אלחנן מאיר
 | |
| אלחנן מאיר, 2011 | |
| לידה | 10 ביולי 1936 |
|---|---|
| פטירה | 17 בפברואר 2014 (בגיל 77) |
| ענף מדעי | פסיכולוגיה תעסוקתית |
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| כתיבת עשרות מאמרים בחקר הקריירה המקצועית | |
אלחנן ישראל מאיר (כ' בתמוז ה'תרצ"ו, 10 ביולי 1936 - י"ז באדר א' ה'תשע"ד, 17 בפברואר 2014) היה פרופסור בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עם מומחיות בפסיכולוגיה ייעוצית תעסוקתית. שימש יושב ראש הסתדרות הפסיכולוגים וכיושב ראש מועצת הפסיכולוגים.
קורות חייו
נולד בשנת 1936 בירושלים. לאחר סיום לימודיו בתיכון למד בישיבת קול תורה, שבה לימד הרב שלמה זלמן אוירבך, במשך כחודשיים. הוא גויס לנח"ל והשתחרר בשנת 1956, לפני מבצע קדש. לאחר שחרורו מצה"ל הלך ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. מכיוון שבאותה עת לא היה קיים באוניברסיטה העברית חוג לפסיכולוגיה, מאיר חשב ללמוד חינוך וסוציולוגיה. הכלכלן משה זנבר שכנע אותו ללמוד סטטיסטיקה במקום חינוך. בשנה השנייה ללימודיו באוניברסיטה נפתח חוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. מאיר נרשם לחוג זה ולמד בשלושת החוגים במקביל. במהלך לימודיו לתואר ראשון בפסיכולוגיה, סטטיסטיקה וסוציולוגיה, עבד בהכוונת נערים לעבודה בלשכת העבודה לנוער ולאחר מכן החל לעבוד במכון הדסה לייעוץ, במשרה חלקית. במכון הדסה עבד במשך 35 שנים.
לאחר סיום לימודיו לתואר שני, לימד מאיר באוניברסיטת תל אביב במשך 39 שנים והגיע לדרגת פרופסור מן המניין. בין היתר היה אחראי על התוכניות המיוחדות באוניברסיטה ועוד תפקידים שונים. במקביל לעבודתו באוניברסיטה פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת נחשבים בפסיכולוגיה תעסוקתית. מאיר כיהן כיושב ראש הסתדרות הפסיכולוגים בישראל במשך עשר שנים ולאחר מכן, במינוי של שר הבריאות, כיהן כיושב ראש מועצת הפסיכולוגים במשך שש שנים. בשנת 1996 עזב את עבודתו במכון הדסה. במהלך עבודתו באוניברסיטה הדריך 103 עבודות גמר; קרוב ל-40% מעבודות אלו פורסמו כמאמרים בכתבי עת בינלאומיים.
נישא בשנת 1963 לרחל מאיר (לבית דה פריס, ביתו של הרב פרופ׳ בנימין דה פריס) ונולדו להם חמישה ילדים. כלתו, דפנה מאיר, נרצחה בינואר 2016 בחדירת מחבל לביתה בעתניאל.
בעקבות שיחה מקרית, כשנתיים לפני יציאתו לגמלאות, החליט מאיר ללמוד בישיבת עתניאל. בשנה הראשונה הוא לימד כמרצה מן החוץ באוניברסיטת בן-גוריון ובערבים למד עם חברותא בישיבה. בשנותיו האחרונות למד בישיבה כתלמיד מן המניין והעביר אחת לשבוע שיעור על פרשת השבוע.
מאיר נפטר ב-17 בפברואר 2014, י"ז באדר א' ה'תשע"ד[1].
ספריו ועבודתו
במהלך עבודתו באוניברסיטה פרסם מאיר עשרות מאמרים ואת הספר "יסודות הסטטיסטיקה למדעי התנהגות" (הוצאת "דיונון", מהדורה 16, 2000).
במהלך לימודיו בעתניאל פרסם חמישה ספרים בסדרת "שבת וינפש, פרשיות השבוע בניתוח פסיכולוגי" (הוצאת גילוי), "דמויות משנה בספר בראשית: ניתוח פסיכולוגי" (הוצאת גילוי, 2011) שיצא לאור גם בשפה האנגלית, ו"לימוד הלכה לפי מרכיבים" (הוצאת גילוי, 2013).
בשנת 2007 פרסם כתב העת המדעי "Journal of Vocational Behavior" מאמר שבדק את כמות הפרסומים בתחום חקר הקריירה המקצועית במשך 34 השנים שקדמו לפרסום המאמר; אוניברסיטת תל אביב דורגה במקום הראשון בדירוג האוניברסיטאות, ומאיר דורג במקום הראשון בדירוג החוקרים המפרסמים[2].
קישורים חיצוניים
- יצחק ון לואן, בן שבעים לתורה, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 במרץ 2007
- לובה ר' חרל"פ, קין והבל, סטייק וצ'יפס, ביקורת על ספר של אלחנן מאיר, 21 באוקטובר 2011
- אלחנן מאיר, מהי הצרעת?, באתר ישיבת עתניאל
- אלחנן מאיר, פרשת חיי שרה - במבט פסיכולוגי, באתר ישיבת עתניאל
- מושיק גולדברג, התמודדויות, בחירות ומהפכים בחיים האישיים, ראיון רדיופוני שנערך עם פרופ' אלחנן מאיר על בחירות לא שגרתיות, קול ישראל - רשת א', 21 בינואר 2013
הערות שוליים
- ^ עדו בן פורת, פרופ' אלחנן מאיר הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2014
- ^ Journal of Vocational Behavior, 2007, 70, 602-613
