ירון ידען

ירון ידען

ירון ידען
לידה	8 בדצמבר 1961 (גיל: 62) טבריה
מדינה	ישראל
מקום מגורים	קריית טבעון
ידוע בשל	פעילות הגותית ופוליטית למען יציאה בשאלה
השכלה	בוגר ישיבה לבעלי תשובה, בעל תואר ראשון במחשבת ישראל באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני בהוראה במכללה האקדמית לחינוך אורנים
מפלגה	מפלגת אור, מפלגת שינוי

ירון ידען (נולד בטבריה ב-8 בדצמבר 1961) הוא פעיל חברתי ומייסד ארגון "דעת אמת" העומד בראש מפלגת אור. מציג עצמו באתר מפלגתו כ"חוקר מקרא ותלמוד".

ביוגרפיה

ירון ידען נולד למשפחה חילונית, חמישי מבין שבעה ילדים. בנעוריו עברה משפחתו לראשון לציון, למד בתל אביב. בשנת 1978, בגיל 17, חזר בתשובה. למד בישיבת אור שמח בירושלים, נישא ונולדו לו שבעה ילדים.

ידען התגורר עם משפחתו ברכסים, ונמנה עם סגל הכולל שם. על תפקידו בכולל ועל סיבת התרחקותו מהדת חלוקות הדעות. הוא מציג את עצמו כמי שהיה ראש כולל, תחילה בטבריה ואחר כך ברכסים, אך יש הטוענים שהייתה לו אחריות מצומצמת על עניינים אדמיניסטרטיביים בלבד, וכשביקש להיות ראש כולל נענה בסירוב, ומכאן החלה התרחקותו מהחברה החרדית. ידען לעומתם מציג את התרחקותו מהדת כנובעת מסתירה שמצא בין המדע לתלמוד.

בשנת 1994, בגיל 33 יצא בשאלה עם אשתו וילדיו. כחלק מתהליך זה, גזז ידען את פאותיהם של ילדיו הקטנים. ידען תבע את העיתון "יום השישי" על שפרסם שהוא עשה את המעשה נגד רצונם ועל-אף צעקותיהם ומחאתם, אך תביעתו נדחתה על ידי בית המשפט שקבע כי "תוכן הפרסום אודות 'ליל גזיזת הפיאות' על ידי ידען הוא אמת". על התהליך בכללותו אמר ידען: "זו הייתה תקופה קשה, אבל במבט לאחור, אף אחד לא מצטער. אני מרגיש שהצלתי את עצמי ואת הילדים שלי מחיים של בורות ושיעבוד". בעקבות עזיבת הדת עברו להתגורר בקריית טבעון. כשנתיים לאחר מכן התגרש מאשתו, ולאחר מכן נישא בשנית. לפרנסתו עבד כסוכן ביטוח. הוא השלים את בחינות הבגרות בבית ספר אקסטרני בתל אביב, ולמד באוניברסיטה הפתוחה ולמד במסלול לקבלת תעודת הוראה במקצוע האזרחות במכללת אורנים. בשנת 1998 הקים את ארגון "דעת אמת", אותו הוא מתאר כ"מיסיונרים של ההשכלה והנאורות".

ידען היה חבר במפלגות "שינוי", "מרצ" ו"העבודה". בשנת 2003 התמודד ידען על המקום הרביעי ברשימת "שינוי", אך לא נבחר. במקומו חזר ונבחר למקום זה יוסף פריצקי, שהשיג 51% מהקולות.

בשנת 2007 יצא לאור ספרו "הדת קמה על יוצריה".

מפלגת אור

קובץ:Or Logo.png

לוגו המפלגה

בשנת 2008 הקים ידען את "מפלגת אור" בראשותו. המפלגה הגדירה עצמה כשייכת למרכז ודוגלת בעקרונות ההומניזם, החירות והשוויון. מקום מרכזי באידאולוגיה של יוזמיה תפס נושא הפרדת מוסדות הדת מהמדינה. עם מייסדי המפלגה נמנו יאיר גרבוז (שעבר למרצ), דני קרמן, יהושע סובול (עבר גם הוא למרצ), פרופ' דן מלר, פרופסור יובל שחר ופרופסור רון אהרוני.

בבחירות לכנסת ה-18, קיבלה המפלגה 815 קולות, ובבחירות לכנסת ה-19 היא קיבלה 1,027 קולות. בבחירות לכנסת ה-20, היא קיבלה 502 קולות בכל המקרים הייתה המפלגה רחוקה מלעבור את אחוז החסימה.

בבחירות לכנסת העשרים ואחת היא הצהירה כי תתמודד אך לבסוף ב-19 בפברואר הודיעה שלא תתמודד.

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים ראש הרשימה ירון ידען הצטרף לרשימת הימין החילוני בראשות רון קובי והוצב במקום הרביעי.

תביעות בבתי משפט

ב-18 בספטמבר 2005 הורשע ירון ידען בבית משפט השלום בתל אביב, בעבירה של שידול להסגת גבול בכך שבשנת 2001 שידל שלושה מתנדבים בעמותת "דעת אמת" להיכנס ללא רשות לישיבת חכמי לובלין בבני ברק ולהפיץ בה עלונים אשר אינם רצויים על ידי אנשי המקום. טענתו של ידען, על פיה אנשיו לא הטרידו את תלמידי הישיבה ומימשו באופן לגיטימי את חופש הביטוי נדחו, משום שאנשיו של ידען הפיצו את העלונים באופן שלא איפשר לתלמידי הישיבה לבחור אם לקרוא אותם או לא. העלונים הושמו במקומות רבים בישיבה, כולל בין דפי ספרי התפילה והלימוד.

ב-18 בינואר 2006, בעקבות תסקיר של קצינת מבחן, ביטל בית המשפט את ההרשעה בפלילים, אך הטיל על ידען עונש של 150 שעות של שירות לתועלת הציבור.

בשנת 2002 הגישו ידען ועמותת "אמת תורה ומדע בזמנינו" תביעה לפיצויים בסך 500,000 ש"ח נגד השבועון "יום השישי" ונגד כותבים בו, עקב חמש כתבות שפורסמו בשבועון. עילות התביעה היו הוצאת לשון הרע, פגיעה בפרטיות, הפרת חובה חקוקה, ורשלנות. במשפט, שנערך בבית משפט השלום בתל אביב, נדחתה תביעתו של ידען והוא חויב בהוצאות משפט בסך 22,500 ש"ח.

ידען ערער על פסק הדין, אך בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו והטיל עליו לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך של 30,000 ש"ח. בפסק הדין נקבע: "ההתבטאויות, הכתבות והפעולות שעשו המערערים יכולות לפגוע ברגשות המשיבים בפרט, והציבור הדתי בכלל, ועל רקע זה יש לראות את ההתבטאויות הנגדיות המביעות את דעתם על כך, גם אם באופן פרובוקטיבי ובוטה".

בית משפט השלום קבע כי הכותבים החרדים צלחו את מבחן האמת, וגם את מבחן הצורך הציבורי בפרסום. בתי המשפט קבעו כי "נוכח התנהגותו המשתלחת והפרובוקטיבית של ידען בקדושי ישראל ובציפור נפשם של יהודים דתיים וחרדים, הייתה זו חובתם הציבורית, החברתית, הדתית, המוסרית והמקצועית בעיני המשיבים כעיתונאים ובעיני הרב סגל, כרב מוסמך וכדמות הלכתית בקהילתו, להגיב על הפרסומים שנחשבים בעיניהם כפרסומי תועבה משוקצים מבחינה דתית. פרסומים אלה מצד המשיבים היוו תגובה ומענה סבירים נוכח הוצאת לשון הרע של ידען וחבריו על רבני ישראל ושומרי תורת ישראל ונוכח תכיפותם ולשונם הבוטה".

בעקבות תביעה אחרת שהגיש ידען חויב הרב מרדכי נויגרשל לשלם לידען 20,000 ש"ח. פסיקה זו הייתה "על דרך הפשרה".

ראו גם

• דעת אמת
• מפלגת אור

קישורים חיצוניים

• נטע סלע, 1:0 לחרדים נגד המחזיר בשאלה, באתר ynet, 17 ביולי 2008
• נרי ליבנה, הדרך בחזרה, באתר הארץ
• נמרוד ברנע, מפלגת "אור" - ראיון עם ירון ידען, באתר "עבודה שחורה", 10 ביולי 2008
• יאיר שפירא, ‏ידען קטן מאד - שופטים ושוטרים, באתר בשבע - ערוץ 7, 31 ביולי 2008
• אתר האינטרנט הרשמי של ירון ידען
• עפרי אילני, בבאזל יסדתי את מפלגת הסאטיריקנים, באתר הארץ, 6 ביולי 2008‬

• עוד קישור ל'תיק ידען' מאת הרב יהושע ענבל נגד טיעוני ירון ידען

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23675416ירון ידען