יצחק פלר (מחנך)
יצחק פֶלֶר (8 בפברואר 1889, י"ג באדר תרמ"ט – 6 בדצמבר 1967, ד' בכסלו תשכ"ח) היה מחנך ישראלי, איש העלייה השנייה, מנהלם של מספר בתי ספר יסודיים ובהם בפרט בית הספר "תל נורדאו" בתל אביב (1929–1956),[1] מחברן של מקראות, ספרים ללימוד עברית ספרי לימוד רבים במתמטיקה.
ביוגרפיה
יצחק פלר נולד בעיירה זוַוניץ (אנ') שבפלך פודוליה (אנ'), רוסיה (כיום במערב אוקראינה) בשנת 1889, ערב פורים תרמ"ט, בנם של שרה ואברהם פלר, במשפחה יהודית. אביו היה סוחר וכן נגן חובב. המשפחה הייתה דתית אך ילדיה גדלו באווירה ליברלית.[2] עקב מוצאו היהודי, לא התקבל לבית ספר רוסי ממשלתי, על אף כישרונותיו, בייחוד במתמטיקה. למד בבית הספר העברי בעיירתו, שהיה מראשוני בתי הספר שלימדו בשיטת "עברית בעברית".[3] בגיל צעיר החל לעסוק בהוראה. בשנת 1911, בגיל 22, עלה לארץ ישראל. השתלם בקורסים עונתיים להוראה. משרתו הראשונה בארץ הייתה בעתלית, שם שימש מורה ומנהל בשנות המלחמה (1914-17). היו אלה ימי התחנה לניסיונות חקלאיים בעתלית שבהנהלת אהרן אהרנסון, ופלר השתלם אצלו בידיעות הטבע והארץ.[3] מעתלית עבר ב-1918 לצפת, שם ניהל בית ספר, ומצפת, לאחר הכיבוש הבריטי, לירושלים, שם שימש כמפקח על שיעורי ערב בעיר העתיקה[3] (21-25). בשנת 1925 היה חבר הנהלת בית משפט השלום העברי בירושלים, ובשנת 1926 היה מזכיר הסתדרות המורים וחבר מרכז ההסתדרות. כמו כן, היה חבר פעיל במפא"י. מירושלים עבר לתל אביב, ומשנת 1929 ובמשך רוב שנותיו בה – יותר מ-25 שנה – היה מנהל בית הספר "תל נורדאו" שבצפון העיר, עד פרישתו לגמלאות ב-1956.[1]
פלר פרסם עשרות ספרי לימוד לקריאה ולחשבון, שזכו לתפוצה גדולה. ביניהם: "החשבון המעשי", "מתמטיקה שימושית", "הנדסה מעשית", "נתיבות", "חברי", "מקראות", "זאת מולדתנו", וחוברות רבות לחופשת הקיץ.
נפטר בתל אביב בדצמבר 1967 לאחר מחלה, כבן 79 במותו. נטמן בבית הקברות קריית שאול.
משפחה
בראשית שנת תרע"ג (סוף 1912) נישא פלר לתמר (1888–1937), ילידת הארץ, בתו של בנימין פוקס (מראשוני הביל"ויים וממייסדי גדרה) ונכדתו של מרדכי ניימן (איש העלייה הראשונה, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל ומייסדי מזכרת בתיה). ממנה היה אב לבת, זיוה ספקטור, וסב לארבעה: תמי (תמר), יחיאל, דוד ואבנר.[4]
לאחר שהתאלמן, נישא בנישואים שניים לדבורה לבית לוזוביק (נפטרה ב-1988).
אחיו הצעיר, זאב פלר, שעלה ארצה אחריו, ב-1914, היה עורך-דין.[2]
מפרסומיו
- החשבון המעשי, תל אביב: קריית ספר, תר"ץ–תרצ"א. (חוברות לכיתות הלימוד השונות. הופיע עוד במהדורות רבות בשם זה ויחד עם "הנדסה מעשית" בשם החשבון המעשי; בצרוף הנדסה מעשית.)
- נתיבות: ספר ללִמוד הלשון; הציורים מאת נ. גוטמן, תל אביב: השכלה לעם, תרצ"ד 1934. (חוברות לכיתות הלימוד השונות. הופיע עוד במהדורות רבות, וכן תחת השמות נתיבות חדשות ונתיבות ישראל.)
- הנדסה מעשית, תל אביב: השכלה לעם, תרצ"ה.
- א' אשמן, י' פלר, חֲבֵרִי: ספר לִמוד הקריאה והכתיבה; הציורים מאת איזה הרשקוביץ, תל אביב: השכלה לעם, תרצ"ו (1935). (הופיע עוד במהדורות רבות.)
- מבחנים בחשבון, תל אביב: השכלה לעם, 1938–1953. (חלק מהחוברות נקראו מבחנים בחשבון ובהנדסה. חוברות לכיתות הלימוד השונות.)
- ל' חזן, י' פלר, דברי ימי הציונות מראשיתה ועד ימינו: הרעיון והמפעל, ירושלים: קריית ספר, תש"ה. (הופיע עוד במהדורות רבות.)
- מתמטיקה שִמושית, ירושלים: קריית ספר, תש"ו. (מהדורה ב': שם, תשכ"ג 1963)
- עמי: ספר ללמוד הלשון למבֻגרים, ירושלים: קריית ספר, תשי"ב–תשי"ג. (הופיע במהדורות נוספות.)
- נלמד חשבון: ... לשנת הלמודים, ירושלים: קריית ספר, תשי"ג–תשי"ד. (הופיע במהדורות נוספות.)
- חוברות עבודה חדשות: לימי החֹפש, לעבודה עצמית ולחזרה, תל אביב: השכלה לעם, תש"ך.
- זאת מולדתנו: ספר ללִמוד ידיעת המולדת בכִתות ד–ה של בתי הספר היסודיים, תל אביב: מסדה, תשכ"א 1960–1961.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יצחק פלר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "יצחק פלר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5140
- יצחק פלר, דבר, 7 בדצמבר 1967 (נקרולוג)
- ד. זכאי, לזכר נעדרים | יצחק פלר, דבר, 23 בינואר 1968
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רם גופנא, dizengof-center/tel-nordoi/school_tn, הספר תל-נורדוי יצחק פלר, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה".
- ^ 2.0 2.1 דוד תדהר (עורך), "זאב פלר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טז (1967), עמ' 4995.
- ^ 3.0 3.1 3.2 ד. זכאי, לזכר נעדרים | יצחק פלר, דבר, 23 בינואר 1968.
- ^ דוד תדהר (עורך), "תמר פלר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3381.
25879509יצחק פלר (מחנך)