רבי זאב וולף לנדא
![]() | |||||
האוהל על קברו | |||||
לידה |
1807 ה'תקס"ו פלאצק | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1891 (בגיל 84 בערך) י"א באלול ה'תרנ"ה סטריקוב | ||||
מקום מגורים | בעיירה סטריקוב שבפולין | ||||
תחומי עיסוק | רב, אדמו"ר | ||||
רבותיו | רבו המובהק רבי מנחם מנדל מקוצק | ||||
חיבוריו | זר זהב - כתר תורה | ||||
בת זוג | בתו של ר' זנויל ווינר מסטריקוב | ||||
אב | רבי אברהם לנדא מטשכנוב | ||||
אם | יוטא בת ר' דן לנדא. | ||||
צאצאים | רבי משה חיים לנדא, רבי יחיאל איכל מפראשניץ, רבי מרדכי מוטל לנדא מסטריקוב, רבי מנחם מנדל לנדא מגומבין | ||||
|
רבי זאב וולף לנדא (מסטריקוב; תקס"ז, 1807 - י"א באלול תרנ"ה, 1891) היה רב בסטריקוב במאה ה-19. בערוב ימיו כיהן כאדמו"ר.
קורות חייו
נולד בטשכנוב לרבי אברהם לנדא. משנישא עבר לגור בבית חותנו בסטריקוב, שם התחבר לחסידי קוצק ונחשב לאחד הבכירים שבהם.
לאחר פטירת רבו, רבי מנחם מנדל מקוצק עבר להיות חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור. לאחר שגם זה נפטר בתרכ"ו, היה מבין החסידים שהכתירו את אביו לאדמו"ר.
רבי זאב וולף לא נסע לרבי הניך מאלכסנדר, ממלא מקומו העיקרי של החידושי הרי"ם. פעם נאמר לו שהרבי מאלכסנדר דרש על דברי רש"י[1] שכל פורענות הבאה על ישראל יש בה מפורענות העגל, שהכוונה שתמיד כשישראל יהיו חוטאים אם יבקשו ויעשו תשובה יימחל להם, שהרי העגל היה עוון גדול ונסלח להם, כל שכן ששאר חטאים ימחלו להם אם יבקשו מחילה וסליחה. וכששמע זאת, תלש בשערו וצעק: מה הם רצו להרוויח בכך שלא נתנו לי לנסוע לרבי מאלכסנדר[2].
לאחר פטירת אביו, והוא בן 73, הוכתר לאדמו"ר בסטריקוב. הנהגתו הייתה בדרך של חסידות קוצק. בנו רבי מרדכי הדפיס את דברי תורתו בספר זר זהב - כתר תורה על פי ציוויו.
יחסו לשימוש בלשון הקודש
רבי זאב וולף לנדא נודע בבקיאותו בלשון הקודש ובצחות לשונו. פרסם שירים, חידות ומליצות בלשון הקודש. הוא מעורר לחזור להשתמש בשפה[3]:
שמעו מלי והאזינו,
הרחיקו מכם שפת מוזר ...
שובו אל לשונכם שובו,
שובו אל שפת אבות החלד,
כי שם אוצר יקר ספון
לקריאה נוספת
- בצלאל יהודה גרייפמן, "שלשלת הזהב", בתוך: זר זהב-כתר תורה השלם, תשפ"ב.
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, מוסד הרב קוק, תשמ"ו
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי זאב וואלף לנדוי מסטריקוב, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
עץ משפחת רבי אברהם לנדא מטשכנוב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|