יעקב יהודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב יהודה
יעקב יהודה
לידה 1901 (בקירוב)
פטירה 9 באוקטובר 1986
ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
מקום לימודים האקדמיה לאומנויות של הצאר באודסה, ישיבת מאה שערים
תקופת הפעילות 19341986 (כ־52 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות

יעקב יהודה (19011986) היה אדריכל ישראלי, הבונה הראשון של דגם בית המקדש במאה ה-20.

קורות חיים

יעקב יהודה נולד בעיר יקטרינוסלב (כיום - "דניפרו") שבאוקראינה, שהייתה חלק מהאימפריה הרוסית בסביבות חנוכה ה'תר"ס (1901-1902) למשפחה של יהודים משכילים. בשנת 1910 עברה המשפחה לאודסה, יהודה נכנס למקהלת בית הכנסת באודסה, ובהגיעו לגיל בית הספר התיכון התקבל ללימודי אדריכלות באקדמיה לאמנויות של הצאר, בגלל כשרונותיו הבלתי רגילים ולמרות החוקים שהגבילו כניסת יהודים לאקדמיה. כמה שנים לאחר מכן ברחה המשפחה לשווייץ, שם נתקל יהודה בספר "תבנית ההיכל" של הרב יעקב יהודה ליבאי. יהודה נמשך לנושא המקדש, וקרא עליו רבות. בשנת 1922 עלתה משפחתו לארץ ישראל, שם חזר בתשובה והוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

בשנת ה'תרצ"ב (1932) חתם על חוזה עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב איסר זלמן מלצר והנדבן ישראל רוקח, שיהודה ילמד במשך מספר שנים על נושא המשכן והמקדש כ-8 שעות בכל יום, ויכין דגמים של המשכן, ולאחר מכן של שלושת בתי המקדש. יהודה קיים את ההסכם, ולמד במשך שש שנים על המשכן והמקדש. בין השאר למד בישיבתו של הרב מרדכי לייב רובין בשכונת ימין משה, בישיבת מאה שערים ואצל הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, ואף נסע למקומות מרוחקים כמו ספריית הוותיקן כדי לחקור ולחפש מידע אודות בתי המקדש. בשנת 1934 הציג יהודה דגם של המשכן ביריד המזרח בתל אביב עם אישורם של הרב קוק והרב מלצר, אשר הצליח מאוד, וסוקר בהרחבה בעיתונים בארץ ישראל[1][2][3][4]. בין השאר ביקרו בתערוכה מאיר דיזנגוף[5] וחיים נחמן ביאליק, אשר אף כתב על הדגם בעיתון הארץ[6]. בשנת 1939 נסע לארצות הברית להציג את דגם מקדש שלמה בתערוכה העולמית של ניו יורק, שם הוצג בביתן הארץ-ישראלי ותואר בהרחבה בעיתונים בארץ ישראל ובארצות הברית[7]. בין השאר, ביקרו בתערוכה אלברט איינשטיין, הרב יצחק הרצוג, הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, הרב שמחה אסף, הרב מאיר בר-אילן, הרב שאול ליברמן, הרב שמואל יצחק הילמן, יהודה אבן שמואל, נלסון גליק ויצחק בן צבי, אשר כתבו לאחר מכן מכתבים ליהודה אודות הדגם. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה, התערוכה הופסקה באמצע, ויהודה חזר בחפזה ארצה בלי הדגם. הדגם הוצג מספר שנים בישיבה בניו יורק, ולאחר מכן נעלם[8][9][10].

לאחר מספר שנים, הרב קוק וישראל רוקח נפטרו, בניו של רוקח לא המשיכו לקיים את ההסכם. יהודה נאלץ להפסיק ללמוד ולתכנן את דגמי המקדש, עבר לחדרה והחל לעבוד כמהנדס העירוני. בשנת 1942 עבר לטבריה, ויהודה תכנן גם שם מבנים רבים. לאחר מכן, יהודה עבר לצפת, נלחם עם ההגנה במלחמת העצמאות והיה למהנדס העירוני של צפת במשך שנים רבות.

יעקב יהודה תכנן עוד מבנים ברחבי הארץ, ביניהם בית הכנסת בעין הנצי"ב, בית הכנסת הגדול (עפולה) ואנדרטה לשבעה עולי הגרדום בצפת.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בחולו של מועד, ⁨⁨הצופה⁩⁩, 2 ביולי 1939
  2. ^ תבנית המשכן, ⁨⁨הארץ⁩⁩, 27 אפריל 1934
  3. ^ ז. דוד, קצרות בתערוכה, ⁨⁨דבר⁩⁩, 6 במאי 1934
  4. ^ הארץ, לקראת יריד המזרח, באתר הספריה הלאומית, ‏11 באפריל 1934
  5. ^ ביריד המזרח, ⁨⁨הארץ⁩⁩, 24 במאי 1934
  6. ^ חיים נחמן ביאליק, על תבנית המשכן בתערוכה, ⁨⁨הארץ⁩⁩, 30 במאי 1934
  7. ^ salomon's tample ,shown in miniature at fair, revivies jewry's dream, מגזין לייף, 15 במאי 1039
  8. ^ והדגם ההוא נעלם, יתד נאמן, י"ב באדר התשנ"ג
  9. ^ משכנו של יהודה, הצופה, ה' באדר ה'תשכ"ו
  10. ^ אברהם רון, חוקר המשכן והמקדש, הצופה, ט' בחשוון ה'תש"ן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31453265יעקב יהודה