יחידה למשימות תת-מימיות
סיכת היחידה | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | ילת"מ |
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | יחידה מיוחדת |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | שנות ה-60 של המאה ה-20 – הווה |
מלחמות | כל מלחמות ישראל מעת הקמת היחידה |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | נשק קל, אמצעים מיוחדים, אמצעי צלילה |
פיקוד | |
יחידת אם | חיל הים הישראלי |
דרגת המפקד | סגן-אלוף |
מפקדים | ראו כאן |
היחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם), היא יחידה בחיל הים הישראלי, מיועדת למשימות צלילה מקצועית, חבלה וסילוק פצצות ימי.
היחידה החלה כיחידה 707, שהוקמה בשנת 1963 ובשנת 1981 הפכה ליחידה עצמאית.
היחידה מבצעת את פעילותיה בתצורות צלילה שונות, פועלת באמצעות כלי שיט ייעודיים, אך גם עם כלי שיט אחרים בזרוע הים, לביצוע משימותיה ליחידה אמצעים ייחודיים לצרכיה. בסיס היחידה כיום נמצא בבסיס חיפה.
היסטוריה
חולית האמודאים
הצורך ביחידה ואפיונה הוגדרו על ידי אדמונד וילהלם ברילנט על סמך ניסיונו משירות בצי הבריטי המלכותי בבסיס HMS-Bull מאסאווה[1] באריתריאה. באפיון היחידה נרשם על ידיו כי יחידה זו צריכה להיות עצמאית, תנאי השירות של יחידה זו יהיו זהים לאלו של שייטת 13, כדי למשוך מתנדבים לשירות. בנוסף קבע ברילנט כי בכל כלי שיט של חיל הים יהיה צולל שיוכל לתת מענה למקרה חירום, נוהג שקיים עד היום ויובא מעת שירותו בצי הבריטי. לשם כך הוזמן על ידיו ציוד מיוחד מן הצי האמריקני ונדרשה עבור היחידה ספינת אם בעלת כושר תמרון רב לביצוע המשימות. צוללי היחידה הראשונים היו סרן (בדרגת ייצוג) לסקוב (אחיו של הרמטכ"ל רא"ל חיים לסקוב) שהיה בעל חברה מקצועית לעבודה תת-ימית ונפצע באחת מן הצלילות פציעה שגרמה לנכות, והרס"רים ג'ורג' ופרקש. היחידה החלה את דרכה כחלק ממדור במספנת חיל הים ומדור בקרת נזקים אשר גם אותו הגדיר כמדור עצמאי בשנת 1951.
יחידה 707
- ערך מורחב – יחידה 707
בשנת 1963 התברר כי ישנן משימות ומבצעים הדורשים כח צוללים שלא למטרות לחימה. מפקד שייטת 13 דב שפיר יזם את הקמת היחידה במסגרת בסיס נמל חיפה. היחידה בפיקודו של מיכאל הדני, אוישה ביוצאי שייטת 13 וכללה את חולית האמודאים.
יחידה 707 תחת פיקודו של שאול סלע, פעלה רבות במהלך מלחמת ההתשה בתחומי הצלילה ומעבר מכשולי מים. בין היתר נטלו לוחמי היחידה חלק במבצע אביב נעורים. לוחמי היחידה בפיקודו של דב בר[2], סופחו לכוחות המשימה בפיקוד אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק[3]. בסיום המבצע זכו לוחמי היחידה לשבחים על פעילותם ממפקדי הכוחות ומן הקצח"ר, תא"ל עמנואל שקד, אשר פיקד על המבצע[4].
במלחמת יום הכיפורים הוטלה על לוחמי היחידה המשימה לחלץ באמצעות סירות גומי את חייל צה"ל הנצורים במוצב המזח. אולם הכוח התגלה בטרם הגיע ליעד ולא הצליח לבצע את המשימה. בהמשך עסקו לוחמי היחידה בחילוץ פצועים ממימי תעלת סואץ בעת מבצע אבירי לב לצליחת התעלה. מפקד אחת הפלגות ביחידה, יוסף דר, עוטר על פועלו במלחמה בצל"ש הרמטכ"ל[5].
בקיץ 1976 אוחדה יחידה 707 עם שייטת 13 ושימשה שם כזרוע החבלה של היחידה.
מעבר ליחידה עצמאית
בשנת 1981 הוכר הצורך ביחידה נפרדת למשימות תת-מימיות, והילת"מ הפכה ליחידה עצמאית[6]. בתחילת דרכה שירתו בשורותיה אנשי צבא ותיקים בעלי ניסיון שונה בפעילות צלילה ומשימות ימאות. שנה לאחר עצמאותה, נפתחו תהליכי הגיוס המסודרים ליחידה.
כיום היחידה משלבת פעולות בים עם השייטת אך הן אינן מחוברות.
הילת"מ - היחידה למשימות תת-מימיות
ילת"ם היא יחידה קטנה ומשפחתית המהווה הגורם המקצועי היחיד בצה"ל לצלילה[7].
תפקודה של ילת"מ, בא לידי ביטוי בכל התחום התת-מימי המקצועי בחיל הים. באחריות היחידה ביצוע פרויקטים מתחת לפני המים עד לעומק של 90 מטרים ופועלת בהתאם בכל מקור מים בארץ. לב היחידה מבוסס על צוללים מקצועיים, המבצעים מגוון פעילויות הדורשות חשיבה "מחוץ לקופסה" ומענה לא שגרתי לאתגרים ימיים ותת מימיים, בין משימות היחידה ישנן משימות התקנת מכלולים מורכבים בעומק הים, שליית אמצעים וכלי שיט או כלי טיס, מענה לתקלות של כלי שיט של חיל הים מתחת לפני המים ומשימות של חילוץ והצלה.
היחידה מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם גורמים שונים בזרוע הים, כגון שייטת ספינות הטילים, שייטת הצוללות, והדבורים בכל בסיסי חה"י בארץ וכן עם יחידות צה"ליות ואזרחיות נוספות, כמו פיקוד העורף. במהלך השנים השתתפו לוחמי ילת"מ בפעולות חילוץ והצלה במספר מקרי טביעה ואירועי שליית כלי טיס שהתרסקו. לדוגמה מקרים שונים של חיפוש שנערכו בכנרת למציאת חיילים נעדרים[8] והשתתפות במבצעי החיפוש של הצוללת דקר.
בתחום החבלה הימית פועלת היחידה בארץ עם היהל"מ, יחידת עוקץ וחבלה משטרת ישראל, בפעילויות שונות, החל מניטרול מוקשים זיכוי של כלי שיט החשודים בפח"ע, ניקוי שטחים ימיים מאמל"ח השתתפות בניסויים באמל"ח חה"י ועוד.
חבלני היחידה מבצעים פעילות למניעת פגיעה באמצעות חבלה תת-מימית בשטח המים הריבוניים.
חלק מפעילות היחידה מתבצע מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, כדוג' השתתפות באירוע חילוץ והצלה כחלק ממשלחת פיקוד העורף בברזיל.
וכן מקיימת שיתופי פעולה עם ציים זרים ותרגילים עם צבאות זרים בנושאי צלילה מקצועית, חבלה ימית ועוד[9][10],כדוגמת תרגיל עם חבלני הצי הצרפתי והאמריקאי המבוצע בארץ וגם בחו"ל.
לקראת סוף השירות מבצעים הצוללים קורס מדריכי צלילה המאפשר להם להיות גם מדריכי צלילה באזרחות.
הצולל המקצועי בילת"מ מתמודד עם אתגרים שונים מתחת למים הדורשים חשיבה ויצירתיות על מנת לתת מענה לבעיות שונות ולהשלים את המשימה בצורה מקצועית ואיכותית.
אחד האתגרים איתו מתמודד הצולל בילת"מ, בדרכו להפוך לצולל מקצועי, הוא להפוך את ביצוע הצלילה עצמה להיות הדרך אל המשימה ולא המשימה עצמה.
ציוד היחידה
ציוד הצלילה של היחידה מתבסס על תצורות צלילה שונות כמו, צלילה עם קסדה ומסיכות מיוחדות (צלילה באספקת שטח) או צלילה עצמאית - אוויר נייטרוקס וטרימיקס, ומשתמשת בפעולותיה ברובוטים לצלילה, ובאמצעים ייעודיים מיוחדים כמו: סונאר לצולל, סקוטרים ואמצעים מגוונים אחרים בהתאם למשימות הנדרשות.
סיכת היחידה
בסיכת הילת"מ התמנון, המרמז על היכולת להתמודד במצולות עם משימות ואתגרים מגוונים ועל סתגלנות להתמודד עם שינויים תוך כדי משימה, במרכזו נמצא המוקש הימי המרמז על אתגר החבלה איתו מתמודדים החבלנים שביחידה, העוגן כסמל חיל הים, וסמלי צה"ל נוספים, הכוללים חרב, המסמלת את המוכנות לקרב, ועלה של זית, המסמל את השאיפה לשלום.
מיון, קבלה והכשרה
הפרופיל הרפואי הנדרש הוא 72–97 ללא סעיפים פוסלים עם דגש מיוחד על סעיפים רפואיים שבעייתיים בצלילה (אוזניים, השוואת לחצים וכדומה). משנת 2004 היחידה מקבלת לשורותיה גם נשים.
ישנן כמה דרכים להגיע לילת"מ: הדרך העיקרית היא דרך מעבר גיבוש סטי"לים/דבורים, הצטיינות, הגעה לסנפיר, הצטיינות והגעה לילת"מ. בהליך הגיוס, יש להעדיף את חיל הים ואת יחידת הסטי"לים/דבורים (ספינות חיל הים) ב"מנילה" (שאלון ההעדפות). אחרי המיון בביתן חיל הים בבסיס תל השומר, הכולל מבחנים פסיכוטכניים ובדיקות רפואיות, מקבלים העוברים זימון לגיבוש סטי"לים/דבורים. הגיבוש הוא בן יומיים ואינו קשה במיוחד מבחינה פיזית, אך מנפה חיילים לפי יכולות למידה, עמידה בלחץ ושיתוף פעולה. בין השאר כולל הגיבוש מבדקי ים (חדר הצפה בו צריך לאטום חדר תוך כדי הצפתו, סירת ההקאה, שיט על סטי"ל וטבילות בים) ואתגרים מנטליים.
המצטיינים בגיבוש יכולים לבקש לקבל גיבוש סנפיר (שלא נפתח בכל מחזור גיוס). אז מקבלים זימון ליום בדיקות במכון לרפואה ימית בחיפה, ומי שיימצא כשיר יזומן לגיבוש סנפיר, בן יומיים, הכולל גם הוא מבדקי מים ומבחנים מנטליים, ראיון אישי, בחינה פסיכולוגית ופסיכוטכנית של המועמדים ועוד. אחרי שמתגייסים ליחידת סנפיר, יוכלו המצטיינים לבקש להגיע לילת"ם.
בודדים אשר יסיימו את מסלול ההכשרה של סנפיר ימשיך למסלול ההכשרה של ילת"ם שאורכו כ-12 חודשים.
הדרך השנייה היא להצטיין בגיבוש סטי"לים/דבורים ולקבל זימון לגיבוש ילת"ם (קורה לעיתים נדירות מאוד - בהתאם לצורכי הצבא ולנתונים האישיים).
הכשרת הלוחם בילת"ם נמשכת כ-12 חודשים. המסלול מתחלק לשני חלקים כאשר כל אחד מהם אורך כחצי שנה. החלק הראשון נחשב קשה יותר לעומת החלק השני. החיילים לומדים ימאות בסיסית, מקבלים הכשרה בלוחמה בטרור (לוט"ר), ועוברים קורסי צלילה מתקדמים (במים רדודים ולעומק רב), הכשרה לשימוש בכלים טכניים, צילום, ניווט והכשרות ייעודיות נוספות. האימונים ביחידה, המתבצעים ברובם בצוותים של בנים ובנות יחד, קשים וכוללים מסעות, צלילות בכל שעות היום והלילה, טילוף (שחייה למרחקים ארוכים עם סנפירים), אימוני ניווט תת-מימיים, צלילות ממושכות ועוד.
בחלק השני של הכשרה, עוברים החיילים מהשלב הבסיסי למתקדם בו ילמדו החיילים את הצלילה המקצועית, נייטרוקס, הפעלת אמצעים מורכבים יותר מתחת לפני המים, איתור וחיפוש, סדרות פיקוד שונות, חבלה וסילוק פצצות תת-מימיות. לאחר שלב זה, נערך טקס קבלת "כנפי התמנון" למסיימי מסלול ההכשרה. לאחר תקופת ההכשרה עוברים הצוללים הצעירים לפלגות הסדיר השונות, שם יעבירו את שירות הסדיר ואף יחתמו קבע לתקופה קצרה.
בשל מסלול ההכשרה, הידע והניסיון המקצועי שהחיילים מקבלים תוך כדי שירותם ובשל האופי המגוון של היחידה, רבים מהם חותמים קבע למספר שנים ביחידה.
כחלק מהכשרת החבלנים, עוברים הצוללים קורס ביהל"מ (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות) ואחריו מבצעים השלמת חבלה לפעילות הימית.
מפקדי הילת"ם
מפקדי הילת"ם ששמם פורסם:
שם | תקופת כהונה כמפקד הילת"ם |
---|---|
סא"ל גיורא נדיב | ינואר 1981 - ינואר 1983 |
סא"ל יוסי דר | ינואר 1983 - נובמבר 1987 |
סא"ל אילן דובדבן | נובמבר 1987 - מאי 1993 |
רס"ן מאיר מן | מאי 1993 - נובמבר 1995 |
סא"ל מוטי קרן | נובמבר 1995 - יולי 2001 |
סא"ל מורדי אלקובי | יולי 2001 - ספטמבר 2008 |
סא"ל אורן רבה | ספטמבר 2008 - אוגוסט 2014 |
סא"ל עידו קאופמן | אוגוסט 2014 - ספטמבר 2019 |
סא"ל אורון ענבר[11] | ספטמבר 2019 - |
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל צה"ל. |
- יחידת למשימות תת מימיות, באתר חיל הים הישראלי
- שחר לנדאו, הכי עמוק שאפשר, 'בין גלים' 167 אפריל 1986 עמ' 5.
- רענן צ'רבינסקי, עבודות מסוכנות בשבילנו זה שטויות - סיפורי החברה מהילת"ם, 'בין גלים' 174 יוני 1988 עמ' 12.
- אבי אובל, רכב תת-ימי לילת"ם, 'בין גלים' 182 ינואר 1991 עמ' 48.
- יובל קרני, המומחים למעמקים, "בין גלים" גיליון יובל חגיגי אוקטובר 1998, עמ' 53.
- יחידת ילת"ם באתר פז"מ
- יחידת ילת"ם באתר יחידה
- צוף בן אליעזר, עולם הדממה של הצוללים המקצועיים, "בין גלים" ספטמבר 2013, עמ' 72.
- אבי אליהו, אש חיה, מים שקטים: הילת"ם באימון סוער במיוחד, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2013
- רתם קליגר, ממצולות הים: יחידת הצלילה והחבלה התת-ימית נחשפת, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 1 בדצמבר 2014
- ברית אלמוג ותבל דמרי, חילוץ מספינה ופיצוץ ג'יפ מתחת למים: זרוע הים מתרגלת עם ציים זרים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 באפריל 2015
- ברית אלמוג, צוללת קדימה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 6 בספטמבר 2015
- ברית אלמוג ואורי קרן, עשרת הנבחרים מילת"ם, "בין גלים", ספטמבר 2015, עמ' 26.
- אור הלר, צבא המצולות, "IsraelDefense", 10 באוקטובר 2016
- ברית אלמוג, נועה קרן החבלנית הראשונה בצה"ל, "בין גלים", אוקטובר 2016, עמ' 82.
- יואב זיתון, מתחת למים: תיעוד מיוחד ביחידה החשאית, באתר ynet, 28 באוקטובר 2017
- דן ארקין, אנשי המצולות, "IsraelDefense", 15 באפריל 2020
הערות שוליים
- ^ בסיס מסוואה וכלי השייט הטבועים בסוף הסרט , Eritrea's Last Stand (1941) Youtube
- ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמוד 59.
- ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 474-476.
- ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 478-481.
- ^ אופיר טל, "חייל לא נלחם למען המדינה שלו – אלא למען החברים שלו, והפצועים האלה היו חבריי לקרב", באתר הגבורה, במחנה, 19.12.2013, כפי שהועלה ב" אתר הגבורה".
- ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 555-557.
- ^ ניר דבורי, בעומק הים עם היחידה המיוחדת, באתר מאקו, 3 במאי 2019
- ^ Nobody left behind: continue to search for the missing pilot, באתר "Israel Foreign Affairs", 2 באפריל 2016 (באנגלית)
- ^ חדשות 0404, צפו: תרגיל "נובל מלינדה" של היחידה למשימות תת – מימיות בשיתוף עם הצי האמריקאי והצרפתי, באתר חדשות 0404, 27 ביולי 2017
- ^ לוחמי ילת"ם בתרגיל בינלאומי עם הצי האמריקאי והצרפתי, באתר צה"ל
- ^ ארנון שוורצמן, צפו: טקס חילופי מפקדים בחיל הים מתחת למים, באתר "mako", 11 בספטמבר 2019
זרוע הים | ||
---|---|---|
מפקדת זרוע הים | מספן הים • מספן המטה • מספן המודיעין • מספן הציוד • מספן כוח האדם | |
בסיסים | בסיס חיפה • בסיס אשדוד • בסיס אילת • בסיס עתלית • מספנת זרוע הים • בסיס ציוד ותובלה • בה"ד זרוע הים | |
שייטות | שייטת ספינות הטילים (שייטת 3) • שייטת הצוללות (שייטת 7) • שייטת 13 | |
פלגות הבט"ש | פלגה 916 • פלגה 915 • פלגה 914 • יחידת סנפיר | |
יחידות נוספות | יחידת האיתור התת-מימית • יחידת השליטה הימית • המכון לרפואה ימית • יחידת מפת"ח • יחידה 663 • היחידה למשימות תת-מימיות • שייטת הנחתות • גף סיורי ים | |
בתי ספר לפיקוד | קורס חובלים • בית הספר לפיקוד ימי | |
יחידות שפורקו | שייטת המשחתות (שייטת 1) • פלגות הטרפדות • פלגה 788 (חוליית הכנרת) • יחידת הנצלה ימית • מרכז תקשו"ב |
31296039יחידה למשימות תת-מימיות