יישר כוח

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יישר כוח הוא צורת הגייה של הביטוי תודה, ונאמרת לעתים במשמעות נרחבת יותר של הכרת טובה לאדם על מאמציו ותרומתו יחד עם הבעת הערכה להישגיו. אמירת יישר כח היא מדרכי הנהגות דרך ארץ וכאמור במדרש[1] "אמרינן לפעלא טבא יישר כוחך".

מקור הביטוי ומשמעותו

מקור הביטוי בספרות חז"ל פעמים רבות[2].

הפירוש המילולי של הביטוי: בפשטות שורש ביטוי זה הוא בארמית: "יישר" היא צורת עתיד של הפועל הארמי יש"ר. להבדיל מעברית, שבה פועל זה עניינו יושר, בארמית עניינו חוזק, ועל כן מילולית משמעו של הביטוי "יחזק כוחך" (בדומה לו נמצא בתלמוד "אי איישר חיל" = "אם יֶחזק כוח", גיטין לו, ב), ומשמעותו הרחבה של הביטוי היא מעין תחזקנה ידיך.

אלא שבתלמוד הבבלי[3] והירושלמי[4] פירשו בלשון זו את לשון הכתוב[5] בו מתייחס הקב"ה לשבירת הלוחות על ידי משה "הלוחות הראשונים אשר שברת", שהוא מלשון "יישר כוחך ששיברת". והרי לנו מקור לביטוי זה בתורה שבכתב שבלשון הקודש.

רש"י בפירושו לתלמוד[6] פירש 'אשר שיברת - מלשון אישור, שאישרו ושבחו על שבירתן'. וכן בפירוש רש"י לישעיה על הפסוק[7] 'אשרו חמוץ' ביאר כי יש בלשון הקודש שורש 'אשר' המורה על אישור וחיזוק כח -

אשרו שהשי"ן מודגש - ממשקולת לשון 'כבד', ומגזרת 'אשר', לפיכך לשון צווי לרבים נקוד פתח (כמו אשרו דברו ספרו בשרו), אשרו חמוץ - החזיקו את הגזול. והוא לשון משנה - 'אשרנוהי' 'אי איישר חילי' 'יישר כוחך'

לפי זה משמעותו המילולית של 'יישר כח' הינו 'יתחזק כוחך' או 'תחזקנה ידיך'.

לעומת דברי רש"י, בגליון הש"ס לרבי עקיבא אייגר[8] ביאר כי 'אשר שיברת' נדרש כמו 'ישר', ובא האל"ף במקום היו"ד, ומביא את הפסוק בספר ישעיה 'אשרו חמוץ' שהוא לדעתו מלשון 'ישרו'. וכן ביאר הרד"ק בפירושו לישעיה שהוא מלשון 'ישרו'.

לפי זה משמעותו המילולית של הביטוי אינו 'תחזקנה ידיך' אלא 'ישרים מעשיך'.

היסטוריה

השתלשלות הביטוי

לא ברורה השתלשלות הביטוי ומדוע חדר דווקא לארצות אשכנז, וכן מהו מקורו של הביטוי הספרדי המקביל חזק וברוך.

השתלשלות הגיית הביטוי

בקרב אשכנזים בימינו נפוצה הצורה שְכּוֹיֵיח (וכן יֶשכּוֹיְך או שְכֵּיְיְעַח) כפי שכותבים (בפסאודו-יידיש) המשקפת את ההגייה האשכנזית-ישיבתית של הביטוי. לעומת זאת יש המקפידים להשתמש דווקא בצורה המדויקת "יישר כוח".

אופן השימוש בביטוי יישר כוח וביטויים דומים

בברכת "יישר כוח" (או "שכוייח") נהוג לברך חזנים (לאחר תום התפילה), כהנים (לאחר ברכת כהנים), דרשנים (לאחר הדרשה), וכיוצא בזה. כן נפוץ השימוש בברכה גם בשיחות חולין (לדוגמה: העבר לי את קנקן המיץ, בבקשה. שכוייח).

התשובה המקובלת ל"שכוייח", היא על פי רוב "ברוך תהיה" (או: ברוכה תהיי, ברוכים תהיו, וכדומה). בעבר נהוג היה גם המענה "כוחכם יישר" או בהברה היידישאית "כויחכם-ישר".[9] כיום יש המקצרים מענה זה, בעיקר בקרב דוברי היידיש הירושלמיים, ל"ישֶׁר" (הש' בסֶגוֹל).

לאמירה "חזק וברוך" ישנן שתי תשובות: המקובלת שבהן היא "חזק ואמץ", ותשובה אפשרית אחרת היא "ברוך תהיה" (או: ברוכה תהיי, ברוכים תהיו, וכדומה) או בקרב מרוקאים, "כולכם ברוכים".

ביטוי מקובל ומקביל נוסף להללו, היא הביטוי "תזכה/תזכו/תזכי למצוות", המגיע בדרך כלל גם הוא כהכרת טובה על מעשה טוב, על עשיית מצווה, או על גמילות חסד. המענה המקובל על ברכה זו היא ה"אמן" המסורתית, או "תזכו לעשות" בקרב בני כל העדות, ואילו בקרב בני עדות המזרח מקובלת גם התשובה "תזכו לזַכות" (הז' בפתח).

ביטוי נוסף למטרה זו הוא אשריך, שמקורו המילולי במקרא[10]. הביטוי נפוץ במיוחד בעדת החוזרים בתשובה של חסידות ברסלב, ומשם התפשט גם לציבורים נוספים. קיים גם הביטוי זכית שצובר תאוצה אף הוא בקרב החוגים הנ"ל.

לקריאה נוספת

    • יעקב ש' שפיגל, "אמירת חזק ויישר כוח", בתוך: בר-אילן כ"ו-כ"ז, תשנ"ה, עמ' 347–370. מופיע כתדפיס נפרד באוצר החכמה תחת השם "אמירת חזק ויישר כח".

הערות שוליים

  1. שמות רבה כ,א, פסיקתא רבתי, יט (מהדורת איש שלום, דך צד ע"א)
  2. לדוגמא: שמות רבה א,לב תנחומא שמות יא, מדרש בתי מדרשות חלק א. ועוד
  3. (שבת פז, א; בבא בתרא יד, ב)
  4. (תענית פ"ד ה"ד)
  5. שמות לד,א; דברים י,ב
  6. במס' שבת, שם
  7. א, יז
  8. במסכת שבת, שם
  9. בקרב דוברי היידיש יש העונים כך גם כיום.
  10. (ראו דברים ל"ג, כט: "אשריך ישראל מי כמוך"; תהילים א, א: "אשרי האיש").