יחס עתודות/תפוקה
יחס עתודות/תפוקה (באנגלית: Reserves-to-production ratio או Reserve to production ratio – R/P ratio) מהווה אינדיקציה ל"תוחלת החיים" בשנים של משאב מתכלה (אנ') ומתקבל מחילוק גודל המאגר בכמות מנוצלת. בהקשר לנפט - היחס מחושב על ידי חילוק עתודות הנפט המוכחות הנותרות בסוף שנה נתונה כלשהי בתפוקת הנפט של אותה השנה, ומצביע על שנות התפוקה הנותרות בהנחה שקצב התפוקה לא ישתנה. היחס בין עתודות לתפוקת הנפט העולמית עמד על 54.2 שנות תפוקה נכון לסוף שנת 2011 (ראו לוח להלן. בפועל לא ניתן, כמובן, לקיים קצב תפוקה קבוע עד לאזילתן המוחלטת של העתודות, והתפוקה הייתה מתחילה לרדת זמן רב לפני ריקון המאגרים). בניגוד לתחזיות השחורות שהיו מקובלות בסוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70, לא אזלו עתודות הנפט הגלובליות. ההתפתחות הטכנולוגית בתחום החיפושים וההפקה מחד, והגידול האיטי יותר של צריכת הנפט הגולמי בכמה אזורים (ארצות הברית, האיחוד האירופי) מאידך, תרמו לכך. פיתוח שיטות גילוי ופיתוח חדשות ויעילות יותר (קבלת תמונות סייסמיות מדויקות יותר של שדות הנפט ופיתוח טכניקות קדיחה משוכללות) איפשרו גילוי עתודות נוספות בשדות קיימים. כמו כן נתגלו מאגרי נפט חדשים במימי מערב אפריקה, ברזיל, מפרץ מקסיקו, ועוד. בנוסף, קיבלו העתודות הגלובליות תוספת רצינית ממאגרי "הנפט הלא-קונבנציונלי", כמו הנפט הכבד מאוד של רצועת אורינוקו שבוונצואלה וחולות הזפת של אלברטה שבקנדה. המאגרים העצומים של פצלי נפט שהתגלו בארצות הברית בשנים האחרונות היא סיבה נוספת לאופטימיות.
| מדינה | עתודות מוכחות (במיליארדי חביות) בסוף 2011 | תפוקה[1] (במיליוני חביות ביום) ב-2011 | יחס עתודות/תפוקה (שנים) |
|---|---|---|---|
 ונצואלה[2] |
296.5 | 2.72 | 100 + |
 ערב הסעודית[2] |
265.4 | 11.16 | 65.2 |
 קנדה |
175.2 | 3.52 | 100 + |
 איראן[2] |
151.2 | 4.32 | 95.8 |
 עיראק[2] |
143.1 | 2.80 | 100 + |
 כווית[2] |
101.5 | 2.87 | 97 |
 איחוד האמירויות הערביות[2] |
97.8 | 3.32 | 80.7 |
 רוסיה |
88.2 | 10.28 | 23.5 |
 לוב[2][3] |
47.1 | 0.48 | 100 + |
 ניגריה[2] |
37.2 | 2.46 | 41.5 |
 ארצות הברית |
30.9 | 7.84 | 10.8 |
 קזחסטן |
30.0 | 1.84 | 44.7 |
 קטר[2] |
24.7 | 1.72 | 39.3 |
 ברזיל |
15.1 | 2.19 | 18.8 |
 סין |
14.7 | 4.09 | 9.9 |
 אנגולה[2] |
13.5 | 1.75 | 21.2 |
 אלג'יריה[2] |
12.2 | 1.73 | 19.3 |
 מקסיקו |
11.4 | 2.94 | 10.6 |
 אזרבייג'ן |
7.0 | 0.93 | 20.6 |
 נורווגיה |
6.9 | 2.04 | 9.2 |
 סודאן  דרום סודאן |
6.7 | 0.45 | 40.5 |
 אקוודור[2] |
6.2 | 0.51 | 33.2 |
 מלזיה |
5.9 | 0.57 | 28.0 |
 הודו |
5.7 | 0.86 | 18.2 |
 עומאן |
5.5 | 0.89 | 16.9 |
 וייטנאם |
4.4 | 0.33 | 36.7 |
 מצרים |
4.3 | 0.74 | 16.0 |
 אינדונזיה |
4.0 | 0.94 | 11.8 |
| בכל העולם | 1,652.6 | 83.58 | 54.2 |
| במדינות ה-OECD | 234.7 | 18.54 | 34.7 |
במדינות  אופ"ק |
1,196.3 | 35.83 | 91.5 |
מקור: מבוסס על נתוני BP Statistical Review of World Energy 2012
בשנת 2011 הפיקה ערב הסעודית 11.16 מיליון חביות נפט ביום (כולל נוזלי גז טבעי ונוזלים אחרים) שהן 4.07 מיליארד חביות בשנה. בסוף 2011 נאמדו עתודות הנפט המוכחות של הממלכה ב-265.4 מיליארדי חביות. ברמת הניצול של 2011, היו אפוא עתודות מוכחות אלה מספיקות ל-65.2 שנות תפוקה. יחס עתודות/תפוקה של לוב בסוף 2011 בוודאי שלא משקף את המצב העכשווי שכן במהלך אותה השנה נפגעה תפוקת הנפט שלה קשות בגלל מלחמת האזרחים. ברמת התפוקה של 2012 (קרוב ל-1.5 מיליון חביות ביום) עתודות המדינה (הנאמדות ב-48 מיליארדי חביות בסוף 2012 על פי מקורות אחרים) היו מספיקות לכ-87 שנות תפוקה. אין גם משמעות רבה יתרה לעצם העובדה שהיחס עתודות/תפוקה של ארצות הברית עמד על 10.8 שנות תפוקה בסוף 2011. היחס הזה נע בין 8 ל-12 ב-60 השנים האחרונות. הוא היה בסביבות 12 בשנות ה-40 ושנות ה-50, ירד אל מתחת ל-10 בשנות ה-60, נע סביב 8 בשנות ה-70 וה-80, סביב 10 בשנות ה-90, וסביב 11–12 בעשור הראשון של המאה ה-21.[4] מאז שהגיעה לשיאה בשנת 1970 נמצאה התפוקה האמריקאית במגמת ירידה מתמשכת עד לשנת 2008, ועתודות הנפט החדשות שגילתה החליפו את העתודות שהפיקו (את הנפט שהופק ונצרך).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "Oil: Proved Reserves", BP Statistical Review of World Energy, June 2012, p. 6, Notes, Reserves-to-production ratio
- "Reserves-to-production-ratio", English-Hebrew Energy Dictionary (Gina Cohen) [only in the English language]
- "reserves to production ratio", BusinessDictionary.com
הערות שוליים
29134390יחס עתודות/תפוקה