יחסי צ'ילה – קוריאה הצפונית
| יחסי צ'ילה – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| צ'ילה | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 756,102 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 19,804,601 | 26,529,070 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 335,533 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 16,942 | |
| משטר | |
| דיקטטורה קומוניסטית | רפובליקה נשיאותית |
יחסי צ'ילה–קוריאה הצפונית הם יחסי החוץ בין הרפובליקה של צ'ילה לבין הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה.
היסטוריה
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ימים ספורים לאחר שנשיא צ'ילה סלבדור איינדה נכנס לתפקידו ב-16 בנובמבר 1970. בתחילת 1973, שר החוץ הצ'יליאני קלודומירו אלמיידה ביקר בפיונגיאנג, שם הביעו הרשויות המקומיות עניין בקניית נחושת מצ'ילה. באמצע אותה שנה נחתם הסכם חילופי תרבות. לאחר ההפיכה בצ'ילה בשנת 1973, ניתק המשטר הצבאי הצ'יליאני את היחסים עם צפון קוריאה. היחסים הדיפלומטיים חודשו ב-25 בספטמבר 1992, כאשר שר החוץ הצ'יליאני אנריקה סילבה סימה יחד עם עמיתו הצפון קוריאני קים יונג-נאם חתמו במהלך העצרת הכללית של האו"ם על פרוטוקול של הסכמה לחידוש היחסים.
לאחרונה הביעה ממשלת צ'ילה את דאגתה מפני שיגור הטילים הבליסטיים שביצעה צפון קוריאה בשנת 2017, אירועים שבגינם ביקשה ארצות הברית כי צ'ילה תנתק את קשריה הדו-צדדיים עם פיונגיאנג, בקשה שנדחתה על ידי שר החוץ הצ'יליאני ארלדו מוניוס, שהצהיר כי מערכת היחסים בין המדינות "רחוקה" וכי המדינה עומדת בסנקציות שהטיל האו"ם על האומה האסייתית.
קשרי עסקים
בשנת 2015 הסתכם הסחר בין שתי המדינות בכ-27 מיליון דולר. המוצרים העיקריים שיוצאו על ידי צ'ילה היו עפרות נחושת, אוכמניות ופפטונים, ואילו המוצרים שיוצאו בעיקר על ידי צפון קוריאה למדינה הדרום אמריקאית היו מוצרי ברזל או פלדה. צ'ילה היא המדינה שקונה הכי הרבה מוצרים מצפון קוריאה מבין מדינות אמריקה הלטינית, יותר מאשר פרגוואי, ברזיל ומקסיקו.
נציגויות דיפלומטיות
- שגרירות צ'ילה בסין מוסמכת גם עבור קוריאה הצפונית.
- שגרירות קוריאה הצפונית בברזיל מוסמכת גם עבור צ'ילה[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
28425085יחסי צ'ילה – קוריאה הצפונית