יחסי הרשות הפלסטינית – מצרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי הרשות הפלסטינית – מצרים
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית מצריםמצרים
הרשות הפלסטינית מצרים
שטח (בקילומטר רבוע)
6,220 1,001,450
אוכלוסייה
5,527,002 117,151,005
תמ"ג (במיליוני דולרים)
17,396 395,926
תמ"ג לנפש (בדולרים)
3,148 3,380
משטר
רפובליקה רפובליקה

יחסי הרשות הפלסטינית-מצרים הם היחסים הדיפלומטיים והדו-צדדיים בין הרשות הפלסטינית המוכרת בחלקה לבין רפובליקת מצרים הערבית, הכוללים שני השטחים רצועת עזה והגדה המערבית (יהודה ושומרון). אורך הגבול המדיני בין מצרים לרצועת עזה הוא 13 ק"מ.[1]

היסטוריה

יאסר ערפאת וגמאל עבד אל נאצר נפגשים בשנת 1970.

בשנות ה-70 מתח מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת ביקורת גלויה על נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר על עמדתו הרכה לכאורה כלפי ישראל, שהובילה לסגירת תחנת הרדיו "קול פלסטין" בקהיר ולסיום מרבית הסיוע החומרי של מצרים לאש"ף. בנוסף, רבים מאנשי אש"ף גורשו ממצרים. בספטמבר 1970 פרץ בירדן סכסוך מזוין פנימי בין קבוצות טרור פלסטיניות לצבא ירדן. גמאל עבד אל נאצר הגיב לסכסוך זה באותו אופן כמו לעימות בין הפלסטינים ללבנונים שנה קודם לכן, וביקש לחסל כל סוג של עימות בעולם הערבי. עבד אל נאצר הגיב בצורה שלילית ביותר להחלטתו של מנהיג סוריה חאפז אל-אסד לשלוח כוחות סורים לירדן כדי לעזור לפלסטינים.[2]

בספטמבר 1970 התקיימה פסגה בקהיר ביוזמתו של גמאל עבד אל נאצר במטרה לסיים את העימות בירדן. ב-26 בספטמבר 1970 דנו הצדדים באפשרות לפתור את המשבר, אולם באותה תקופה ירדן, לאחר סדרת קרבות עקובים מדם, הצליחה להשתלט על כוחות הפלסטינים והסורים, אך כוחות אש"ף המשיכו להיות פעילים במדינה זו עד יולי 1971. ב-27 בספטמבר 1970 החליטו חוסיין בן טלאל ויאסר ערפאת לחתום על הפסקת אש בתיווך עבד אל נאצר. גמאל עבד אל נאצר השקיע זמן ומאמץ רב להשגת הפוגה זו, שהפכה לאחד הגורמים להתקף לב ולמוות פתאומי ב-28 בספטמבר 1970.[2]

בשנת 1983 נשיא אש"ף, יאסר ערפאת, נקלע לסכסוך עם סוריה, מה שאפשר למצרים לכונן מחדש קשרים חזקים עם המנהיגים הפלסטינים. נשיא מצרים, חוסני מובארכ, ניסה לפעול כמתווך בסכסוך הישראלי-ערבי, להסרת המתח ביחסים בין ישראל לפלסטינים. עד 1990 מאמצים אלה לא הצליחו לפתור את המשבר ולשפר את היחסים בין ישראל לפלסטינים, אך החזירו את הקשרים בין מצרים לסוריה.[3] ב-17 בנובמבר 1988 הכירה מצרים בעצמאותה של הרשות הפלסטינית מישראל.[4][5]

ב-19 ביוני 2008 נכנסה לתוקף הפסקת אש בין ישראל לחמאס שהתאפשרה בתיווך מצרי.[6][7] בהסכם נקבע כי חמאס מחויבת לעצור את התקפות הרקטות על שטח ישראל ולאכוף את הפסקת האש ברצועת עזה. בתמורה הבטיחה ישראל להסיר את הסגר על רצועת עזה, שאמורה להחזיר את הפעילות המסחרית בשטח זה ולהחזיר את היקף תעבורת המטען לרמה של שנת 2005, שנע בין 500 ל-600 משאיות ביום.[8][9] ישראל החלישה את החסימה בגלל צמצום תקיפות הרקטות על שטחה, במקום 70 משאיות עם סחורות, 90 החלו להגיע לרצועת עזה.[10] חמאס מתחה ביקורת על ישראל על החסימה המתמשכת שלה, ואילו ישראל האשימה את חמאס בהברחת נשק ממנהרות מצרים והצביעה על מתקפות רקטות מתמשכות.[11]

במהלך מבצע עופרת יצוקה גינתה מצרים את פעולותיה של ישראל, אך שר החוץ המצרי אחמד אבו אל-רייט הבהיר כי מצרים מזהירה זה מכבר את חמאס מפני התגובה הישראלית במקרה של המשך מתקפות טילים משטחם.[12] כתוצאה מכך פתחה מצרים את מעבר רפיח בגבול עם רצועת עזה, מה שאפשר למסור פצועים פלסטינים לבתי חולים במצרים.[13] משרד הבריאות המצרי העביר 30 אמבולנסים לחצי האי סיני עבור פצועים פלסטינים.[14] כמו כן, שר החוץ המצרי הצהיר כי חמאס אינו מאפשר לתושבים פצועים בגזרת הגז לחצות את הגבול עם מצרים.[15] מצרים שלחה כ-500 שוטרים לגבול עם רצועת עזה כדי להבטיח חוק וסדר באזור גבול זה.[16] בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם אמר נציג מצרים כי החסימה על רצועת עזה שהטילה ישראל מהווה הפרה גסה של החוק הבינלאומי וכינה את ישראל מדינה כובשת.[17]

בעקבות המשט לעזה בשנת 2010, גינה נשיא חוסני מובארכ את השימוש של ישראל בכוח מופרז ובלתי מוצדק, ואילו משרד החוץ המצרי זימן את שגריר ישראל על מנת להביע את גינויו למעשי המדינה.[18] נשיא מצרים הורה גם לפתוח את הגבול המצרי ברצועת עזה בכדי לספק סיוע הומניטרי ורפואי לפלסטינים.[19][20] ב-13 בפברואר 2011, מנהיג האופוזיציה המצרית, איימן נור, אמר כי תם עידן הסכם השלום בין ישראל ומצרים, והוסיף כי לא יעמוד בו אם ייבחר לנשיאות.[21]

ביולי 2012 התירה מצרים לפלסטינים לבקר בחופשיות בשטחם ללא אשרות.[22] בנובמבר 2012 ביצעה ישראל את מבצע עמוד ענן ברצועת עזה, ומצרים מתחה ביקורת חריפה על פעולות אלה. שגריר מצרים הוחזר מישראל לקהיר, ושגריר ישראל הועבר למחאה רשמית. נשיא מצרים מוחמד מורסי אמר כי על הישראלים להבין כי התוקפנות שלהם אינה מקובלת ורק תוביל לחוסר יציבות באזור. מוחמד מורסי דרש לכנס את ישיבת הליגה הערבית כדי לדון ב"תוקפנות הפלילית הישראלית" ברצועת עזה, וכן לקיים מיד ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם.[23][24][25] משרד החוץ המצרי קרא לישראל להפסיק את פעולתה הצבאית ברצועת עזה. על פי עיתון הגרדיאן, יו"ר מפלגת החופש והצדק, סעד אל קטטני, אמר כי האוכלוסייה המצרית מרדה נגד עוול ולא תקבל מתקפה ישראלית על רצועת עזה, והוסיפה כי ישראל אינה מודעת לשינויים אלה במדיניות מצרים.[26] הדיפלומט המצרי אמר כי בתי החולים מוכנים לקבל פלסטינים פצועים וכי מעבר רפיח יישאר פתוח בפניהם.[27] ב-15 בנובמבר 2012 ביקר ראש ממשלת מצרים הישאם קנדיל ברצועת עזה.[28]

ב-17 בנובמבר 2012, האיחוד הרפואי הערבי שלח משלחת של רופאים מצרים עם תרופות מעבר לגבול רפיח לרצועת עזה.[29] ב-19 בנובמבר 2012 נסעה קבוצת מצרים לרצועת עזה בכדי לסייע לשכניהם הפלסטינים להתאושש בעקבות הלחימה.[30] ב-29 בנובמבר 2012, המשיכה מצרים לבקר את ישראל, וכן הצביעה בעד לאימוץ החלטת 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם (המעניקה לרשות הפלסטינית מעמד של מדינה משקיפה באו"ם).[31]

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן פרסם משרד החוץ המצרי בעמודו בפייסבוק הצהרה בה הביע את דאגתו העמוקה מהמתרחש ברצועת עזה, וקרא לצדדים לגלות איפוק הדדי.[32] דובר חמאס אמר כי מצרים מנסה לפעול כמתווכת להשגת שלום בין הצדדים הלוחמים.[33] שר החוץ המצרי סאמח שוכרי נשא נאום לאחר שנפגש עם מקבילו הירדני, וקבע כי חשוב לראות את פתרון המשבר באופן המגן על הפלסטינים ועל האינטרסים שלהם.[34]

ב-11 ביולי 2014, שב משרד החוץ המצרי על ביקורת על הפעולה הישראלית ברצועת עזה. מצרים סבורה שישראל מנהלת קמפיינים צבאיים אלימים מדי נגד אוכלוסיית השטח הזה, כמו גם העובדה שישראל אינה ממלאה את חובתה להגן על האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה.[35] ממשלת מצרים קראה למעצמות העולם להתערב ולעצור את המשבר לאחר שמאמציה להשגת הפסקת אש נכשלו.[36] באותו יום הודיעה מצרים לשלטונות ברצועת עזה כי סגרה את מעבר הגבול ליד רפיח[37] לאחר שנפתחה יום קודם לכן כדי לאפשר מסירת פלסטינים פצועים לבתי חולים מצריים.[38] זה קרה לאחר שכוחות מצרים תפסו 20 טילים שהוברחו מרצועת עזה לחצי האי סיני מידי חמושים.[39] עם זאת, זמן קצר לאחר הסגירה הורה נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לצבא המצרי להעביר 500 טון סיוע הומניטרי לרצועת עזה, הכוללת מזון ותרופות. הצבא הודיע גם כי מצרים עושה מאמצים לעצור את המערכה הצבאית הישראלית ברצועת עזה.[40][41]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי הרשות הפלסטינית – מצרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ The World Factbook
  2. ^ 2.0 2.1 Egypt - THE AFTERMATH OF THE WAR - External Relations
  3. ^ Egypt - The Development of Foreign Policy
  4. ^ http://unesdoc.unesco.org/images/0008/000827/082711eo.pdf
  5. ^ Egypt 'already recognizes' Palestinian state
  6. ^ Isabel Kershner (2008-06-25). "Rockets hit Israel, breaking Hamas truce". International Herald Tribune.
  7. ^ Hamas offering Israel truce, not peace. USA Today.
  8. ^ BRONNER, ETHAN (2008-12-19). "Gaza Truce May Be Revived by Necessity". New York Times. נבדק ב-2009-02-12.
  9. ^ UN Press Conference on Gaza humanitarian situation
  10. ^ BBC Truce barely eases Gaza embargo. By Aleem Maqbool. BBC News
  11. ^ Guardian Gaza truce broken as Israeli raid kills six Hamas gunmen Rory McCarthy 5 November 2008
  12. ^ Behnorin, Yitzhak (27 בדצמבר 2008). "Egypt Lays Blame on Hamas". Ynetnews. נבדק ב-2008-12-27. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Sood, Manish (2008-12-27). "Arab and Islamic leaders condemn deadly raids on Gaza". Topnews. נבדק ב-2008-12-27.
  14. ^ Palestine News Network
  15. ^ "Egypt: Hamas denying Gaza wounded treatment in Egypt". Reuters. 2008-12-28. נבדק ב-2008-12-28.
  16. ^ "Egypt slams Israeli murder in Gaza, summons ambassador". AFP. 2008-12-27. נבדק ב-2008-12-27.
  17. ^ Libya calling the operation a «horrible massacre» — "United Nations Security Council 6060th meeting (Click on the page S/PV.6060 record for transcript)". United Nations Security Council. 2008-12-31. אורכב מ-המקור ב-2008-12-17. נבדק ב-2009-01-07.
  18. ^ "World shocked, outraged at raid". Kuwait Times. 1 ביוני 2010. אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Egypt opens Gaza border, Israel kills five Palestinians, RFI English, 01-06-2006
  20. ^ ASHRAF SWEILAM (AP) – 10 hours ago. "The Associated Press: Gazans cross border after Egypt lifts blockade". Google.com. נבדק ב-2010-06-02.
  21. ^ "Egyptian envoy to US: Peace treaty with Israel will stand". The Jerusalem Post. 13 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ « Egypt begins allowing Palestinians free entry into country.» AP
  23. ^ Harriet, Sherwood (15 בנובמבר 2012). "Egyptian president condemns Israel's 'aggression' in Gaza". The Guardian. UK. נבדק ב-15 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Harriet, Sherwood (15 בנובמבר 2012). "Mohamed Morsi's approach to Gaza air strikes falls short for many Egyptians". The Guardian. UK. נבדק ב-15 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Kais, Roi (14 בנובמבר 2012). "Egypt recalls ambassador after Jabari hit". Ynetnews. IL. נבדק ב-14 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Beaumont, Peter (2012-11-14). "Egypt condemns Israeli air strikes in Gaza and demands ceasefire". The Guardian.
  27. ^ "Egyptian hospitals prepare for Gaza victims". Ma'an. אורכב מ-המקור ב-2013-12-31. נבדק ב-15 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Egyptian delegation to visit Gaza on Friday". Al Jazeera. נבדק ב-15 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "«Arab Doctors: We will recruit all of our resources to aid Gazans»". אורכב מ-המקור ב-2013-01-05. נבדק ב-2018-04-26.
  30. ^ «الجزيرة مباشر مصر برفقة الوفد الشعبي المتضامن في غزة» 19 November 2012
  31. ^ UN General Assembly Resolution 67/19
  32. ^ "MFA" (official Facebook page). Egyptian Ministry of Foreign Affairs.
  33. ^ "Palestinian Teen Buried as Egypt Seeks Hamas-Israel Cease-Fire". Bloomberg News.
  34. ^ "Egypt calls for self-restraint amid Israeli aggression on Gaza". The Global Post. אורכב מ-המקור ב-2014-07-14.
  35. ^ Yashar, Ari (11 ביולי 2014). "Egypt Slams 'Oppressive' IDF Operation". Arutz Sheva. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Egypt urges world powers to help end Gaza bloodshed". Al-Ahram. 11 ביולי 2014. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Rafah border crossing closed: Gaza Interior Ministry". Daily News Egypt. 11 ביולי 2014. אורכב מ-המקור ב-13 ביולי 2014. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Egypt opens Rafah border crossing to receive wounded Palestinians". Al-Ahram. 10 ביולי 2014. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Egyptian forces seize rockets being smuggled from Gaza to Sinai". Al-Ahram. 11 ביולי 2014. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Egyptian govt to send 500 tons of aid to Gaza". Al-Ahram. 11 ביולי 2014. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Egypt, Jordan urge world to intervene in Gaza". Agence France-Presse. i24news. 12 ביולי 2014. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2014. נבדק ב-13 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30097027יחסי הרשות הפלסטינית – מצרים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יחסי_הרשות_הפלסטינית_–_מצרים&oldid=2506963"