יחסי אלג'יריה – הרשות הפלסטינית
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
| יחסי אלג'יריה – הרשות הפלסטינית | |
|---|---|
|
|
| |
| אלג'יריה | הרשות הפלסטינית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,381,740 | 6,220 |
| אוכלוסייה | |
| 47,073,622 | 5,534,726 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 239,899 | 17,396 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 5,096 | 3,143 |
| משטר | |
| דמוקרטיה סמי נשיאותית | רפובליקה |
יחסי אלג'יריה–הרשות הפלסטינית מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין אלג'יריה להרשות הפלסטינית. הברית בין שתי הטריטוריות נותרה חזקה ונמשכה עד עצם היום הזה. כיום אלג'יריה תומכת בתהליך השלום בהמזרח התיכון, אך אין לה שום יחסים עם ישראל.
היסטוריה
אלג'יריה תמכה בפלסטינים נגד ישראל מאז שזכתה בעצמאות מצרפת בשנת 1962. חזית השחרור הלאומית או FLN היו תומכים חזקים בעניין הפלסטיני. במהלך מלחמת העצמאות האלג'יראית בין השנים 1954–1962, פלסטינים רבים ראו באלג'יריה ובמאבק שלה לעצמאות מודל טוב ללמוד ממנו. אלג'יריה תמכה בארגון לשחרור פלסטין מאז 1970 ואף סיפקה נשק והכשרה למיליטנטים פלסטינים. בשנת 1974 נפתחה שגרירות פלסטינית באלג'יר ובשנת 1975, אלג'יריה נתנה חסות והצביעה לתמיכה בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם אשר השוותה את הציונות לגזענות (ההחלטה בוטלה מאוחר יותר עם החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1991, אך אלג'יריה הצביעה נגד אותה החלטה). לאחר הסכמי קמפ דייוויד אלג'יריה ניתקה את כל היחסים הדיפלומטיים עם מצרים והמשיכה לתמוך בפלסטינים, אם כי הפעם בצורה פחות ברורה. במהלך האינתיפאדה הראשונה, אלג'יריה גינתה בחריפות את פעולות ישראל וכינסה את פסגת הליגה הערבית ב-1988. לאחר הכרזת העצמאות הפלסטינית ב-15 בנובמבר 1988, אלג'יריה הפכה למדינה הראשונה בעולם שהכירה במדינת פלסטין החדשה ב־15 בנובמבר 1988 וכוננה רשמית יחסים דיפלומטיים מלאים עימה עד ה-18 בדצמבר 1988. אולם אלג'יריה נכנסה במהרה לסערה פוליטית ועד מהרה התפתחה למלחמת אזרחים לאחר הבחירות לפרלמנט באלג'יריה בדצמבר 1991 שבוטל על ידי הצבא האלג'יראי בינואר 1992.
יחסים עכשוויים
לאחר הסכמי אוסלו משנת 1993, אלג'יריה המשיכה לתמוך בעניין פלסטין יותר מאי פעם, ותמכה גם ביוזמת השלום הערבית משנת 2002. במהלך מבצע עופרת יצוקה אמר ראש ממשלת אלג'יריה אחמד אוייהיה "בשם הממשלה, אני מביע את גינוינו החזק לפשעים נגד האנושות שביצעה ישראל למשך שבוע נגד בני עזה." לאחר הפשיטה על המאווי מרמרה, אלג'יריה גינתה "במילים החזקות ביותר" את ההתקפה הישראלית נגד צי הסיוע הבינלאומי לעזה וביקשה תגובה "חזקה פה אחד" מהקהילה הבינלאומית. במהלך מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012, גינתה אלג'יריה, באמצעות דובר משרד החוץ, עמר בלני, את "התוקפנות הישראלית נגד רצועת עזה" וקראה למועצת הביטחון של האו"ם ולקהילה הבינלאומית לקחת על עצמם את אחריותם "ולשים סוף להסלמה מסוכנת זו" ב-29 בנובמבר 2012. במהלך הסכסוך בין ישראל לעזה בשנת 2014, שר החוץ רמטנה לממרה דחק בקהילה הבינלאומית לפעול בכדי לגרום לישראל לחדול מיידית מהתקפותיה נגד פלסטין ולכבד את ההפוגה מנובמבר 2012. "תוך שהוא מגנה בחומרה את ההתקפות הברבריות נגד לעם הפלסטיני חסר ההגנה, אנו מאמינים כי התקפות אלה עודדו על ידי שתיקתה השאננה של הקהילה הבינלאומית למדיניות ההרחבה הישראלית והשפעתן השלילית על השלום והביטחון באזור", אמר לממרה. הוא גם הדגיש את הצורך בפעולה דחופה בתוך האומות המאוחדות כדי להגיע לנוסחה שמאלצת את ישראל לעצור את התוקפנות שלה בעזה.
30892500יחסי אלג'יריה – הרשות הפלסטינית