יורם קופרמינץ
| לאום | ישראלי |
|---|---|
יורם קופרמינץ (נולד ב-1954 בחיפה) הוא אמן ישראלי רב תחומי שהציג את יצירותיו בתערוכות רבות.
ביוגרפיה
יורם קופרמינץ נולד בשנת 1954 בחיפה ליצחק קופרמינץ ולאביבה לבית אלטשולר (בתו של עמינדב אלטשולר). גדל בשכונת בת גלים.
בשנת 1973 גויס לצה“ל והוכשר כקשר. אחרי חודשים מעטים כחייל סדיר פרצה מלחמת יום כיפור וקופרמינץ נשלח כקשר של יחידת הנדסה לקדם את גשר הגלילים לכיוון תעלת סואץ. בזמן היותו בחצר נפצע קשה בזמן הפגזה של המצרים. הוא אושפז למשך חצי שנה בבית חולים סורוקה. מוראותיה ומראותיה של אותה מלחמה מלווים את עבודותיו מאז.
קופרמינץ למד במחלקה לאמנות בבצלאל בין השנים 1975 - 1979. הוא התגורר בפריז ובלונדון בין השנים 1980 - 1983. במהלך השנתיים בהן חי בפריז, שכר חדר זול במלון ליד מוזיאון הלובר והפך אותו לאטלייה שלו. במשך הזמן הצטברו בחדרו ציורים רבים והוא שכר חדר נוסף במלון. בלונדון גר בדירה ריקה אליה פלש, בקרבת לסטר סקוור.
בשנת 1983 שב לתל אביב. תקופה מסוימת יצר בדירתו שליד שדרות חן עד לפתיחתן של סדנאות האמנים, שם קיבל סטודיו לצד האמנים אורי קצנשטיין ויעקב מישורי. קופרמינץ היה חלק מקבוצת "רגע" אשר פעלה בתל אביב בשנות ה-80. קבוצה זו כללה גם את האמנים-האוצרים: דוד ריב, אבישי אייל, דוד וקשטיין ואסד עזי. ”רגע“ פעלה כקבוצה אידאולוגית החותרת לאינטגרציה עם תרבות המזרח. אמני הקבוצה פתחו גלריה ברחוב עמק יזרעאל שבדרום תל אביב בדירת שני חדרים בקומה השלישית ובשנת 1987 עברו לרחוב הרצל 113. ”אנחנו מדברים על החיים, על הסובב אותנו, על השכנים, כאובייקטים שיתייחסו ליצירותינו לא רק באופן מיקצועי אלא כבני אדם חיים“[1]
בשנות ה-80 ושנות ה-90 הירבה להשתתף בתערוכות יחיד וקבוצתיות וכתב בקביעות על אמנות ב“תרבות מעריב“. בשנת 1995 היה מנהל מחלקת האמנות בבית הספר מימד.
משנת 1995, (פרט לכמה תערוכות בודדות), הפך את המרחב הדיגיטלי בבלוג (באתרים ”אנטייטלד“ ו“רשימות“) ובפייסבוק, למרחב העשייה העיקרי שלו, כשהוא מתמקד במדיום הצילום. קופרמינץ מצלם בביתו, בסביבתו, בעולם ובעיקר בברלין אליה הוא חוזר שוב ושוב. עיקר עבודתו מתרחשת סביב המחשב וצילומיו עוברים עיבוד בפוטושופ. בתחילה היה מצלם את מסך חלונות הצ'ט שבהם נראו אנשים מכל העולם שאתם שוחח ופרסם בפלטפורמות שונות באינטרנט. קופרמינץ מחזיק בגופי עבודה אינטרנטיים שלמים המאורגנים אצלו לפי נושאים.
בשנת 1999, אחרי שנים של יחסים מורכבים עם עולם האמנות המקומי, החליט לפרוש מעולם זה אותו חווה כאלים במיוחד "אני נגד סבל פיסי או נפשי. אנחנו חיים במקום קטן, דחוס, מעין מחנה צבאי אחד גדול שבו יש מסדרי המפקד. וכך היה גם באמנות. היה רמטכ"ל שנפטר לאחרונה (רפי לביא, אע"א), ששלט והיה ממונה על הרבה חילות: האוניברסיטה, המוזיאון והאוצרות“[2]. בשנה זו הוא הציג את תערוכתו האחרונה לה קרא ”תערוכה אחרונה“ בגלריה ”לימבוס“, וצבע את קירות הגלריה, תקרתה וריצפתה בצבעים עזים, כתב עליהם ”אני אוהב אותך“ ותלה עליהם את ציוריו. ”יורם קופרמינץ קיבל את החלל השלם על-מנת לייצר בתוכו מיצב טוטאלי - פרויקט שאינו ניתן לביצוע בגלריות מסחריות. במיצב הצבעוני "אני אוהב אותך" הרשה לעצמו קופרמינץ, בחסות החלל האלטרנטיבי, להעצים ולהאליל את ההצהרה הרומנטית, אותה הטיל על הקירות ועל הרצפה, ללא כל איפוק וסגנון מוזיאליים, ובאורנמנטיקה חוגגת.“[3]
בשנת 2000 יצא לאור סיפרו ”אוקטובר / יומן מלחמה“ בהוצאת בבל, כרוניקת זוועה אנטי-מלחמתית מפורטת:
ועוד כמה שניות להוריד את הציוד מהגב
להוציא אתי חפירה, ולחכות בשלשות לפקודת המפקד
בשבע בערב המטוס חלף בשמיים, נמוך
בשבע ועוד כמה דקות, הוא הטיל פצצות
באחת עשרה בלילה הוא חזר ועשה את אותו הדבר
ההדף פגע בחלק מהחיילים, המתכת פגעה באחרים[4].
בשנת 2001 פרסם את "ספר הרגשות המלא" אנציקלופדיה לרגשות עם סיפורים קצרים לערכים כמו שינאה, חמלה ואהבה, אף הוא בהוצאת בבל.
משנת 2005 מפעיל קופרמינץ בלוג הנקרא ”מצב נפשי“. הבלוג ישב תחילה על אתר ”רשימות“, צבר עם השנים קהל קבוע. המבקר והאוצר יותן אמיר נחשף ליצירתו של קופרמינץ דרך הבלוג ואצר ב-2009 את התערוכה ”שום דבר לאף אחד“ בגלריה ברבור הירושלמית.
ב-2010 התארח למספר שעות בגלריה "חנינא“, להחלפת ציוריו בתמורה למחוות שאינן תשלום כספי. בין התמורות: סוף שבוע בפריז, מגש גבינות משובחות, ספרים חתומים, פסלים וציורים ועוד. החילופין נעשו במסגרת פרויקט יוצא דופן בשם ”עבודות 1977 - 1991“. חודש וחצי לפני התערוכה, יצא קופרמינץ בקריאה בפייסבוק בה דיווח על שלושים חבילות כל אחת מכילה 25 ציורים, שהוטמנו במקומות שונים בארץ. את מפת המקומות שלח לכתובת אקראית בגרמניה וזו שבה אליו כעבור חודש. בעקבות תגובות שקיבל, הוצאה חבילה אחת שהוטמנה ליד הכפר ג'סר א-זרקא, והוצעה להחלפה תמורת כל דבר שאינו כסף.
בשנת 2013 הציג קופרמינץ תערוכת יחיד של צילומים בסדנאות האמנים, באוצרות גליה יהב. לרגל פתיחת התערוכה יצאה לאור מהדורה מיוחדת של ”אוקטובר/ יומן מלחמה“. לצד צילומיו הוצגה גם עבודת וידאו, בה מדבר קופרמינץ עם אימו. האם שאינה מזהה את האדם המדבר עמה כבנה שלה, זוכרת ומספרת לו בבהירות מפוכחת על אותו יום כיפור ועל אותה מלחמה ועל ״הילד שלי נפצע״, וכשהבן שואל ״עכשיו הוא בסדר?" האם עונה ״עכשיו הוא יותר בסדר ממה שהיה קודם... אבל הוא לא שכח מה שהיה״[5].
במהלך השנים, מאז סיום לימודיו, הציג תערוכות יחיד בארץ ובעולם והשתתף בתערוכות קבוצתיות רבות. כמו כן עבד ככתב בעיתונים מקוונים (מדור תרבות של עיתון מעריב, מוסף "קפטן אינטרנט" של עיתון הארץ, ynet ועוד). הגיש תוכניות ברדיו.
ספריו
- יורם קופרמינץ, אוקטובר | יומן מלחמה, הוצאת בבל[6], 2000.
- יורם קופרמינץ, ספר הרגשות המלא, הוצאת בבל, 2001.
תערוכות יחיד
- 1990 - ”ציורים חדשים“ גלריה שלוש, תל אביב
- 1993 - ארבע על חמש, גלריה שלוש
- 1984 - ”רקע, יהלומים ותקריות אש“ גלריה אחד העם, תל אביב
- 1985 - ”ציורים“, גלריה שינק - אין, תל אביב
- 1985 - תערוכה קבוצתית, גלריה דביר
- 1986 - ”רגע 5“, גלריה רגע, תל אביב
- 1986 - ”רגע“, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1987 - ”פציעה“, גלריה רגע, תל אביב
- 1988 - ”ציורים“, גלריה קיבוץ בארי
- 1990 - ”ציורים“, גלריה שלוש תל אביב
- 1991 - ”ציורים חדשים“, גלריה סדנאות האמנים, תל אביב
- 1991 - ”ציורים“, גלריה אורנים, טבעון
- 1993 - ”טקילה את בוכה“, גלריה שלוש, תל אביב.
- 2009 - שום דבר לאף אחד, גלריה ברבור
- 2012 - אביבה (על אמו), גלריה שי אריה[7]
- 2013 - אוקטובר (במלאת 40 שנה למלחמת יום כיפור), סדנאות האמנים[8][9][10]
- 2014 - גיהנום, גלריה רו ארט[11][12]
- 2014 - גן עדן, גלריה רו ארט[13]
- 2015 - ויקטורי, גלריית החוג לתקשורת צילומית, המכללה האקדמית הדסה ירושלים.[14][15]
תערוכות קבוצתיות
- 1985 - ”שנתיים - איכויות מצטברות“, מוזיאון תל אביב
- 1985 - ”אמנים ישראלים ופלסטינים נגד הכיבוש ובעד חופש הביטוי“, מזרח ירושלים: תל אביב: נצרת: חיפה
- 1985 - ”רגע 1“ סדנת האמנים ע“ש איקה בראון, ירושלים
- 1986 - ”רגע 3“, גלריה רגע, תל אביב
- 1987 - ”דיוקן עצמי“, מוזיאון חיפה
- 1986 - קבוצת ”רגע“ - אמנים צעירים מציגים, מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצר יגאל צלמונה
- 1988 - ”צבע טרי“ מוזיאון תל אביב לאמנות
- 1988 - ”אמנות ישראלית 88“, תערוכה נודדת, ארה“ב
- 1989 - ”קו נגד קו“, פרנקפורט, גרמניה
- 1989 - ”אמנות ישראלית“ גלריה פדריצקה, גרמניה
- 1989 - ”תערוכה פתוחה, גלריה שלוש, תל אביב
- 1990 - ”תערוכה פתוחה“, סדנאות האמנים, תל אביב
- 1991 - יריד אמנויות, גלן, גרמניה
- 1991 - גלריה לאמנות, מיאמי, ארה“ב
- 1992 - ”מופשט חדש“, סדנאות האמנים בתל אביב. אוצר התערוכה ואמן משתתף: יורם קופרמינץ. תערוכת ציורים לצד שירים
- 1992 - ”בלה רגאצה“, בית האמנים, תל אביב
- 1993 - ”תערוכת אוסף פלוס“, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 1993 - ”דימוי עיקש“ מוזיאון חיפה
- 1994 - ”האדמה: מזרח מערב“, גלריה ע“ש אברהם גודמן באולם המרקין קונצרט הול בניו יורק, ארה“ב
- 1996 - ”תזמור ציורים לכלל תערוכה מנגנת“, הסדנא החדשה לאמנות רמת אליהו
- 1996 - ”בעיניים של גבר“, גלריה פירמידה
- 1998 - ”מספר אישי“, הגלריה העירונית לאמנות, רחובות.
פרסים
- 1989 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות
- 1993 - פרס ביצוע השלמת עבודה - קרן שרת, מנהל התרבות והאמנויות.
קישורים חיצוניים
- יורם קופרמינץ באתר "12 דקות"
- המקרה המוזר של יורם קופרמינץ בשעת לילה, באתר nrg, 13 במאי 2010
- אבי לן, סטטוס בפייסבוק, עניין של חיים או מוות, אתר "תקשורת אנושית" (ארכיון)
- אבי לן, יורם קופרמינץ משמיד את עצמו ונולד מחדש(הקישור אינו פעיל, 3.08.2018), אתר "תקשורת אנושית" (ארכיון)
- יורם קופרמינץ – תערוכה באתר "עיר-האושר" של מרית בן ישראל, 2010
- יורם קופרמינץ באתר untitled.co.il
- יורם קופרמינץ באתר מוזיאון ישראל
- בקריאה ראשונה, ”כאב פרטי ושכול“, חינוכית, 15 במאי 2014. https://www.youtube.com/watch?v=p9pSHFXtVTQ
- קופרמינץ, י. ”אביבה“. 12 דקות, 10 במרץ 2013. נדלה מתוך: http://www.12dakot.com/secondary/1743
- אמיר, י. (2013). ”אוקטובר“ עבר מתמשך“. טיים אאוט, תל אביב.
- אמיר, י. (2013). ”שחקנית מחייכת ואופס - אפה מתקלף“, ערב רב, ביקורת
- בוגנים, א. (2013). ”אוקטובר האדום מדם של יורם קופרמינץ“, הארץ, תרבות ואמנות נדלה מתוך: https://www.haaretz.co.il/gallery/art/newexhibitions/1.2124871
- ערמון אזולאי, אלי, ”חלומות על חרסינה“, הארץ, גלריה, 03.01.2012. נדלה מתוך: 20120113
- פתיר, ר. (2012). ”הכל אודות אמא“, הארץ, גלריה, עמ‘ 10
- צור, ע. (2013). ”תחליפי הפצעים של יורם קופרמינץ“. הארץ, תרבות וספרות. 11.10.2013. נדלה מתוך: https://www.haaretz.co.il/.premium-1.213451
- יהב, ג. "בסדר", מכונת קריאה, בבל. http://readingmachine.co.il/home/books/
הערות שוליים
- ^ לניאדר,שרה, רגע של אמנות, כל הקריות, 27.8.87, עמ' 10-11
- ^ ערמון אזולאי, אלי, חלומות על חרסינה, הארץ, גלריה, 03.01.2012
- ^ דירקטור,רותי, המזרח הקרוב, עיתון העיר, 02.05.2002
- ^ קופרמינץ, יורם, אוקטובר/ יומן מלחמה, הוצאת בבל, 2000
- ^ צור, עוזי, כשהשפיות נסדקת, הארץ, מוסף תרבות וספרות, 11.10.2013, עמ' 3
- ^ יורם קופרמינץ אוקטובר/יומן מלחמה באתר "מכונת קריאה" של בבל
- ^ עכבר העיר אונליין, " יורם קופרמינץ - אביבה , באתר הארץ, 2012
- ^ יורם קופרמינץ אוקטובר - תערוכת צילום בסדנאות האמנים בתל אביב באתר "מכונת קריאה" של בבל
- ^ הצצה לתערוכת פוסט-מלחמת יום כיפור של יורם קופרמינץ, באתר וואלה!, 24 בספטמבר 2013
- ^ תערוכת יחיד ליורם קופרמינץ "אוקטובר" באתר של אנה ברשצקי
- ^ ביקורת על תערוכת "גיהנום" באתר "ערב רב" - מגזין עצמאי לאמנות, תרבות וחברה
- ^ יורם קופרמינץ, "גיהנום" באתר גלריית רו-ארט(הקישור אינו פעיל, 3.08.2018)
- ^ גן עדן בגלריה רו-ארט באתר צבע טרי(הקישור אינו פעיל, 3.08.2018)
- ^ תערוכת "ויקטורי" של האמן יורם קופרמינץ באתר מכללת הדסה בירושלים
- ^ ויקטורי - יורם קופרמינץ באתר "מנופים - אמנות עכשווית בירושלים"
24739588יורם קופרמינץ