אורי קצנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורי קצנשטיין
תמונה של אורי קצנשטיין (צלם: אבי לוין)
תמונה של אורי קצנשטיין
(צלם: אבי לוין)
תמונה של אורי קצנשטיין
(צלם: אבי לוין)
לידה 17 בפברואר 1951
תל אביב, ישראל
פטירה 24 באוגוסט 2018 (בגיל 67)
תל אביב
לאום ישראלי
תחום יצירה פיסול, מוזיקה, אומנות חזותית, סרטים
זרם באמנות אוונגרד
יצירות ידועות "פתשגן" (1993)
"משפחת האחים" (2000)
(2015) "Backyard"

אורי קצנשטיין (17 בפברואר 1951 - 24 באוגוסט 2018) היה פסל, אמן מופע, מוזיקאי, בונה כלי נגינה ומכונות סאונד ויוצר סרטים ישראלי. זוכה פרס דן סנדל לפיסול (2014).[1]

ביוגרפיה

אורי קצנשטיין נולד בתל אביב בשנת 1951 והיה בן יחיד להוריו שהיגרו לישראל מגרמניה לפני השואה.[2] בנעוריו עסק במוזיקה וניגן במספר להקות רוק. בשנת 1969 התגייס לצה"ל ולחם במלחמת יום הכיפורים.[3][4] בסוף שנות ה-70 של המאה העשרים, למד במכון לאומנות של סן פרנסיסקו, קליפורניה שבארצות הברית. לאחר שהשלים תואר שני באומנות עבר לניו יורק שם גר במשך שנות השמונים.[5] יצירתו המוקדמת, החל מסוף שנות השבעים של המאה העשרים, שילבה טכניקות אוונגרדיות שונות כגון מיצגים, מוזיקה ואמנות סאונד. במחצית שנות השמונים החל ליצור גם פסלים פיגורטיביים, אובייקטים ומכונות סאונד ששימשו כפריטים במיצגים לצד יצירות אמנות עצמאיות.[3]

לאחר שובו לישראל יצר, יחד עם נעם הלוי, את המופע "מידאס". בשנת 1993 השתתף באופרת הרוק "סמארה" של הלל מיטלפונקט ולהקת "נקמת הטרקטור". בשנת 1999 הוציא, יחד עם אוהד פישוף, את אלבום המוזיקה "Skin O Daayba", שהיווה גם בסיס למופע. בשנת 2001 יצר את המופע "Home", יחד עם רננה רז ואוהד פישוף. בתחילת המאה ה-21 החל ליצור וידאו ארט ובו התרחשויות סוריאליסטיות המדגישות נושאים כזהות עצמית. בין יצירותיו הידועות המיצב "פתשגן" (1993 ,"Patʹshegen"), והווידאו "משפחת האחים" (2000).[3] עבודות המיצג המוקדמות שלו הועלו דרך קבע באתרי מיצג אגדתיים כגון הקיטשן, BC8, No-Se-No ודנסֶטֶריה. עבודות הפיסול, הווידאו והמיצב שלו הוצגו במוזיאונים דוגמת המוזיאון הממלכתי הרוסי, סנט פטרסבורג; מוזיאון צ'לסי לאמנות, ניו יורק; קונסטהאלה בדיסלדורף; מוזיאון ישראל, ירושלים והמוזיאון לאמנות של אוניברסיטת דיוק, צפון קרוליינה. קצנשטיין השתתף בביאנלה של סאו פאולו (1991), הביתן הישראלי בביאנלה של ונציה (2001); הביאנלה של בואנוס איירס (פרס ראשון, 2002) והביאנלה ה-9 באיסטנבול (2005). מיצגיו הוצגו בתיאטראות וגלריות בלונדון, ברלין, סן פרנסיסקו, קרדיף (ויילס), סנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד, ניו יורק ותל אביב.[5] הציג בשנת 2015 את התערוכה "Backyard" במוזאון תל אביב לרגל זכייתו בפרס סנדל לפיסול (2014).

בשנותיו האחרונות היה מרצה בחוג לאמנות ויצירה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.[6]

בחודש ספטמבר 2018, לאחר מותו, נפתחה תערוכה, עליה עבד, בשם "The Institute of Ongoing Things" (המכון לדברים מתמשכים) והיא מוצגת במוזיאון ההיסטוריה היהודית באמסטרדם. בחודש ינואר 2019, נפתחה תערוכה נוספת עליה עבד בשם "You Never Know" המוצגת ב-ZAZ10TS כמיזם אמנות בכיכר טיימס שבניו יורק.[7]

פרסים ומלגות

ספרים

גלריה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורי קצנשטיין

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אורי קצנשטיין: בק יארד פרס דן סנדל וקרן משפחת סנדל לפיסול, 2014 - מוזיאון תל אביב לאומנות
  2. ^ אורי קצנשטיין - ZAZ
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 אורי קצנשטיין - מרכז המידע לאמנות ישראלית
  4. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, האמן אורי קצנשטיין טיפל בפוסט טראומה שלו באמצעות כיסא בצורת צלב קרס, באתר הארץ, 22 במאי 2015
  5. ^ 5.0 5.1 אורי קצנשטיין - TheArtLab
  6. ^ דף מרצה של אורי קצנשטיין - באתר של אוניברסיטת חיפה
  7. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, גמר להכין את התערוכות ומת: האמן אורי קצנשטיין מוצג בניו יורק ובאמסטרדם, באתר הארץ, 3 בפברואר 2019
  8. ^ מרב יודילוביץ', אורי קצנשטיין זכה בפרס ראשון בביאנלה בארגנטינה, באתר ynet, 14 בנובמבר 2002
  9. ^ אנג'לה קליין, אורי קצנשטיין וטל מצליח בין זוכי פרס מוזיאון תל אביב - מוזיאון תל אביב לאומנות - שני ליטמן, הארץ, 17 בנובמבר 2014
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25071837אורי קצנשטיין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אורי_קצנשטיין&oldid=606083"