יעקב מישורי
| לאום | ישראלי |
|---|---|
יעקב מישורי (נולד ב-1952) הוא צייר ומורה לאמנות ישראלי. כותב מאמרים על אמנות והוראת אמנות.
חייו ויצירתו
מישורי נולד בישראל. בגיל 15 עזב את בית הספר והחל לעבוד כסבל, עבודה אשר הייתה מקור פרנסתו עד גיל 40. במקביל עסק בציור. את ידיעותיו המקצועיות, את שליטתו הטכנית, את ידיעותיו התאורטיות ואת גישתו השיפוטית, כמו גם את השקפותיו החריגות והייחודיות רכש באמצעות התנסות ולימוד עצמי בלבד. תערוכת היחיד הראשונה שלו הוצגה בשנת 1978 בגיל 26, בגלריה ג'ולי מ. שבתל אביב. מאז הציג תערוכות יחיד רבות והשתתף בתערוכות קבוצתיות נבחרות בישראל ובעולם. הוא זכה בפרסים מטעם משרד החינוך וקרן שרת ויצירותיו מצויות באוספים פרטיים נבחרים ובאוספי המוזיאונים. בשנת 2019 פרסם ספר פרוזה ראשון, "סוף".
מישורי הוא אמן נונקונפורמיסט מהבולטים שבציירי ישראל. ציוריו השתנו תדיר לאורך השנים והם נתפשו על ידי קהילת האמנות כפרובוקטיביים ביותר. בשנות ה-80 הוא כונה על ידי המבקר אדם ברוך כ"פרא אציל" וכ"גיבור שלא הלך בשדות", כפרפרזה על ספרו הידוע של משה שמיר. מישורי הוא אמן פוסטמודרני מובהק: הוא מצייר מתוך תשוקה ואהבת מלאכת הציור אך גם מתוך מבט מרוחק וביקורתי ומערער על העשייה הזו. יצירתו מושפעת מתרבות גבוהה ומתרבות פופולרית גם יחד: מאמנות הרנסאנס ומאמנות האוונגרד של המאה ה-20. הוא נוטל מכל הבא ליד לרבות; פרסומות, גרפיטי, עטיפות של תקליטים, מגזיני אופנה, וכיוצא בזאת. מישורי מקפיד על טריות ורעננות המעשה האמנותי. בכל תערוכה הוא מפתיע ומאתגר את עצמו ואת הצופים בסגנון חדש בנושא אחר בזהות אמנותית שונה, ביחסים אחרים בין הגבוה לנמוך. הוא נע, על פי הצורך, ממופשט לפיגורטיבי, מגאומטרי לאופטי, מדקורטיבי לפופ-ארט מקומפוזיציה ניגודית ונשכנית לפטרן (pattern) ולניגודים קומפלמנטריים. הוא החל את דרכו מדיוקנאות עצמיים מאופרים שעניינם בירור ויזואלי בשאלות של זהות ועבר לציורים מתעתעים המערערים על זהויות נוספות.
מישורי לימד ב"מדרשה" - בית ברל, בבצלאל והיה ראש המחלקה לאמנות במכון אבני. בסוף שנות ה-90 הקים את קבוצת "פלורסצנט" וכיום הוא מורה מרכזי לציור בבית-הספר "בסיס" לאמנות שבהרצליה. בעבודתו מוצא מישורי כר נרחב ליישום השקפותיו המקצועיות, כפי שהובעו במאמריו בהזדמנויות רבות. מישורי תומך ללא סייג בניתוק בין האקדמיה לבין האמנות. לדעתו, כפי שהיא משתקפת ממאמריו, התאוריה והפרשנות הפכו מדייר משנה לבעל הבית ולכן יש להיפרד. הצמידות המעיקה הזו היא בעיניו מקור לשרלטנות בתחומי העשייה. מישורי יוצא בהתקפות חריפות על עולם האמנות, אמנים ומגמות, לעיתים עד כדי בוז מוחלט, בפרודיה, פארסה ובציניות. בזמן אמת הוא תקף, בין היתר, את אסכולת "דלות החומר" וקרא לחזרה לעושר ציורי הבעתי ואסתטי.
בשנת 1989 נישא למשוררת אפרת מישורי ולהם בן. בשנת 2011 התגרש, וב-2014 נישא לליסה פרץ, עורכת מוסף גלריה של עיתון הארץ.
באוגוסט 2020 הוסרה יצירה שלו מבית החולים בלינסון כיון שהיה כתוב בה במהופך "מוות ליהודים", בטענה שהיא אנטישמית.
קישורים חיצוניים
- יעקב מישורי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- גלריה ברוורמן
- יעקב מישורי בית הספר בסיס לאמנות ותרבות
- יעקב מישורי באתר בבל
- עם יעקב מישורי ראיון עם יעקב מישורי, אתר "בין סיור לסיפור".
- עוזי צור, יעקב מישורי בע"מ, באתר הארץ, 3 באפריל 2008
- עוזי צור, עוצם עין אחת, מהאינטימי להיסטורי, באתר הארץ, 28 בינואר 2011
- גליה יהב, מלים בחלל, באתר הארץ, 25 במאי 2012
- יעקב מישורי, פרק מהספר "סוף", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, אפריל 2019
26306214יעקב מישורי