יוסף שידא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוסף שידא הוא שד המוזכר בתלמוד בבלי, כמי שמקיים דיאלוג עם האמוראים.

אזכורים

תלמוד בבלי

בתלמוד בבלי ישנו דיון האם קיים איסור יציאה חוץ לתחום אף מעל עשרה טפחים. אחת מהוכחות הגמרא היא ממעשה שהיה:

הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו אלמא אין תחומין למעלה מעשרה לא דלמא יוסף שידא אמרינהו

פירוש הדברים: שנאמרו שבע הלכות בשבת בבוקר לפני רב חסדא שהתגורר בסורא, ובאותה השבת קודם שיצאה נאמרו אותן ההלכות לפני רבא בפומבדיתא, ומאחר שאותו תלמיד חכם שאמר את ההלכות וודאי שמר שבת, האפשרות היחידה הוא שהוא לא עבר על איסור תחומין בהליכה זו הוא בכך שעשה את הדרך למעלה מעשרה טפחים. ראיה זו נדחית בגמרא בכך שאפשר שאותו אדם היה 'יוסף שידא'.

רש"י מפרש שיוסף השד לא שמר שבת. מדברי רש"י ניתן להבין ששאר השדים הם שומרי שבת. בספר אור זרוע בשם רבי יהודה החסיד שהשדים מקיימים את כל מצוות התורה ויוסף שידא לא חילל שבת כיוון שיצר קשר עם שד אחר שסיפר לו את הדברים.[1] הרב דוד יואל ווייס כתב שאפשר להבין ברש"י שהוא לא שמר שבת כשאר השדים.[2] רבי אלעזר מגרמייזא הוכיח מיוסף שידא שאף שדים שומרים תורה ומצוות אך אינם שומרים שבת.[3][4] הרב חיים אלעזר שפירא כתב שיוסף שידא שמר שבת והוא "קליפת נוגה".[5]

המאירי בפירושו במקום כותב שהגמרא עונה בבדיחה שאולי זה "יוסף שידא" - אדם רשע ומחלל שבת. מהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל (כח) כתב שכוונת הגמרא אינה ששד הופיע אלא שההלכות המדוברות הגיעו ממקור לא טוב.[6]

יוסף שידא הוזכר גם במסכת פסחים על ידי רב יוסף ורב פפא המצטטים בשמו דברים הנוגעים להלכות זוגות.[7] יש שביארו שרב יוסף אמר את הדברים בעצמו, והוא מכונה "יוסף שידא" כדי לבטא את הבנתו בכוחות הרע שבעולם.[8] הרמ"ז כתב פירוש דומה: יוסף שידא הוא היצר הרע של רב יוסף.[9][10][11]

זוהר

בספר הזוהר נכתב שיש שדים יהודים "שדין יהודאין" והם עוסקים בתורה, אחד מהם הוא "יוסף שידא" שנקרא כך מכיוון שילד אותו שד.[12][13]

בזוהר חדש רבי יהושע בן לוי מספר על היתקלות איתו: פַּעַם אַחַת נִקְלַעְתִּי לֶהָר שֶׁל הַסֶּלַע שֶׁל עֵיטָם, וּמָצָאתִי בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַסֶּלַע שְׁנֵי גְבָרִים, וְדוֹמִים בִּשְׁתֵּי פִיּוֹת זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְהָיוּ מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה: בֹּא וְנַעֲבִיר אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. הִזְדַּמֵּן לָהֶם אוֹתוֹ אִישׁ גָּדוֹל שֶׁל אַגְרַת בַּת מָחֲלַת, וּשְׁמוֹ יוֹסֵף הַשֵּׁד. אָמַר לָהֶם: זֶהוּ הָרַב הַגָּדוֹל, הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדּוֹר, שֶׁבִּגְזֵרַת פִּיו הֶעֱבִירַנִי מֵהַיִּשּׁוּב שֶׁל הָאָרֶץ, וְזֶהוּ שֶׁמַּכְרִיזִים עָלָיו בָּרָקִיעַ.[14]

מקורות מאוחרים

רבי אברהם אזולאי כתב שביוסף שידא היו בחינות טובות, הוא הזדכך, וזכה לבחינה מסוימת של השארות הנפש כמעט כשל חסידי אומות העולם.[15]

על הגמרא המספרת על יונתן שידא כתב רש"י שייתכן והוא אדם הבקי בשדים.[16] רבי לוי בן אברהם בן חיים כתב כך גם על יוסף שידא.[17]

הגמרא במסכת חולין מספרת שלרב פפא היה שד שהיה משמש אותו, יש שכתבו שהוא יוסף שידא.[18] רבי חיים ויטאל גרס כך בגמרא בחולין.[19]

רבי מנחם ציוני כתב בספרו "צפוני ציוני" מספר פרטים בשם "קבלת יוסף שידא בן אחיו של שמהוריש הגדול".[20][21]

הרב יהודה אסאד כתב שלא ייתכן שלשד יש שם יהודי ועל כן טען שזה כינוי שניתן לו על ידי חז"ל.[22] מנגד רבי צדוק הכהן מלובלין כתב ששדים נוצרים מפגם הברית ויוסף שידא נקרא "יוסף" מפני שהוא שד שנוצר בדרך קדושה.[23]

בתרבות

הרב יהודה יודל רוזנברג בספרו "נפלאות מהר"ל" מספר שהגולם מפראג נקרא "יוסלה" מפני שהוכנסה בו רוחו של יוסף שידא.[24] יוסף שידא הוא מגיבורי הספר חרשתא שם הוא תלמיד חכם, בנו של אשמדאי, והתמנה לבסוף למלך השדים.

הערות שוליים

  1. ^ הלכות שבת ועירובין אות קמז
  2. ^ הרב דוד יואל ווייס, מגדים חדשים, ירושלים תשמ"א, עירובין מג.
  3. ^ רבי אברהם ראובן הכהן סופר, עונג שבת, אות לט בשם ספר הקולות (בסעיף שלאחר מכן סותר את עצמו וכותב ששומרים שבת)
  4. ^ הסבר לכך ראו: רבי צבי הירש בן דוד, צבי קודש, זולצבאך תק"א, עמ' עא:, באתר היברובוקס
  5. ^ ספר דברי תורה, חלק ח, אות פח
  6. ^ הובא גם בפרי צדיק, מקץ אות יד
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"י עמוד א'
  8. ^ נתנאל אריה, מיהו יוסף שידא?, אסיף, גיליון ה (תשע"ח), עמ' 213.
  9. ^ מקדש מלך, חלק ג, דף רעז.
  10. ^ הרב יצחק גינזבורג כתב שהוא החלק הרע שביוסף, ראו: שיעורים והתוועדויות, תשע"ג א, עמ' קמה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  11. ^ יש שכתב שיוסף שידא הוא היפוכו של יוסף בן יעקב, ראו: רבי יהודה אריה ליב בן יהושע האשקי, לב אריה, ווילהרמשדארף, תל"ד, פרשת ויגש עמ' 135, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) וז"ל: "שכמו שיש יוסף הצדיק בקדושה, כך יש יוסף שידא בטומאה".
  12. ^ ספר הזוהר, חלק ג, דף רנ"ג, עמוד א'
  13. ^ בספר עמק המלך (שער יד פרק טז) גרס במקום "אוליד" "אוליף" והכוונה שלמד משד, כך גרס גם רבי מנשה בן ישראל בספרו "נשמת חיים" ג יב
  14. ^ זוהר חדש, דף כ"ז, עמוד ב' בתרגום תורת אמת.
  15. ^ רבי אברהם אזולאי, חסד לאברהם, אבן שתיה, עין גדי כ
  16. ^ רש"י, מסכת יבמות, דף קכ"ב עמוד א'
  17. ^ חיים קרייסל (מהדיר), רבי לוי בן אברהם, לוית חן, סתרי האמונה, שער ההגדה, הוצאת אוניברסיטת בן גוריון, תשע"ד, עמ' 291, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  18. ^ מכיוון שרב פפא ציטט אותו במסכת פסחים. ראו: הרב יהודה לייב אינדעך, זהרי הש"ס, חלק א, עירובין מג., באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  19. ^ רבי חיים ויטאל, אבן השהם, ו (חו"מ), עמ' קלו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  20. ^ שמהוריש הוא אחד ממלכי השדים שולט ביום חמישי או רביעי, לפי גירסאות אחרות הוא מלך השדים אחר אשמדאי, ראו: גרשום שלום, פרקים חדשים מענייני אשמדאי ולילית, תרביץ, כרך יט, עמ' 160-175, ירושלים תש"ח, באתר JSTOR
  21. ^ שלום וייס (מהדיר), רבי מנחם ציוני, צפוני ציוני, ניו יורק תשמ"ה, עמ' עט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  22. ^ יהודה אסאד, תשובות מהרי"א <יהודה יעלה>, או"ח, סימן קצט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  23. ^ רבי צדוק רבינוביץ, צדקת הצדיק <נעימות הצדק>, אות קג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  24. ^ קטע זה ורוב סיפורי הגולם אינם קשורים כלל למהר"ל מפראג. היו שדנו דיונים הלכתיים בהקשר של הגולם ויוסף שידא, ראו: רבי מנשה קליין, משנה הלכות, ו, סימן ריח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39843647יוסף שידא