ברוך שוחטמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ברוך שוחטמן (ט' בשבט ה'תר"ן1890, כ' בתשרי ה'תשי"ז1956) היה חוקר ספרות וביבליוגרף עברי. חבר ועדת הארכיון הציוני, מעורכי קרית ספר ועורך המדור הביבליוגרפי של שנתוני הממשלה. נרצח על ידי חיילי הלגיון הירדני בפיגוע ברמת רחל.

ביוגרפיה

ברוך שלום שוחטמן נולד בעיר באלטה, אוקראינה, בנם של יוסף ושינה זלטא, בת הרב מרדכי שניאורסון. אבי סבו, שעל שמו נקרא, היה הרב ברוך שלום שניאורסון, רבה של עדת החסידים בוויטבסק, בנו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', בעל ה"צמח צדק".

קיבל חינוך עברי וכללי. בשנת 1910 נסע ללמוד היסטוריה, פילוסופיה וספרות באוניברסיטת היידלברג בגרמניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שב לרוסיה ולמד באוניברסיטאות בקייב, סנט פטרבורג ואודסה. בשנת 1920 סיים את לימודיו בהיסטוריה פילולוגית. הצטיין בלימודיו ונשאר כמרצה בקתדרה להיסטוריה כללית, אך בעקבות השינויים שהתחוללו בחינוך הגבוה בברית המועצות והרדיפות של הפעילים הציונים, נאלץ להפסיק את עבודתו באוניברסיטה.

מצעירותו היה פעיל בפעילות ציונית. היה סגן יושב-ראש ההסתדרות הציונית בבאלטה. היה פעיל בוועדת התרבות של הסתדרות הסטודנטים "החבר" באודסה, ופעל רבות כיו"ר ב"החלוץ" ובהתאחדות "צעירי ציון". בשנת 1917 השתתף כציר בוועידה הציונית השביעית בסנט פטרבורג. בשנת 1918 נבחר לציר הוועידה הכללית של יהודי רוסיה, שלא התכנסה עקב המצב הפנימי ברוסיה. בשנת 1922 השתתף כציר בוועידה של "צעירי ציון" באודסה. נאסר לזמן קצר על ידי השלטונות הסובייטיים על פעילותו הציונית.

במשך שנה עסק בספריה הממלכתית הגדולה באודסה בעבודה ביבליוגרפית.

בחנוכה שנת תרפ"ו, 1925, עלה לארץ ישראל. סמוך לעלייתו החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה למדעי הרוח, ובשנת 1933 סיים את לימודיו.

עוד כסטודנט החל לעבוד כביבליוגרף בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ונשאר בעבודתו עד יומו האחרון. נחשב בקי גדול בספרות העברית ובעל זיכרון פנומנלי. היה מעורכי קרית ספר – הרבעון הביבליוגרפי של בית הספרים הלאומי. היה עורך המדור הביבליוגרפי של שנתוני הממשלה ומעורכי "העבר". היה חבר ועדת הארכיון הציוני.

שוחטמן ערך את התערוכות הספרותיות של דובנוב, ברנר, יל"ג, בן יהודה וביאליק. יחד עם יצחק רפאל ערך את תערוכת רש"י. עסק במחקר של כתבי אחד העם ופרסם חומר רב מארכיונו עם ביאורים מפורטים. פרסם עבודות ביבליוגרפיות על יל"ג, י. ל. פינסקר ופרופסור יוסף קלוזנר.

פרסם מחקרים ספרותיים וביבליוגרפיים ומאמרי ביקורת הספרים, כתבי עת ועיתונים רבים, ובהם: בהארץ, דבר, "העולם", מאזנים, "גליונות", "קרית ספר" ו"ביתר". כתב ערכים רבים באנציקלופדיה העברית, ב"אשכול" וב"אנציקלופדיה לציונות". כתב את המונוגרפיה על העיר אודסה בסדרת הספרים "ערים ואמהות בישראל" שיצא על ידי מוסד הרב קוק.

בי"ח בתשרי, חול המועד סוכות תשי"ז, במהלך סיור באתרים ברמת רחל במסגרת כינוס החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, פתח חייל ירדני באש לעבר המשתתפים בכנס. שלושה אנשים נהרגו במקום. שוחטמן נפצע קשה, וכעבור יומיים, בכ' בתשרי, מת מפצעיו בית חולים. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

על שמו כיכר במרכז ירושלים, סמוך למבנה הישן של "בצלאל".

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36945593ברוך שוחטמן