יוסף קיסרי
יוסף קיסרי (17 בדצמבר 1894 – 30 בדצמבר 1963) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחריה בתקופת מדינת ישראל ולאחר מכן כיהן כשגריר.
חייו
יוסף קיסרי נולד ביפו בשנת 1894. אביו היה האגרונום נתן קייזרמן, פעיל ציבור נודע בתקופת היישוב, מנהל סניף בנק אנגלו-פלשתינה בחיפה וישב ראש ועד הקהילה בחיפה. אחיו היה אורי קיסרי, עיתונאי ואיש תרבות ישראלי, עורכו הראשון של "העולם הזה".
יוסף קיסרי היה בוגר המחזור השני של הגימנסיה הרצליה ולאחר מכן למד משפטים בז'נבה, ובשנת 1921 הוסמך לעורך דין. עסק בעיקר במשפטים פליליים והופיע כסנגור במגוון משפטים, החל מהגנה על שובתים שגרמו נזק למפעל בו עבדו[1] וכלה בעבירות הריגה[2], ניסיון לרצח[3] ויותר מ-50 משפטי רצח. בנוסף עסק בדיני נזיקין[4] וייצג בין השאר את פיק"א[5] ועניינים אזרחיים[6]. לאחר מאורעות תרפ"ט הוא הגן על נאשמים יהודים שנתפסו עם נשק[7] ועל כאלו שהגנו נגד הפורעים[8].
בשנת 1934 יצג קיסרי (קייזרמן - כשמו אז), לצדו של הוראס סמואל, הסניגור הראשי של הנאשמים, את אברהם סטבסקי במשפט רצח ארלוזורוב שנערך בבית המשפט לפשעים חמורים בירושלים.
זאב ז'בוטינסקי, שפעל בטרם החל המשפט למציאת סניגורים לנאשמים, גייס בתחילה את קייזרמן להיות אחד מבאי כוח ההגנה. שבתי טבת, בספרו "רצח ארלוזורוב", כתב כי לקייזרמן החלו אך זה עתה לצאת מוניטין של עורך דין פלילי מבריק, אך הוא לא נחשב עדיין "גדול".[9] בעזרת כספי תרומות הצליח ז'בוטינסקי לאחר מכן לגייס את הוראס סמואל מלונדון, שהיה בעל ניסיון ומוניטין, להיות לסניגור הראשי של שני הנאשמים. בעוד קייזרמן יצג את סטבסקי, היה הנאשם השני במשפט צבי רוזנבלט מיוצג על ידי עורך הדין יצחק בן ימיני, שפעל אף הוא לצדו של סמואל.
בפסק דינו, שניתן ב-8 ביוני 1934, זיכה בית המשפט את רוזנבלט אך הרשיע את סטבסקי, ברוב דעות של השופטים אוון קורי ואוליבר פלאנקט הבריטים ועלי חסנה הערבי, כנגד דעתו החולקת של יוסף משה ולירו היהודי. על סטבסקי נגזר עונש מוות. לאחר ערעור בבית המשפט העליון המנדטורי זיכה בית המשפט גם את סטבסקי על בסיס דיני הראיות שנהגו בארץ ישראל המנדטורית (אך לא בבריטניה עצמה), לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד, ללא עדות מסייעת. על כן נפסק שעדותה של אלמנת הנרצח, שזיהתה את סטבסקי, אך לא נתמכה בראיה נוספת, אין בה כדי להרשיעו.
החל משנת 1934 היה קיסרי יושב הראש הראשון של מועדון רוטרי בחיפה[10] ועמד בראש אגודת עורכי הדין בחיפה. הוא היה חבר הוועד המרכזי של הסתדרות עורכי הדין, הגוף שקדם ללשכת עורכי הדין בישראל. בשנים 1954–1956 היה שגריר ישראל במקסיקו[11] וציר לא תושב בגואטמלה, הונדורס, ניקרגואה, אל סלוודור, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית וקובה.[12]
יוסף קיסרי נפטר בשנת 1963.[13]
לקריאה נוספת
- שבתי טבת, רצח ארלוזורוב, תל אביב: שוקן, 1982.
- אב"א אחימאיר, המשפט, בהוצאת הוועד להנצחת כתביו, 1968.
קישורים חיצוניים
- לזכר יוסף קיסרי ז"ל, מעריב, 22 במרץ 1964
הערות שוליים
- ^ המצב בנור, דבר, 4 במרץ 1927
- ^ נדון למאסר שנה, דבר, 13 בינואר 1928
- ^ בבית הדין, הארץ, 11 בנובמבר 1928
- ^ בביה"ד לערעורים, הארץ, 21 בנובמבר 1923
המשפט בין אכרי חדרה והבדואים, דואר היום, 10 בינואר 1929 - ^ בוסתאני והברואים נדונו לקנס ותשלומי נזק, דבר, 15 ביוני 1927
- ^ הודעה ממשרד ההוצאה לפועל בחיפה, הארץ, 18 ביולי 1926
לענין ביהח"ר לעורות בעכו, הארץ, 23 בפברואר 1927 - ^ בית המשפט מאשר את זכות ההגנה, דואר היום, 27 בספטמבר 1929
- ^ משפטו של יוסף קרנץ, הארץ, 3 באוקטובר 1929
יוסף קראנץ יצא זכאי, הארץ, 7 באוקטובר 1929 - ^ שבתי טבת, רצח ארלוזורוב, תל אביב: שוקן, 1982, עמ' 196.
- ^ עוה"ד י. קייזרמן נבחר לנשיא רוטארי־חיפה, הארץ, 8 באפריל 1943
- ^ ציר ישראל במכסיקו הגיש כתב האמנתו, דבר, 1 בנובמבר 1953
- ^ ד"ר קיסרי ציר ברוב ארצות דרום אמריקה, חרות, 15 ביוני 1954
- ^ עו"ד יוסף קיסרי - למנוחות, חרות, 1 בינואר 1964
35196740יוסף קיסרי