רבי יוסף מאיר כהנא
רבי יוסף מאיר כהנא (ה'תר"ע - ח' בשבט ה'תשל"ח) היה האדמו"ר מספינקא-ירושלים.
תולדותיו
נולד בשנת ה'תר"ע, בנו של הרב צבי הירש כהנא, שהיה נכדו של הרב יוסף מאיר וייס, מייסד חצר חסידות ספינקא, שעל שמו הוא קרוי. נישא למלכה בת רבי יצחק טייטלבוים מהוסאקוב (שושלת סיגט). הוא התגורר לאחר נישואיו באונגוואר סמוך לחותנו. במשך שנתיים כיהן ברבנות בברזנק (הו') הסמוכה, ובהמשך פתח ישיבה באונגוואר.
סבתו שרה שלומצע, אם אמו, עלתה בשנות ה-תר"ץ בגפה לארץ ישראל כשהיא משאירה את בעלה וילדיה באירופה. עם פרוץ המלחמה שלחה לנכדיה שתסדר סרטיפיקטים למי מנכדיה שירצה לעלות. רבי יוסף מאיר נענה להזמנה בעצתו וברכתו של רבו החקל יצחק מספינקא. במשך שנתיים ניסתה להשיג סרטיפיקט בהצהירה שנכדה הוא חתנה, כשלבסוף אחד מעובדי הסוכנות שהיה חסיד זידיטשוב ראה אותה, ולאחר ששמע שהיא בתו של רבי מנחם מנדל מזידיטשוב דאג לה לסרטיפיקטים. באייר תש"א הגיע ארצה, שבועות בודדים לפני שגורשו הנתינים הזרים מאונגוואר לגבול הפולני, שלמעט בודדים, כולם מתו ממחלות ורעב והשאר נרצחו על ידי הנאצים. הוא כיהן כשנתיים כרב בית הכנסת ויז'ניץ בבתי מילנר בירושלים. התגורר ברחוב שערי פינה בשכונת הבוכרים ובהמשך עבר לרחוב החבשים שבקצה שכונת מאה שערים. בשנת תש"ה פתח בית כנסת בבית זובק שבנחלת שבעה והחל לכהן כאדמו"ר מספינקא. עם פרוץ מלחמת הקוממיות, ברח מביתו שהיה סמוך לגבול, ועבר לליפתא, ובהמשך לבית הכרם. לאחר המלחמה חזר לביתו ופתח את בית המדרש מחדש.
היה מפורסם כגאון ושקדן עצום, למד בכולל 'ישיבת חיי עולם' יחד עם רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל ורבי יוחנן טברסקי מראחמיסטריווקא. בהמשך הקים ועמד בראשות כולל 'ישיבת אמרי יוסף' ספינקא בבית מדרשו ברחוב סלנט בירושלים.[1]
הוא אימץ את הלבוש המסורתי הירושלמי והיה מקורב לעדה החרדית וחסידות סאטמר אך גם לאגודת ישראל, לחסידות ויז'ניץ ולחסידות בעלז.
נהג לבקר בערים ובמושבים מרוחקים לחזק ולקרב יהודים ולעודדם בשמירת תורה ומצוות.
עם פטירתו, בח' בשבט ה'תשל"ח, הוכתר בנו בכורו, הרב מרדכי דוד, לממלא מקומו באדמו"רות ספינקא בירושלים.
צאצאיו
- רבי מרדכי דוד, מילא מקומו באדמו"רות ספינקא בירושלים.
- רבי אלטר אליעזר, כיהן כאדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא בשכונת מקור ברוך. תלמיד האמרי חיים מוז'יניץ, תחת מכון אוצר הפוסקים ואהבת שלום ערך ספרים בעילום שם (או ברמז א"ך טוב לישראל) ביניהם, ספר ילקוט פטר חמור, אוצר מנהגי החסידים, וכן ערך את תשובותיו של רבי ישראל וועלץ ספר דברי ישראל. לאחר פטירתו יצא לאור מתוך כתביו ספרי מנהגי זידיטשוב וסידור זידיטשוב. נפטר י"ח שבט תשס"ט.
- רבי צבי הירש, מחבר ספר שו"ת דברי טביא, מרבני שכונת מקור ברוך, מילא מקום אביו כאדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא. חתן רבי נפתלי הלברשטאם מטשאקווא. נפטר ט"ו שבט תשע"ה.
- רבי יעקב שלמה מכהן כאדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא.
- רבי יוסף מאיר, מכהן כאדמו"ר מטשאקווא בבית שמש.
- הרב פנחס, רב ביהמ"ד זידיטשוב-ספינקא ורב ביהמ"ד דעעש בירושלים.
- רבי יצחק אייזיק, רב ביהמ"ד קהל חסידים שכונת נחלה ומנוחה. נפטר ל' אדר א' תש"פ.
- רבי ברוך מתתיהו, אדמו"ר מזידיטשוב-בית שמש וראש ישיבת 'היכל אברהם' לעלוב בביתר.
- רבי צבי הירש, מחבר ספר שו"ת דברי טביא, מרבני שכונת מקור ברוך, מילא מקום אביו כאדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא. חתן רבי נפתלי הלברשטאם מטשאקווא. נפטר ט"ו שבט תשע"ה.
- רבי ברוך, האדמו"ר מספינקא-אנטוורפן. חתן האדמו"ר רבי יעקב לייזר מפשעווארסק.
- רבי משה נחמן, ר"מ בישיבת בעלז. מחבר ספרי שמן מנחה ובדק המשנה על משנה ברורה. נפטר א' תמוז תשפ"ב.
- רבי יצחק אייזיק, מו"צ של העדה החרדית. מחבר ספרי ארחות טהרה, תורת כהנים, קונטרס השיעורים.
- חתנו רבי מרדכי דוד טייטלבוים, האדמו"ר מהוסאקוב.
- רבי אפרים, האדמו"ר מהוסאקוב בת"א.
- רבי יצחק אייזיק מהוסאקוב בת שמש.
- חתנו רבי אהרן מרדכי רוטנר משמש רבי אהרן מבעלז דיין של חסידות בעלזא.
- הרב דוד נחמן רוטנר, מחבר ספר בית אבות וסופר עיתון המבשר התורני.
- רבי ברוך צבי רוטנר, האדמו"ר מבית יוסף - ספינקא בבית שמש.
- חתנו הרב מאיר אברהם אביש הורוביץ, אדמו"ר מספינקא - בית יצחק.
- חתנו רבי יהושע רוזנברגר, דיין העדה החרדית ורב קהילת רמ"א-בית שמש.
- חתנו הרב אשר ישעיה רוזנבוים האדמו"ר מנדבורנה ביתר.
- חתנו רבי מרדכי שטיין האדמו"ר מפאלטישאן בורו פארק.
- רבי יצחק שטיין ראב"ד בד"ץ 'אבני שיש' בבורו פארק.
הערות שוליים
- ^ שמואל הערש גאנז, הרבי מספינקא, גליון דורות, עיתון העדה 519, פרשת בא תשפ"א, עמ' 11-16