רבי יוסף אלכסנדר זמלמן
| לידה | בערך בין תר"ס לתר"ע |
|---|---|
| נרצח | י"ז בניסן תש"ג |
| השתייכות | רבני פולין, אגודת ישראל, צעירי אגודת ישראל |
| תחומי עיסוק | חינוך, תלמוד, הלכה, מצוות יישוב ארץ ישראל, דרשנות |
| רבותיו | אביו הרב יעקב יהודה לייב, ר' אברהם מרדכי אלתר מגור |
| חיבוריו | חידושי תורה, מאמרים תורניים |
הרב יוסף אכסנדר זמלמן (נולד בערך בין תר"ס לתר"ע, תחילת המאה ה-20-י"ז בניסן תש"ג, 22 באפריל 1943) היה רבה של פשדץ', ממנהיגי "צעירי אגודת ישראל" ומפעילי מרד גטו ורשה.
לפני השואה
נולד לרב יעקב יהודה לייב, ראב"ד דרובנין. נישא לבלהה ולאחר כשנתיים של לימוד תורה הוזמן לכהן כרבה של פשדץ' והוא כבן 20 בלבד. ביסס בעיירה את מוסדות החינוך התורניים לבנים ובנות. דאג לבני הנוער שלא ביקרו בבתי הכנסת וקרבם למסורת ברגישותו והקשבתו למצוקתם. פעל רבות לפתרון בעיות כשרות כדי לסייע לעניים. היה דרשן גדול ואהוב על הציבור בהליכותיו ומידותיו, ואף זכה לכבוד רב ממנהיגי העיר הגויים וראשי הכמורה.
היה חסידו של הרבי מגור, ר' אברהם מרדכי אלתר ונסע אליו פעמיים בשנה למשך כשבועיים. כתב חידושי תורה שאותם שלח גדולי התורה בפולין וגם פרסם מאמרים בעיתונים "מאמענט" ו"טאגבלאט" בשם העט "יוסלה", ומאמרו האחרון לפני השואה עסק בצער בעלי חיים.
הרב זמלמן היה ממנהיגי צעירי אגודת ישראל והשתתף בוועידותיה. השמיע דעתו בלא מורא בכל הנושאים השנויים במחלוקת. מצד אחד לחם ליישוב ארץ ישראל, ותרם כסף דרך הרבנית אף לקק"ל שהייתה ארגון חילוני, אך מצד שני לחם נגד הציונים החילוניים ובמתבוללים.
פנו אליו מקהילות גדולות להזמינו לכהן אצלם כרב, אך הוא סירב בגלל אהבתו לבני קהילתו.
בימי השואה
הנאצים נכנסו לפשדץ בראשית החצי השני של אלול תרצ"ט (ראשית ספטמבר 1939) ופעלו מיידית לפגוע ביהודים ומעל לכול להשפיל את רבם. הגרמנים הוציאו את הרב מבית הכנסת ביום הכיפורים, גילחו את זקנו ואילצוהו לנקות את הרחוב לעיני כולם באמצעות מריצה, כשהוא לבוש קיטל ועטוף בטלית. בליל שמיני עצרת (כ"ב בתשרי) ת"ש (4 באוקטובר 1939 בערב) הציתו הנאצים את בית הכנסת והאשימו בכך את היהודים כשהרב הוכרח לחתום שהיהודים ביצעו את המעשה, ובנוסף הוא היה צריך לשלם לגרמנים דמי כופר. היו יהודים שרצו להיכנס לבית הכנסת הבוער כדי להציל את ספרי התורה, אך הרב מנע מהם לעשות זאת. הוא אמר שאותיות ספר התורה יהיו פורחות באוויר גם אחרי שרפת ספרי התורה[1], לכן אסור להם לסכן את חייהם בשרפה באש והם חשובים יותר מכבוד ספרי התורה. בסיום השיחה עם הצעירים קרא להם הרב זמלמן להתנקם בצוררים. הרב אף פרסם מאמר בכתב העת "הצפירה" נגד הגרמנים ונאם נגד היטלר. דבריו הגיעו לידיעת הנאצים, והוא ברח למקום אחר בחורף תש"א (1941).
לאחר זמן מסוים בעיירה קטנה הגיע לגטו ורשה. היה פעיל במרד גטו ורשה במחתרת היהודית אצ"י (המחתרת היהודית שלצידה פעל אי"ל), והבריח מהצד ה"ארי" אקדחים ותחמושת שקיבל מפרטיזנים פולניים. באספה חשאית באחת הבונקרים נאם הרב וקרא לנקמה על השמדת הקהילות היהודיות והציע תוכנית למרד. הרב זמלמן המריץ את הצעירים להילחם וכן חתם יחד עם רבנים נוספים על כרוז הקורא להתנגד בכל מחיר למשלוחים לטרבלינקה. הרב התעמת עם חברי הבונד שרצו להשהות את פתיחת המרד עד שיקבלו אישור מהנהלת הבונד בלונדון. ערך את ליל הסדר במפקדת המרד ברחוב זמנהוף 21 ובו השתתף גם הרב ראובן הורוביץ שהיה במפקדה. בי"ז בניסן תש"ג (22 באפריל 1943) הוצת בונקר המפקדה שאז הייתה ברחוב מילה 18, ומתוכו יצאו כ-30 בחורי ישיבה נושאי נשק כשהרבנים זמלמן והורוביץ מצטרפים אליהם. לוחמי המרד ניהלו קרב עם הגרמנים מחצר בית ברחוב זמנהוף 44. שני הרבנים נפלו בקרב.
הרב גם עודד את משפחתו להתנגד לנאצים ושלח גלויות שבהן קרא לבני משפחתו להתנגד ולברוח. רוב משפחת הרב נספתה: רעייתו בלהה, שתי בנות, נחמה ואדל והבנים יהושע אלימלך, יואל נחמיה ובן הזקונים יעקב. שתי בנות שרדו: אסתר ברג וגלילית לאה פניני.
| תקופת חייו של רבי יוסף אלכסנדר זמלמן על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- יחיאל גרנטשטיין, הגבורה האחרת.
- הלל זיידמן, יומן גיטו ורשה.
- ספר יזכור לקדושי העיר פשייטש – קרבנות השואה, תל אביב, תשל"ד.
- פנקס הקהילות – פולין : כרך רביעי - ורשה והגליל, ערך: פשדץ.
- חיים שלם, אגודת ישראל בארץ ישראל לנוכח השואה 1942–1945, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מקור הדברים בדברי חז"ל במסכת עבודה זרה דף י"ח, עמוד ב' בהוצאותו להורג בידי הרומאים של רבי חנינא בן תרדיון.
35099872יוסף אלכסנדר זמלמן