יוסי בנאי

יוסי בנאי

לידה	13 באפריל 1932 ז' בניסן ה'תרצ"ב
פטירה	11 במאי 2006 (בגיל 74) י"ג באייר ה'תשס"ו
תקופת הפעילות	1956–2006 (כ־50 שנה)
סוגה	זמר עברי, שאנסון
חברת תקליטים	ישראפון הד ארצי אן אם סי סי בי אס התקליט הליקון מדיה דיירקט

לוחית זיכרון על ביתו של יוסי בנאי ברח' שדרות ח"ן 29 בתל אביב

יוסי בנאי (13 באפריל 1932, ז' בניסן ה'תרצ"ב – 11 במאי 2006, י"ג באייר ה'תשס"ו) היה זמר, שחקן קולנוע ותיאטרון, פזמונאי, קומיקאי, קריין, תסריטאי ובמאי תיאטרון ישראלי. חתן פרס ישראל לשנת 1998 ופרס התיאטרון הישראלי לשנת 2004. בנאי נחשב לאחד מגדולי אמני הבמה של ישראל.

בנאי נולד וגדל ברחוב האגס 1 בשכונת מחנה יהודה שבירושלים, בסביבות השוק, למשפחת בנאי, משפחה ענייה ומרובת ילדים, שלימים הצמיחה אנשי תרבות רבים. אמו העידה, לדבריו, שגידלה ילדים בין כביסה לכביסה. בנאי לא למד באופן מסודר, לא סיים את בית הספר העממי ואת השכלתו רכש בכוחות עצמו.

בנאי שיחק במספר סרטי קולנוע. בנאי נודע גם כזמר בעל קול עמוק וסגנון הגשה ייחודי, ובייחוד מוכרת אהבתו לשאנסונים צרפתיים. בנאי היה ידוע גם כקריין. הוא קרא טקסטים באירועים ותוכניות רבות. בין היתר שימש כקריין בתסכיתי רדיו ובסדרת הטלוויזיה התיעודית על תולדות הציונות "עמוד האש", הגיש עיבודים לסיפורי אגדות לילדים וכן לסיפור חייהם של מלחינים גדולים בשנות ה-80, קרא פרקים מספר תהילים לאלבום מיוחד שהוציא, וכן את שיריו של המשורר האהוב עליו, נתן אלתרמן, באלבום שהוציא בשנת 1999.

בנאי נפטר ב-11 במאי 2006 בגיל 74 ממחלת הסרטן, ונקבר למחרת בבית הקברות של גבעת השלושה. קהל הצופים בכל אולמות התיאטרון עמד דקת דומיה ביום מותו כדי לכבד את זכרו. ,

השפעתו של בנאי על התרבות הישראלית הייתה רבה ביותר. מבחינה אמנותית הוא הצליח להטביע חותם עמוק על פני מספר תחומי יצירה בהם עסק במהלך השנים:

הוא נחשב, גם על ידי הקהל וגם על ידי המבקרים, לשחקן תיאטרון בעל נוכחות בימתית דומיננטית, שהפליא לשחק במחזות דרמטיים (במיוחד בתפקידי בני מלוכה ואצולה), כמו גם במחזות קומיים.

כתב מערכונים רבים, חלקם גם עבור אחרים, שייצרו שפה בידורית אשר השפיעה על דורות של בדרנים בארץ ותרמו גם לשפה העברית המדוברת. הכניס לשפה ביטויים רבים ומטבעות לשון המזוהים עם "שלישיית הגשש החיוור", כמו: "עובדים עלינו", "זה רדיו?" ו"העולם מצחיק אז צוחקים", שנהפכו שגורים בפי רבים, ועם זאת, הקפיד ביצירותיו על שפה גבוהה ומכבדת.

היה זמר נשמה שבחר בקפידה טקסטים של מיטב היוצרים אותם ביצע בהגשה בימתית. הוא "שיחק" את שיריו וקולו העמוק הדגיש במיוחד את מילות הטקסט. כמו כן, בנאי ונעמי שמר הביאו לישראל את השאנסונים הצרפתיים, שלא היו מוכרים בארץ עד אז.

לאחר מותו הספידו אותו פוליטיקאים ואמנים רבים, בכינוי "גדול האמנים הישראליים של הדורות האחרונים". אהוד אולמרט, ראש הממשלה באותה העת, הספיד אותו בהודעה מיוחדת שפרסמה הממשלה בעקבות מותו ואמר, בין השאר: "יוסי בנאי היווה מופת של כישרון רב תחומי בבימוי, במחזאות, בסאטירה, בקולנוע ובשירה. קולו הייחודי של יוסי היה חלק מרכזי בסיפורה של מדינת היהודים המתחדשת בארץ ישראל ובירושלים."

על שמו של בנאי נקראו רחובות במספר ערים בארץ: בבית שמש, בכפר סבא, בנתניה, ברמלה, באשדוד ובקריית מוצקין.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35124402יוסי בנאי