יהי שלום בחילנו

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ, וְשַׁלְוָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ, בְּיָמָיו יָבֹא הַגּוֹאֵל: הַיֶּלֶד יְהִי רַעֲנָן, בְּצֵל שַׁ-דַּי יִתְלוֹנָן וּבַתּוֹרָה אָז יִתְבּוֹנָן, יְאַלֵּף דָּת לְכָל שׁוֹאֵל: וּמְקוֹרוֹ יְהִי בָרוּךְ, זְמַן חַיָּיו יְהִי אָרוּךְ וְשֻׁלְחָנוֹ יְהִי עָרוּךְ, וְזִבְחוֹ (עוֹד) לֹא יִתְגָּאֵל: שְׁמוֹ יֵצֵא בְּכָל עֵבֶר, אֲשֶׁר יִגְדַּל יְהִי גֶבֶר וּלְיִרְאֵי אֵל יְהִי חָבֵר, יְהִי בְדוֹרוֹ כִשְׁמוּאֵל: עֲדֵי זִקְנָה וְגַם שֵׂיבָה, יְהִי דָשֵׁן בְּכָל טוֹבָה וְשָׁלוֹם לוֹ וְרֹב אַהֲבָה, אָמֵן כֵּן יֹאמַר הָאֵ-ל: הַנִּמּוֹל בְּתוֹךְ עַמּוֹ, יִחְיֶה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְיִהְיֶה אֱלֹקָיו עִמּוֹ, וְעִם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: בגרסאות אחרות הבית האחרון: חַי זַכַּאי קָדוֹשׁ שְׁמָךְ, בְּיַד יְמִינׇךְ יְהִי מֻסְמָךְ, לְבַקֵּר לַחֲזוֹת בְּנוֹעַמָךְ , בְּקֶרֶב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ (מוכר גם במילות הפזמון החוזר בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ) הוא פיוט קדום לברית מילה שמחברו לא נודע, הנפוץ במיוחד בקהילות הספרדים ועדות המזרח, והוא פיוט ברית המילה הוותיק ביותר המצוי בידינו כיום.

על הפיוט

מחברו של הפיוט אינו ידוע לנו, אך מהאקרוסטיכון של בתי השיר עולה כי שמו היה יהושע.

הפיוט כולל שישה בתים, כאשר המשפט החותם את הבית הראשון "בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ בְּיָמָיו יָבֹא הַגּוֹאֵל' משמש לעיתים כפזמון חוזר בין הבתים, ובסוף כל בית עונים "אמן". לכל בית חריזה פנימית, ושורת הסיום של כל בית ובית מסתיימת בצליל "...אֵ-ל".

הפיוט נדפס לראשונה בשנת 1522 בוונציה, והתפשט במהרה לסידורי תפילה וספרי פיוטים ברחבי העולם היהודי, בין השאר באיטליה, בארצות הבלקן וטורקיה, בחצי האי קרים, במצרים, בפרס, בעיראק, בהודו ואף בליטא. יש נוהגים לומר את שני הבתים הראשונים של הפיוט ("יהי שלום...", "הילד יהי...") בתפילת ערבית של השבת שלפני ברית מילה. לפי מנהג יהדות כורדיסטן, היו שרים את הפיוט לאבי הבן, כשהיה עולה לתורה בשבת שלפני הברית.

תוכן הפיוט הוא ברכות לרך הנימול, שיגדל בתורה ושיזכה לשפע ולחיים ארוכים.

לדעת יצחק אבישור, הפיוט פותח במילים "בסימן טוב" ולא "במזל טוב", משום שבעדות המזרח הברכה "מזל טוב" הייתה נהוגה להולדת בת וברכת "סימן טוב" ללידת בן.

אזכורים

במחזור ארם צובה נדפס פיוט בעל פתיחה דומה ("יהי שלום בחילנו שלוה בקהלנו במזל טוב בן בא לנו") ובית אחרון זהה, ולו אקרוסטיכון "טוביה". על פי ההערכות, פיוט זה הינו חיקוי של הפיוט שנדפס ב-1522 באקרוסטיכון "יהושע".

השיר "מזמורי ברית מילה" שכתב חיים חפר, פותח בבית הראשון של הפיוט כמעט בדיוק:

יהי שלום בחילנו ושלוה בישראל, בסימן טוב הוא בא לנו, בימיו יבוא גואל

לחנים

בשל תפוצתו הרחבה של הפיוט, הוא זכה למגוון רחב של לחנים בתפוצות השונות.

הלחן הנפוץ והמוכר ביותר הוא לחן של יהודי בבל. לחן זה זכה לביצועים רבים (ראו להלן).

לחן נפוץ נוסף הוא של יהודי מרוקו. לחן זה הינו לחן עממי המבוצע במקאם "סאחלי" השמח.

לקריאה נוספת

• ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך ב, ניו יורק תרפ"ט, עמ' 325.

קישורים חיצוניים

• יהי שלום, באתר ויקיטקסט
• הפיוט יהי שלום בחילנו, באתר הפיוט והתפילה
• יהי שלום בחילנו, באתר מיזם "בואו לגני".

ביצועים של הפיוט בלחן יהודי בבל

• יהי שלום בחילנו יהודי בבל, בביצוע יהודה פתיה, סרטון באתר יוטיוב
• יהי שלום בחילנו, בביצוע אבי בן-ישראל, סרטון באתר יוטיוב
• יהי שלום בחילנו, בביצוע יוסי ניאזוב, סרטון באתר יוטיוב
• יהי שלום בחילנו, בביצוע שמעון משעלי, סרטון באתר יוטיוב
• יהי שלום בחילנו, בביצוע חיבת הפיוט, סרטון באתר יוטיוב

ביצועים של הפיוט בלחן יהודי הודו

• יהי שלום בחילנו, בביצוע ישראל ורולקר, סרטון באתר יוטיוב
• יהי שלום בחילנו, בביצוע יהי שלום - לחן הודי מקורי לברית מילה, סרטון באתר יוטיוב.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36089477יהי שלום בחילנו