יהודה ארבל (פופקו)
| לידה |
27 בפברואר 1926 מצרים |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 2017 (בגיל 91) תל אביב |
| תאריך עלייה | 1933 |
| כינוי | "פופקו" |
| השתייכות |
 ההגנה פלמ"ח צבא הגנה לישראל  חיל האוויר |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
| עיטורים | |
  | |
יהודה ארבל (פופקו), (כונה בחיל אוויר : "מר דקוטה") - (27 בפברואר 1926 - 5 במאי 2017) היה לוחם פלמ"ח, מוותיקי טייסי התובלה של חיל האוויר, לשעבר מפקד טייסת 103,[1] ("טייסת הפילים").
ארבל בפלמ"ח
ארבל נולד במצרים למרים וגרשון. בשנת 1933 עלה לארץ-ישראל. ב-1945 התגייס לפלמ"ח. שירת בפלוגה ו' במחלקת תל-יוסף, עם מפקדי המחלקות דני מס, עודד מסר ומדריך הגדוד יצחק רבין. בין השנים 1945–1946 עבר אימוני חי"ר במסגרת המחלקה, ושירת בגדוד הראשון.
באביב 1946 עבר ארבל למחלקת הטיס של הפלמ"ח ושירת בפלוגה ז' בקיבוץ נען. הגיחה הראשונה שלו הייתה ב-18 ביוני 1946.
בשבת השחורה (29 ביוני 1946) נעצר בנען על ידי הבריטים ונפצע בראשו. אושפז עם חבר נען, הסופר משה מוסנזון בבית החולים "סרפנד"[2]. את המשך המעצר עשה בלטרון, במשך כ-110 יום.
עם השחרור, שב ארבל לטוס במחלקת הטיס של הפלמ"ח.[3]
במחצית הראשונה של 1948 יצא ארבל בשליחות לאנגליה בנושאי פלמ"ח והגנה.
על תרומתו הצבאית של ארבל בתקופה של לפני קום המדינה, הוענקו לארבל עיטור לוחמי המדינה ואות ההגנה.
ארבל בחיל האוויר
בחיל האוויר שירת כ- 46 שנים, מתוכם כ- 20 שנים במילואים. פעמיים היה מפקד טייסת 103, לראשונה לאחר ששירת כראש ענף מבצעים במטה חיל-האוויר, ופעם שנייה לאחר מבצע קדש. שנים רבות ארבל היה קברניט דקוטה.
במבצע קדש היה ארבל ממפקדי הרכבת האווירית של מטוסי דקוטה ונורד אשר הצניחו צנחנים וציוד בא-טור לקראת כיבוש שארם א-שייך[4]. הטייסת סגן יעל רום השתתפה במבצע.
ארבל עסק בקישור בין חיל האוויר וחטיבת הצנחנים, בנוסף, עסק בבטיחות תעופה.
ארבל כיהן כנספח חיל האוויר וחיל הים בשגרירות ארצות הברית וקנדה.
ארבל עסק ברכש חיל האוויר במשרד הביטחון, וכיהן כסגן ראש אגף חימוש.
בחיל האוויר כונה ארבל "מר דקוטה". ארבל נחשב לטייס שהיה מחובר טכנית למטוס הדקוטה, לא הייתה תקלה שהוא לא פתר אותה באווירון, בכל מצב, בכל מנחת זמני, במסלולי עפר וכדומה.
לאחר שהוחלט להוציא את המטוס הוותיק משירות פעיל הוזמן ארבל להשתתף במטס הפרידה מה"דקוטה", שנערך בשנת 2001.
ארבל בוגר פו"מ[5] חיל-האוויר (מחזור ראשון).
את גיחתו האחרונה בחיל-האוויר עשה ארבל ב-19 ביוני 1991.
עברות שם המשפחה
ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון הזמין את ארבל שהיה מפקד טייסת תובלה להוציא טיסת סיוע לטורקיה, לאחר שבשנת 1953 הייתה רעידת אדמה בטורקיה.
לפני שיצא מהפגישה עם בן-גוריון, בן-גוריון פנה לארבל שהוא לא יכול לצאת עם שם כזה : "פופקו", לטורקיה. הם הסתכלו על המפה שהייתה תלויה בחדר, ובן-גוריון הצביע על הר ארבל ואמר לו "השם שלך יהיה ארבל", וכך היה.
ארבל בחיים האזרחיים
לאחר שחרורו מצה"ל בדרגת סא"ל, היה ארבל אחראי טיסה והפעילות האווירית של מטוסים ומסוקים בהקשר להפקת נפט ב- סיני.
ארבל עבד במפעל "בקרה" בקבוצת גבע בפיתוח וייצור סולנואידים. כן עסק ארבל בניתוח למערכות למחשוב.
ארבל זכה בפרס קפלן (נושא תעופה) בתשל"ג (1973).
ארבל היה נשוי ליונה, לשעבר לוחמת פלמ"ח, ולהם 3 בנות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהודה ארבל, באתר הפלמ"ח
- "נלחם בקנאות על הזכות לטוס" דן לביא, 6 במאי 2017 ישראל היום
- זורעים את השמים, בטאון חיל האוויר, גיליון 191, 1 בפברואר 2010 (עדן בר-נוי)
- נפרדנו כך, בטאון חיל האויר, גיליון 137, 1 בפברואר 2001 (ענת וושלר ויפעת גליק)
- הלך לעולמו סא"ל (מיל). יהודה ארבל פופקו (אתר : פרש)
- דקוטה זה בית (רוית נאור, nrg מעריב, 2 בפברואר 2001)
- היסטוריה תעופתית בישראל ("מרקיע שחקים" - נעם הרטוך)
- ג'והן הארווי - הטייס שנשכח ("מרקיע שחקים", אמיר שגב, (בתמונה : הארווי עם פופקו)
- פופקו מפקד טייסת 103 (תחזוקה -עמוד 146)
הערות שוליים
- ^ "מר דקוטה" הלך לעולמו בגיל 91 (איתי בלומנטל, 6 במאי 2017, ynett)
- ^ כיום מרכז רפואי יצחק שמיר
- ^ טייסי מחלקת הטיס של הפלמ"ח (עמותת חיל האוויר)
- ^ רכבת אווירית של מטוסי דקוטה ונורד לא-טור (אתר חיל האוויר), 2 בנובמבר 1956
- ^ פו"מ - קורס פיקוד ומטה
25214467יהודה ארבל (פופקו)