יעל רום
| לידה | 10 באוקטובר 1932 |
|---|---|
| פטירה | 24 במאי 2006 (בגיל 73) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1950—1962 |
| דרגה |
 סגן |
| תפקידים בשירות | |
| טייסת דקוטה בטייסת 103 | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת סיני | |
| תפקידים אזרחיים | |
| קברניטה בארקיע | |
יעל רום (בצעירותה פינקלשטיין, 10 באוקטובר[1] 1932 - 24 במאי 2006) הייתה הטייסת הראשונה שעברה קורס טיס צבאי מלא במסגרת חיל האוויר הישראלי והוסמכה לקברניטה בחיל האוויר (בוגרת קורס הטיס החמישי של חיל האוויר הישראלי). רום הייתה גם הטייסת הראשונה שטסה בטיסה מבצעית מעבר לקווי האויב והטייסת הראשונה שהטיסה מטוסים בחברת תעופה סדירה (ארקיע). היא שירתה כטייסת דקוטה והשתתפה במבצע קדש.
ביוגרפיה
יעל רום (פינקלשטיין באותם הזמנים) נולדה ב-1932 וסיימה את לימודי התיכון ביולי 1950. בעת שהמתינה לקורס מפקדי פלוגות גדנ"ע ועבדה בחדר האוכל של בסיס הגדנ"ע בשייח מוניס, גילו את אוזנה שני טייסים שהדריכו בגדנ"ע אוויר כי התנדבות לקורס טיס תבטל ניתובה לקורס מפקדי הגדנ"ע. הם הציעו לה להצטרף לקבוצת הגדנ"עים שיצאו למבדקי טיס בתל-נוף. רום עברה את המבדקים וסופחה לבית הספר לטיסה, יחד עם עוד 29 גדנ"עים שלמדו במעמד של נספחים.
רק 7 גדנ"עים עברו את השלב המכין, שארך 3 חודשים, והמשיכו לקורס הראשוני בו טסו במטוסי סטירמן. לאחר טיסת הסולו, נותרו רק שלושה. בתום הקורס הראשוניים, הוצע לשלושת הגדנ"עים להתנדב לחיל האוויר. בסיום קורס הטיס, שבין מסיימיו דורגה רום שנייה, צורפה לקורס הסבה למטוסים דו-מנועיים, לקראת שיבוץ כטייסת במטוסי קרב-הפצצה מסוג מוסקיטו. בתום קורס ההסבה, הוכשרה רום כמדריכת טיסה. היא נשלחה להדריך בגדנ"ע אוויר, במסגרת התוכנית המקורית לפיה צורפו הגדנ"עים לקורס הטיס.
במשך חצי שנה ניסתה רום לעבור חזרה לחיל האוויר כטייסת תובלה ונדחתה בתרוצים שונים, עד שעברה. בשנת 1953 הגיעה לטייסת הפילים, טייסת של מטוסי דקוטות. רום שירתה כטייסת מן המניין, רוב הזמן במטוסי תובלה מסוג דקוטה, עליהם צברה 1500 שעות טיסה. לאחר השחרור משירות הקבע, המשיכה לטוס בשירות מילואים מלא, גם לאחר שנישאה והפכה לאם.
במבצע קדש (1956), בגיל 24, הייתה סגן במילואים, כאשר הצניחה כוחות במעבר המיתלה, במסגרת מבצע מכבש (29 באוקטובר 1956). היא הייתה טייסת משנה במטוס הדקוטה אשר הוביל את הרביעייה הראשונה, לצדו של יעקב אבישר. מן המטוס שהטיסה צנחו רפול, קצין המודיעין שלו ומפקד הפלוגה. 48 שעות לאחר ההצנחה, חזרה כדי לחלץ פצועים. רום שימשה כטייסת גם בהצנחה בא-טור (3 בנובמבר 1956), בה הטיסה כוח צנחנים בפיקודו של מוטה גור לפעולה מעבר לקווי אויב. כמו כן שימשה רום גם כטייסת משנה של המטוס הראשון שנחת בשדה שארם א-שייח.
אחרי מבצע סיני, ב-1957, הוזמנה לעבוד כטייסת בארקיע "בתנאי שהנוסעים לא יתלוננו". רום עבדה בחברה כשלוש שנים, שנים רבות לפני שחברות תעופה מערביות החלו להעסיק נשים כטייסות. בשנת 1962 שוחררה משירות המילואים, חרף רצונה, לאחר שצה"ל גילה שהפכה לאם.
על מטוס הדקוטה אמרה רום: "דקוטה זה בית. זה מקום שמרגישים בו הכי נוח והוא נשאר בתוכך גם אם החלפת כתובת. הדקוטה תמיד שירתה אותי בנאמנות והחזרתי לה באותה מידה".
פעילויות אזרחיות
בשנותיה המאוחרות, ניהלה יעל רום את חברת אידורום, מדע וטכנולוגיה בע"מ, הייתה יושבת הראש של ועד שכונת דניה בחיפה, והייתה פעילה גם בנושא אנטנות סלולריות. בשנות ה-70, ניהלה רום את היחידה לקידום סטודנטים בטכניון. יחידה זו הייתה אחראית על סיוע לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים הנובעים ממוגבלויות או משירות מילואים ממושך, כמו גם על קידום סטודנטים משכבות סוציואקונומיות חלשות.
את שנותיה המאוחרות הקדישה רום לקידום נשים בישראל. היא יזמה את פרויקט נעל"ה (נערות ללימודי הנדסה), אשר הפך ברשת אורט לפרויקט בשם "נערות אורט למאה ה-21". במסגרת הפרויקט אותרו נערות בעלות יכולת במדעים בגיל חטיבת הביניים ולימודיהן בתחומים אלה תוגברו במטרה להביאן לבחור במסלול בגרות הכולל לימודי פיזיקה ומתמטיקה בהקף של חמש יחידות לימוד. שיטת התגבור כללה גם התמודדות עם דימוי עצמי נמוך, בין היתר דרך שינוי סטיגמות שלעיתים קיימות אצל הורים ואצל מורים בקשר ליכולת מתמטית פחותה של נשים. מטרתה של רום לא הייתה רק עידוד נשים לכיוונים טכנולוגיים, כי אם עידוד נשים להובלה ומנהיגות באופן כללי.
רום הייתה נשואה ליוסף רום, שהיה פרופסור להנדסה אווירונאוטית בטכניון וחבר הכנסת מטעם הליכוד. לזוג שלושה ילדים: בתם, ורד רום-קידר, היא פרופסור למתמטיקה, שהייתה ראש המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע בין השנים 2014 ל-2016; בתם השנייה, דלית רום-שילוני, היא פרופסור לחקר המקרא באוניברסיטת תל אביב[2]; בנם, רמי רום, הוא בעל תואר דוקטור לכימיה ועורך פטנטים.
יעל רום נפטרה מסרטן ב-24 במאי 2006. בשנת 2008 הוחלט בעיר פתח תקווה, שם התגוררה, להנציח את שמה על ידי קריאת רחוב על שמה. ב-26 במאי 2008 נערך בשכונת "אם המושבות החדשה" טקס, בו הוסר הלוט מעל השלט הנושא את שם הרחוב הקרוי על שמה. ברחוב זה נמצא מרכז מסחרי "רום" על שמה.
בהרצליה יש כיכר על שמה, וברמת השרון קרוי בית ספר יסודי על שמה.
לקריאה נוספת
ראו גם
- זהרה לביטוב, אחת הטייסות הראשונות בצה"ל
- עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, הוצאת מעריב, תל אביב 1975, עמ' 156
קישורים חיצוניים
- רוית נאור, "דקוטה זה בית", באתר nrg, 2 בפברואר 2001 - כתבה על טייסי הדקוטה, כולל ראיון על יעל רום אודות הצניחה במיתלה
- המיידלע המעופפת, באתר הארץ, 9 ביוני 2005
- תומר לוי, מתה יעל רום, הטייסת הראשונה של חיל האוויר, באתר הארץ, 26 במאי 2006
- הטייסת הראשונה, יעל רום הלכה לעולמה, באתר חיל האוויר והחלל, 26 במאי 2006
- טייסת תובלה 103 במבצע "מכבש", באתר "הצנחנים בעשור הראשון"
הערות שוליים
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ Dalit Rom-Shiloni, באתר הפקולטה למדעי הרוח (באנגלית)
25031061יעל רום