יגדל אלקים חי

יִגְדַּל אֱלֹקִים חַי (על פי נוסח הספרדים)
יִגְדַּל אֱ-לֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח/נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ/נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף/לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא/רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר/יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ/אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד/נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל/עַל יַד (מֹשֵה) נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ לֹא יַחֲלִיף הָאֵ-ל וְלֹא יָמִיר/דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ/מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ/נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ/לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ מֵתִים יְחַיֶּה אֵ-ל בְּרֹב חַסְדּוֹ/בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ אֵלֶּה שלוש עֶשרֵה הֵם עִקָּרִים/הֵן הֵם יְסוֹד דַּת אֵ-ל וְתוֹרָתוֹ תּוֹרַת מֹשֵה אֱמֶת וּנְבוּאָתוֹ/בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שם תְּהִלָּתוֹ

יגדל אלוקים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק). בפיוט 13 שורות, אחת לכל אחד מהעיקרים, בנוסח הספרדים יש בסוף הפיוט עוד שני חרוזים.

מחבר הפיוט

ר' יעקב עמדין - היעב"ץ, כתב שמחבר הפיוט הוא הרמב"ם. לעומת זאת, ר' יחיא צאלח והיש"ר מקנדיאה טענו שר' שלמה אבן גבירול חיברו.

היה מי שהעלה את ההשערה שאת פיוט 'יגדל' חיבר פייטן אלמוני ושמו 'יחיאל בן ברוך', ושמו נרמז בבית האחרון של הפיוט: מתים יחיה אל ברב חסדו ברוך עדי עד שם תהלתו, אך סברה זו דחוקה ביותר כיוון שלא ידוע לנו על פייטן בשם 'יחיאל בר ברוך'.

ר' אריה לייב גורדון בספרו 'תיקון תפלה' מביא שבסידור איטלקי שנכתב בשנת קמ"ג כתוב לפני הפיוט ש"אלו הם י"ג עיקרים שסדרם כמהר"ר דניאל זקני בכמ"ר יהודה דיין".

מקור אמירת הפיוט

בספר "סדר היום" שחיבר המקובל משה בן מכיר בסוף המאה ה-16 נאמר:

"ויש שנהגו לומר אחר התפלה י"ג עיקרים שהוא פזמון יגדל א-להים חי וכו' בנעימת קול והוא מנהג טוב ויפה ועולה לד' עניינים לקבל עליהם האמנת י"ג עיקרים גם לומר אותם בשמחה לכבוד היום הקדוש והוא מכלל העונג"

מנגד, כתבו בשם האר"י ז"ל שהוא לא אמר שום פיוטים (חוץ מאלה של רבי אלעזר הקליר) ובפרט פיוט 'יגדל'.

זמן אמירת הפיוט

למעשה, הפיוט התקבל בכל תפוצות ישראל, אך מקום אמירתו שונה מקהילה לקהילה. בחלק מקהילות אשכנז המזרחיות נוהגים לאומרו לפני תפילת שחרית; בקהילות ספרד ובקצת קהלות נוסח אשכנז הוא מושר בליל שבת וחג לאחר סיום תפילת ערבית; יוצאי מרוקו אומרים אותו בתפילת שחרית של שבת לפני ברוך שאמר, וגם כשמלווים את החתן בשבת חתן; חלק קטן מהתימנים השאמיים אומרים אותו בתוך סדר קבלת שבת; והבלדים (ושאר מתפללי הנוסח השאמי) אומרים אותו אחרי תפילת ערבית של שבת, או לפני עלינו לשבח. יש שאומרים אותו גם בעת קבורת המת, שכן מוזכר בו תחיית המתים. הקראים אומרים אותו בשמחת תורה אחרי קריאת התורה. בקרב יהודי גאורגיה נוהגים לאומרו אחרי ערבית של שבת בניגון מיוחד לשבתות, ובימים נוראים בניגון אחר.

הפיוט לא מופיע בסידור נוסח חב"ד שנערך על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי ולא בחלק מסידורי הספרדים, על פי דברי האר"י הנ"ל.

לקריאה נוספת

• חנה כשר ואורי מלמד, 'הורתו ולידתו של הפיוט יגדל א-להים חי'- בתוך: 'התפילה בישראל - היבטים חדשים', אורי ארליך, תשע"ו.

קישורים חיצוניים

• הפיוט יגדל אלקים חי, באתר הפיוט והתפילה
• יגדל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• שמואל פנחס גלברד, "יגדל אלוקים חי", אתר מורשת
• וידאו של מקהלת קהל עדת ישורון בניו יורק שרים את אחד מהניגונים שלהם ל'יגדל' (החל מ-1:45).
• מידע על יגדל אלקים חי בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34613415יגדל אלוהים חי