מאיר בלבן

קברו של פרופסור מאיר בלבן

קברו של מאיר בלבן בבית הקברות היהודי בוורשה

מאיר בלבן מונצח בשמו של רחוב בחולון

פרופ' מאיר בַּלַבָּן (פעמים רבות בכתיב יידי: באַלאַבאַן; בפולנית: Majer Bałaban;‏ י"ח באדר ה'תרל"ז, 20 בפברואר [על פי הלוח הגרגוריאני: 3 במרץ], 1877, לבוב – י"ח בטבת ה'תש"ג, 26 בדצמבר 1942, גטו ורשה) היה היסטוריון שהתמקד בתולדות יהדות פולין. היה החלוץ של המחקר ההיסטורי המודרני על יהדות פולין.

ביוגרפיה

בלבן נולד בשנת 1877 בעיר לבוב (אז הייתה ידועה בשם "למברג" במרכז מזרח גליציה, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית). הוא קיבל חינוך מסורתי בבית וחינוך יהודי מסורתי (שפה עברית ולימוד תנ"ך) בחדר.

למד באוניברסיטת לבוב, והחל ללמד במזרח גליציה, בבתי-הספר העממיים על שם הברון הירש.

בין השנים 1909–1914, לימד בבתי ספר תיכוניים בלבוב. במלחמת העולם הראשונה שרת כרב צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1920 נתבקש על ידי המיניסטריון להשכלה בוורשה להקים ולעמוד בראש סמינר לרבנים. כך הוא ייסד את סמינר "תחכמוני" של תנועת המזרחי, וניהל אותו עד 1929. במקביל החל בשנת 1925 ללמד על ההיסטוריה והתרבות היהודית באוניברסיטה החופשית הפולנית בוורשה, ועמד בראש המכון לחכמת ישראל. בשנת 1936 קיבל באוניברסיטה דרגת פרופסור חבר.

לאחר שכבשו הנאצים את פולין, הציעו לפרופ' בלבן למסד את מחקרו ההיסטורי של היהודים בשירותם ולנהל עבורם את "המוזיאון היהודי" שתכננו להקים בפראג, מוזיאון שהיה אמור להוות שריד אחרון ליהדות העולם. בלבן סירב להצעה, ולבסוף נפטר מהתקף לב בגטו ורשה.

מחקרו

עבודתיו על יהודי לבוב במאה ה-16 וה-17, על יהודי קרקוב ויהודי לובלין, הצביעו על הקשר העמוק בין היהודים להיסטוריה הפולנית. עבודותיו של בלבן על בתי הכנסת ובתי העלמין היהודיים בפולין הדגישו זיקה זו מהיבט נוסף.

בסוף קיץ 1942 פנו הנאצים לשלושה מלומדים יהודים- מאיר בלבן, ויצחק שיפר בגטו ורשה וזליג קלמנוביץ' בגטו וילנה, כדי לעזור להם לקבוע את מעמדם של הקראים. כמו שאר המלומדים שביקשו להציל את הקראים, בלבן הצהיר שמוצאם אינו מהיהודים.

ספריו

• מאיר באלאבאן, תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז': 1304–1868/ (תרגום: דוד וינפלד, עורך מדעי: יעקב גולדברג) ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2002.
• מאיר בלבן, ביבליוגרפיה על תולדות יהודי פולין והארצות השכנות: מחקרים אשר ראו אור בשנים 1900–1930 ( מבוא: ע. מנדלסון [צלום מהדורת ורשה, 1939]), ירושלים: הפדרציה העולמית של יהודי פולין, תשל"ט.
• מאיר באלאבאן, די יידן שטאט לובלין (איינלייטונגס-ווארט און איבערזעצונג פון א.ל. שוסהיים; צייכענונגען אין טעקסט פון קארל ריכארד הענקער), בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1947.
• מאיר בלבן, לתולדות התנועה הפרנקית, תל אביב: דביר, תרצ"ד-1934. לתולדות התנועה הפרנקית, באתר היברובוקס
• מאיר באלאבאן, יידן אין פוילן: שטודיעס און שילדערונגען פון פארגאנגענע תקופות (מיט 45 בילדער אויף 32 בלעטער), וילנה: ב. קלעצקין, 1930.
• מאיר בלבן, תולדות עם ישראל וספרותו, כרך א', ברלין: ילקוט, תר"ץ.
• אלמאנאך צום 10-יעהריגען יובילעאום פון "מאמענט". ורשה: מאמענט, (דרוקער" פון פערלאג "יודישע פרעס ע'), 1921.

לקריאה נוספת

• מרקוס זילבר, "מאיר בלבן ופעילותו הציבורית-הפוליטית בפולין בימי מלחמת העולם הראשונה", שבות 11 [27] (2002–2003), קלט-קנז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאיר בלבן בוויקישיתוף

• רשימת המאמרים של מאיר בלבן באתר רמב"י
• מאיר בלבן (למלאת לו שישים), העולם, 29 באפריל 1937
• שבח אדן, פרופ' ד"ר מאיר בלבן, ההיסטוריון בה' הידיעה של יהדות פולין, במאמרו: 'המכון למדעי היהדות בוורשה', בתוך: שמואל ק. מריסקי (עורך), מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם, באתר "דעת"
• על ספרו - תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז' 1304–1868
• רשימת הפרסומים של מאיר בלבן בקטלוג הספרייה הלאומית
• תמונת מצבתו בבית הקברות אוקופובה בוורשה.
• 'הקראים בשואה', מרכז המידע אודות השואה, יד ושם.

פרסומיו:

• הספר "תולדות עם ישראל וספרותו" נמצא באתר : https://polona.pl/item/18692102/6/

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31702297מאיר בלבן