אולף הראשון, מלך נורווגיה
 | |||||
| הכתרתו של אולף הראשון למלך נורווגיה | |||||
| לידה |
שנות השישים של המאה ה-10 נורווגיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1000 (בגיל 37 בערך) ליד האי סבולדר, מיצר אורסונד | ||||
| שם מלא | אולף טריגבאסון | ||||
| מדינה |
 נורווגיה | ||||
| בת זוג |
גיירה מוודלנד גיתה מדבלין גודרון תירה, נסיכת דנמרק | ||||
| |||||
אולף טריגבאסון (בנורווגית: Olaf Tryggvason; שנות השישים של המאה העשירית – 1000) היה מלך נורווגיה משנת 995 ועד למותו. הוא היה בנו של טריגבי אולפסון, מלך ויקן ועל פי סאגות מאוחרות יותר, הוא היה נינו של האראלד הראשון, מלך נורווגיה הראשון.
אולף לקח חלק חשוב בהנהגתה של הנצרות בנורווגיה. עליו נאמר שהוא בנה את הכנסייה הראשונה בנורווגיה, ב-995 וייסד את העיר טרונדהיים ב-997. בכיכר המרכזית של העיר ניצב פסל שלו.
הידע ההיסטורי עליו דליל. הוא מוזכר בכמה מקורות אנגליים מהתקופה ובכמה קטעי שירה. המקור העתיק ביותר המזכיר אותו בקצרה הוא "מעשי הבישופים של המבורג" של אדם מברמן (1070 לערך). בשנות התשעים של המאה ה-12, נכתבו באיסלנד שתי סאגות אודותיו על ידי אודר סנורסון וגונלאוגר לייפסון. סנורי סטורלוסון נותן תיאור נרחב במחזור העולם שלו, בו הוא עושה שימוש בסאגה של סנורסון כמקור העיקרי לתיאורו. המהימנות של מקורות מאוחרים אלו הוטלה בספק על ידי היסטוריונים מודרניים. המידע בערך זה מבוסס ברובו על מקורות מסאגות מאוחרות.
ראשית חייו
קיימת אי ודאות בנוגע למקום ולתאריך הולדתו של אולף. המקור הכתוב הנורווגי המוקדם ביותר, "ההיסטוריה הנורווגית" מסוף המאה ה-12, מציין שאולף נולד באיי אורקני לאחר שאמו נמלטה מפני רוצחי אביו. מקור אחר מאותה תקופה, "ההיסטוריה של מלכי נורווגיה על פי אגריפ", מציין שאמו של אולף נמלטה מאותה סיבה לאורקני יחד עם אולף עצמו כשהוא היה בן שלוש. כל הסאגות מסכימות שבסופו של דבר מצא אולף את עצמו ברוס של קייב, בחצרו של ולדימיר הראשון, נסיך קייב.
הגרסה של מחזור העולם היא המפורטת ביותר, אם כי המאוחרת ביותר והיא מציגה מרכיבים בסיפור שלא מוזכרים במקורות מוקדמים יותר. מקור זה מציין שאולף נולד זמן קצר לאחר רצח אביו ב-963, בעוד שהמקורות האחרים גורסים שהוא נולד במועד כל שהוא בין 964 לבין 969. עצם קבלת המועד המאוחר יותר מטיל ספק על היותו של אולף צאצא של האראלד הראשון ועל זכותו לטענה על כס המלכות. סנורי סטורלוסון טוען בסאגה שחיבר אודות אולף שהוא נולד באיון שבו אמו, אסטריד, בתו של אריק ביודסקלה, התחבאה מרוצחי בעלה, שהונהגו על ידי האראלד השני, בנו של אריק "גרזן הדם". האראלד השני ואחיו לקחו את כס המלכות מהוקון "הטוב". אסטריד נמלטה לבית אביה באופלנד ועברה לשוודיה, שם היא הייתה סבורה שהיא ואולף ימצאו מקום מבטחים. האראלד שלח שליחים למלך שוודיה וביקש את רשותו לקחת את הילד בחזרה לנורווגיה, שם הייתה אמורה לגדל אותו אמו של האראלד, גונהילד. המלך השוודי אף צירף אליהם אנשים שיקחו את הילד, אך ללא הצלחה. לאחר התכתשות קצרה, נמלטה אסטריד שוב יחד עם בנה. בפעם הזאת הם שמו את פעמיהם לרוס של קייב, שם אחיה של אסטריד, זיגרוד, פעל בשירותו של ולדימיר הראשון. אולף היה בן שלוש כאשר הם הפליגו לנובגורוד. המסע לא נחל הצלחה. במהלך מסעם בים הבלטי הם נשבו על ידי ויקינגים-אסטונים, והאנשים שהיו על סיפון הספינה נהרגו או נלקחו כעבדים. אולף הפך להיות עבדו של אדם בשם קלרקון, יחד עם אביו המאמץ, תורולף ובנו תורגילס. קלרקון החשיב את תורלוף כמבוגר מדי כדי שיהיה לעבד והרג אותו. לאחר מכן הוא מכר את שני הנערים לאדם בשם קלרק. לאחר מכן נמכר אולף לאדם בשם ריס תמורת גלימה משובחת. שש שנים לאחר מכן, נסע זיגרוד אריקסון לאסטוניה כדי לגבות מיסים עבור המלך ולדימיר. הוא ראה נער שלא נראה לו כיליד המקום. הוא שאל את הילד על משפחתו והילד אמר לו שהוא אולף, בנם של טריגבי אולפסון ושל אסטריד. לאחר מכן נסע זיגרוד לריס, פדה את אולף ואת תורגילס מעבדותם ולקח אותם איתו לנובוגורד כדי שיחיו שם תחת חסותו של ולדימיר.
בהמשך הסיפור, עדיין על פי מחזור העולם, באחד הימים נתקל אולף בשוק של נובגורוד בקלרקון, שבזמנו שבה אותו ורצח את אביו המאמץ. אולף הרג את קלרקון במכת גרזן בראשו. ההמון רדף אחר הנער הצעיר כאשר הוא נמלט למגינתו, אלוגיה, רעייתו של ולדימיר, כדי להרוג אותו על המעשה. רק לאחר שאלוגיה שילמה כופר דמים עבור אולף, שכחה חמת ההמון. לאחר שאולף בגר, עשה אותו ולדימיר למפקד על חייליו, אך לאחר זמן מה נעשה ולדימיר מודאג בשל האהדה שרחשו חייליו לאולף. בשל חששו מהאיום שאולף עלול היה להוות לשלטונו, הפסיק ולדימיר להתייחס בחביבות לאולף. אולף החליט שעדיף לו לחפש את מזלו במקום אחר ושם פעמיו לארצות הבלטיות.
נישואים
על פי מחזור העולם, לאחר שעזב אולף את נובוגורוד, הוא ביצע פשיטות על יישובים ועל נמלים ונחל הצלחה. ב-982 הוא נלכד בסערה ועגן בנמל בארץ הונדים, שם הוא הכיר את גיירה, בתו של המלך בוריסלב. גיירה משלה על אותו חלק מארץ הוונדים שבו נחת אולף והוצע לו ולאנשיו להעביר שם את החורף. אולף קיבל את ההצעה ולאחר תקופת חיזור אחר גיירה הוא נשא אותה לאישה. אולף החל להחזיר למוטב את הברונים שתחת שלטונה של גיירה סירבו לשלם מיסים. לאחר המערכות המוצלחות הללו, הוא חזר לפשוט על סקונה ועל גוטלנד.
הברית עם אוטו השני
אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" כינס צבא גדול של סקסונים, פרנקים, פריזים וונדים, כדי להילחם כנגד הדנים הפגנים. אולף היה חלק מצבא זה, שכן חמו היה מלך הוונדים. צבאו של אוטו התייצב מול צבאותיהם של האראלד "כחול השן", מלך דנמרק ושל הוקון זיגרודסון, שליט נורווגיה, על קו הביצורים דנווירקה שעל גבול שלזוויג. צבאו של אוטו לא הצליח לפרוץ את קו הביצורים, ולפיכך הוא שינה את הטקטיקה שלו, עקף אותו בהפלגה ונחת ביוטלנד עם צי גדול. אוטו ניצח בקרב גדול שם ואילץ את האראלד ואת הוקון על צבאותיהם להמיר את דתם לנצרות. לאחר מכן שבו אנשי צבאו של אוטו למולדותיהם. האראלד החזיק באמונתו החדשה, אך הוקון המשיך להחזיק באמונתו הישנה כאשר שב למולדתו.
מותה של גיירה וההתנצרות
לאחר שבילה אולף שלוש שנים בארץ הוונדים, מתה גיירה. הוא שקע בצער כה רב עד כי הוא לא היה מסוגל עוד להישאר שם וב-984 הוא חזר לעסוק בפשיטות ימיות. מפריסלנד הוא פלש לאיים ההברידיים. לאחר ארבע שנים הוא נחת באחד מאיי סילי. הוא שמע על מגיד עתידות שחי שם. מתוך שאיפה לבחון את האיש, הוא שלח את אחד מאנשיו שיעמיד פנים שהוא אולף, אך לא ניתן היה לשטות באיש ואולף יצא לפגוש אותו והשתכנע ביכולותיו. מגיד העתידות ניבא לו נבואה שהתגשמה. אולף תקף כנופיה של מורדים והמקרה השפיע עליו לטבול לנצרות. במילון אוקספורד לקדושים כותב דייוויד יו פרמר ש"זה מפתה" לזהות את מגיד העתידות עם לידה הקדוש שחי באי סנט הלנה שבאיי סילי.
על פי דיווח אחר, הוטבל אולף על ידי אלפה הקדוש מקנטרברי ליד אנדובר שבהמפשייר ב-994. בכל אופן, מציינת הנרייטה ליסר, המחברת של הערך על אלפה במילון הביוגרפיה הלאומי, שאולף כבר הוטבל לנצרות קודם לכן והאירוע באנדובר היה למעשה אישור רשמי לאמונתו החדשה, חלק מהסכם שנכרת עם אולף בו הוא הסכים להפסיק את פשיטותיו על אנגליה.
נישואים לגיתה
ב-988 הפליג אולף לאנגליה לרגל אספת עם שכונסה על ידי הנסיכה גיתה, אחותו למחצה של גלוניאירן, מלך דבלין. גיתה הייתה אלמנתו של רוזן והיא חיפשה בן זוג חדש. גברים רבים חיזרו אחריה, אך גיידה העדיפה את אולף, למרות שהוא היה לבוש פחות יפה מהמחזרים האחרים. השניים עמדו להינשא, אך אדם אחר, אלפווין, הביע את התנגדותו וקרא לעריכת דו-קרב בינו לבין אולף ואנשיו. אולף ואנשיו לחמו כנגד אלפווין ואנשיו וניצחו בכל הקרבות, אך לא הרגו אף אחד מהם. אלפווין נצטווה לעזוב את הארץ ויותר הוא לא שב לאנגליה. גיתה נישאה לאולף והם בילו את זמנם בין אנגליה לבין אירלנד.
העלייה לכס המלכות
ב-995 החלו לצוץ שמועות בנורווגיה על מלך ממוצא נורווגי שמולך באירלנד. ידיעה זו הגיעה לאוזניו של הוקון זיגרודסון, ששלח את תורר קלקה לאירלנד, שם הוא העמיד פני סוחר, כדי לראות את בנו של טריגבי אולפסון. הוקון אמר לתורר שהוא מוכן לשוב לנורווגיה. תורר התיידד עם אולף וסיפר לו על המצב בנורווגיה, שהוקון זיגרודסון נעשה בלתי אהוד על ידי התושבים, בשל העובדה שלעיתים קרובות הוא לקח את בנותיהם של אנשי האצולה כפילגשים, על פי זכותו כשליט וכאשר הוא מאס בהן הוא שילח אותן לבתיהן לאחר שבוע או שבועיים. כוחו גם נחלש עקב המאבקים הבלתי פוסקים עם המלך הדני על רקע סירובו לקבל את האמונה הנוצרית.
אולף ניצל את ההזדמנות והפליג לנורווגיה. בהגיעו החלו רבים לקחת חלק במרד כנגד הוקון, שאולץ למצוא מחבוא בדיר חזירים, יחד עם קרק, שהיה אחד מעבדיו. כאשר פגש אולף את המורדים, הם קיבלו אותו כמלכם ויחד הם החלו לערוך חיפושים אחר הוקון. בסופו של דבר הם הגיעו לחווה שבה הסתתרו הוקון וקרק, אך הם לא הצליחו למצוא אותם. אולף כינס את האנשים בסמוך לדיר החזירים והכריז על פרס שיוענק לאיש שיהרוג את הוקון. השניים שמעו את הנאום והוקון חשש שקרק, לאחר ששמע את הכרזתו של אולף, יבגוד בו ויהרוג אותו תמורת הפרס. הוא לא היה יכול לעזוב את דיר החזירים ולא לשמור על ערנות לאורך זמן, וכאשר הוא נרדם, נטל קרק סכין וערף את ראשו של הוקון. ביום המחרת יצא העבד לאולף והגיש לו את ראשו של הוקון. אולף לא העניק לו את הפרס המובטח ותחת זאת הוא ערף את ראשו של קרק.
לאחר הכרזתו כמלך נורווגיה, יצא אולף לסייר באזורים בממלכה שלא היו תחת שלטונו של הוקון, אלא תחת שלטונו הישיר של מלך דנמרק. גם באזורים אלו נשבעו אליו התושבים אמונים. אולף דרש שכולם יטבלו לנצרות והם הסכימו באי רצון.
מלכותו
ערך מורחב – קרב סבולדר
ב-997 קבע אולף את מרכזו השלטוני בטרונדהיים, המקום בו הוא כינס את האספה הראשונה יחד עם המורדים כנגד הוקון. מיקום העיר היה אידיאלי בשל הפיתול של נהר נידלבה לפני שהוא נשפך לפיורד ושיצר חצי אי שניתן להגנה בקלות כנגד מתקפות קרקעיות על ידי בניית חומה קצרה.
אולף המשיך לקדם את הנצרות במשך כל תקופת מלכותו. הוא ניצר את מגלה הארצות לייב אייריקסון וזה האחרון לקח איתו כומר בשובו לגרינלנד כדי שימיר את דתם של שאר קרובי משפחתו. אולף גם המיר לנצרות את דתם של תושבי איי אורקני ושל הרוזן שלהם. באותה תקופה היו האיים חלק משטחה של נורווגיה.
הועלה הרעיון שאולף שאף למלוך על ממלכה סקנדינבית נוצרית מאוחדת וידוע שהוא ביצע גישושים לטובת נישואים עם זיגריד "היהירה", מלכת שוודיה, אך המשא ומתן נכשל עקב אמונתה הפגנית האדוקה. תחת זאת הוא הפך אותה לאויבתו והוא לא היסס להיות מעורב בעימות עם סוון הראשון, מלך דנמרק, כאשר הוא נשא לאישה את אחותו של סוון, תירה, שנמלטה מבעלה עובד האלילים, בוריסלב, מלך הונדים, בניגוד למצוותו של אחיה.
הן אשתו האירית והן אשתו הוונדית, הביאו לאולף עושר ומזל, אך על פי הסאגות, נישואים אלו היו בעוכריו, בשל המשלחת הצבאית שאורגנה בשנת 1000 לכבוש את אדמותיה של תירה מידיו של בוריסלב וליד חופי האי סובלודר הוא נפל קורבן למארב משולב של ספינות שוודיות, דניות וונדיות ושל הספינות של בניו של הוקון. הקרב הסתיים במותו של אולף שלחם עד לסופו על סיפונה של ספינתו הגדולה ביותר, "הנחש הארוך" (Ormen Lange), הספינה החזקה ביותר בכל רחבי הצפון. הוא זינק מהסיפון ומעולם לא נראה עוד.
בראשית המאה ה-11 פלש לנורווגיה ראש שבט ויקינגי בשם טריגבי, שטען שהוא בנם של אולף ושל גיידה. פלישתו נבלמה על ידי כוחות שהיו נאמנים לקנוט הגדול, בנו של סוון הראשון, מלך דנמרק.
שמועות על הישרדותו
למשך זמן מה לאחר קרב סבולדר, נפוצו שמועות שאולף שרד את קפיצתו למים ושהוא הגיע למקום מבטחים. בין השאר נפוצו שמועות שהוא נראה ברומא, בירושלים ובמקומות נוספים באירופה ובמרחב הים התיכון. הן אתלרד השני, מלך אנגליה והן אחותו של אולף, אסטריד, קיבלו לכאורה מתנות מאולף זמן רב לאחר שהיה ברור שהוא מת. הדיווח האחרון על כך שהוא נראה היה משנת 1046.
קישורים חיצוניים
- אולף באנציקלופדיה בריטניקה (1911).
- הסאגה על אולף במחזור העולם (באנגלית)
- Robert Leighton, Olaf the Glorious: A Story of the Viking Age at wisdomlib.org; at ebooks2ebooks.com
- אולף הראשון, מלך נורווגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אולף הראשון, מלך נורווגיה30763315