טניס שולחן

קובץ:Competitive table tennis.jpg

משחק טניס שולחן כחלק מתחרות

טניס שולחן, ידוע בכינויו פינג פונג, הוא משחק שולחן המשוחק בכדור על ידי שני שחקנים או ארבעה שחקנים (במשחקי זוגות). המשחק משוחק בעזרת מחבט וכדור על גבי שולחן ייעודי. מטרת המשחק היא לחבוט בכדור כך שינחת בצדו השני של השולחן, והיריב לא יוכל להחזירו.

היסטוריה

טניס השולחן הומצא באנגליה בסוף המאה התשע עשרה. לרוב הוא שוחק בשעות שלאחר ארוחת הערב, בתור בידור. הוא שוחק בתור חיקוי של הטניס המקורי אבל בסביבה ביתית. אביזרי המשחק היו בדרך כלל חפצים ביתיים, שורה של ספרים שימשה כרשת, הכדור היה פקק של בקבוק שמפניה וקופסאות טבק היו המחבטים. בעקבות העלייה בפופולריות המשחק, התפתחה תעשיית אביזרי המשחק וכך עברו למחבטים עשויים קלף.

אופי המשחק השתנה במשך השנים. מחבטי הספוג נכנסו לשימוש בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים ואיפשרו משחק הגנה והתקפה מגוון הרבה יותר מאשר קודם לכן. אחד השינויים שהתאפשרו בזכות מחבטי הספוג היה חבטות הספין. שינויים בחוקה הביאו אף הם לשינוי באופי המשחק: הגדלת הכדור הביאה לכך שכל נקודה משוחקת זמן רב יותר, אך מצד שני הוחלט על הורדת מספר הנקודות הדרושות לניצחון בכל מערכה.

ציוד וכללי המשחק

טניס שולחן הוא משחק קצבי ומהיר מאוד המצריך מאמץ, כושר גופני, תרגול ממושך ואימונים סדירים על מנת לרכוש מיומנות גבוהה. המשחק משוחק בעזרת כדור קטן וקל מאוד (2.7 גרם), הכדור הוא חלול והוא בעל קוטר של 40 מילימטר (עד שנת 2000 קוטר הכדור היה 38 מ"מ). מידות שולחן המשחק הן: אורך: תשע רגליים (2.74 מטר), רוחב: חמש רגליים (1.525 מטר) וגובהו מעל הקרקע הוא 30 אינץ' (76 סנטימטר). השולחן מחולק באופן שווה לשני חלקים שביניהם מפרידה רשת שגובהה חצי רגל (15.25 סנטימטר). השחקנים משתמשים במחבט אשר עשוי לרוב מעץ המכוסה גומי משני צדדיו. צידו האחד של המחבט צבוע אדום, והשני שחור.

כל שלב משחק מתחיל בהגשה שמתבצעת על ידי זריקת הכדור באוויר וחבטה בו כך שיפגע תחילה בחצי השולחן הקרוב ולאחר מכן יקפוץ לצידו של היריב. פסילת ההגשה מתבצעת במקרים הבאים:

• אי חבטה בכדור
• אי קפיצת הכדור בצד של החובט לאחר החבטה
• זריקת הכדור באוויר בעת ההגשה לגובה של פחות מ-16 ס"מ
• הסתרת הכדור של המגיש מהמקבל באחד משלבי ההגשה
• אי פגיעה של הכדור בצד השולחן של היריב לאחר החבטה (בעקבות פגיעה ברשת, חבטה מחוץ לתחומי המגרש וכו')

כל פסילה מקנה ליריב נקודה. על היריב להחזיר את הכדור כך שיקפוץ רק בצד הרחוק ממנו (ולא גם בצד הקרוב כמו בהגשה). מכאן ואילך, שני היריבים צריכים להחזיר את הכדור לצד השולחן הרחוק מהם, ואם לא עשו כן – מוענקת לשחקן השני נקודה. כן מוענקת לשחקן השני נקודה אם נגע הכדור בחלק מגוף השחקן שאינו היד האוחזת במחבט, מן המרפק ומטה, או אם נגע השחקן בשולחן בעת שהמשחק היה פעיל. כדי לנצח משחקון יש לזכות ב-11 נקודות בהפרש שתי נקודות לפחות (לפי הכללים שהיו נהוגים עד לשנת 2001 צריך היה לזכות ב-21 נקודות). בדרך כלל משחקים עד ששחקן מגיע לשלוש או ארבע מערכות במשחק (מה שמכונה, בהתאמה, "הטוב מחמש" או "הטוב משבע").

הגשות

לכל אחד מהשחקנים ניתנות שתי חבטות הגשה ברציפות (עד 2001 היו חמש הגשות רצופות לכל אחד).

ישנן כמה סוגי הגשות:

1. הגשה מסובבת – מטרתה לסובב את זווית ההעפה של הכדור, ולגרום לכך שהכדור יפגע בצדו של היריב ולאחר מכן יטה לאחד מן הצדדים ו"יברח" מהמגרש (תלוי לאן הסיבוב מופנה).
2. הגשה חתוכה – מטרתה לחתוך את הכדור ולגרום לכדור לרדת בעת שהיריב מנסה להעביר אותו לצדו של היריב (דבר שגורם לכדור להתקל ברשת ולהישאר בצד היריב).
3. הגשה מהירה – מטרתה היא לבלבל את היריב, וליצור רושם של הגשה חתוכה, ולמעשה לגרום לכדור לנוע מהר לכיוון הצד של היריב.
4. הגשה שיוצאת מאחד הצדדים – הגשה שמוגשת לצד המגרש כך שליריב יהיה קשה להגיע אליה.
5. הגשה עילית – הגשה הכוללת בה סיבוב של ספין ומבלבלת את השחקן העתיד לענות לה בכך שפונה למספר כיוונים שונים.
6. הגשה הפוכה – הגשה הנעשית באופן הפוך עם המחבט, מה שגורם לה להיות צידית או חתוכה לכיוון ההפוך והבלתי צפוי.

בדרך כלל ההגשות האלו נחשבות להגשות הקשות ביותר.

7. כאשר הכדור פוגע ברשת ופוגע בשולחנו של היריב המצב נחשב כ-״לט״ והשחקן שהגיש צריך להגיש הגשה חוזרת.

מטרת ההגשה היא לתת למגיש יתרון בנקודה הזו.

כשמגישים הגשה מסובבת למשל, ליריב קשה יותר לענות על ההגשות, ואז הוא עונה על ההגשה חלש יותר, והמגיש יכול לשנות את כיוון הכדור בחוזקה. השחקנים משתמשים לרוב בהגשה מסובבת.

מכות

ישנן כמה סוגי מכות:

1. חיתוך (chop) – מכה חתוכה מרובה במענה להגשות של היריב. על מכות אלה מומלץ לענות בספינים.
2. קונטרה – מכות פשוטות. משמשות בתור המכות החזקות ביותר. על מכות אלה מומלץ לענות בקונטרה ובספין.
3. ספין – משיכה. המכה הקשה ביותר לביצוע בטניס שולחן. נחשבת גם למכה המהירה ביותר, וקשה מאוד לענות עליה. במשחקים מקצועיים השחקנים משתמשים לרוב בספין. מומלץ לענות על מכות אלו בבלוק, ספין או בקונטרה.
4. חסימה (block) – המכה הקלה ביותר, מטרת הבלוק להדוף מכות חזקות ולהחזירן ללא כל סיבוב לצדו של היריב.
5. פליפ – משיכה. מכה הדומה לספין, אלא שזו נועדה למשוך כדורי צ'ופ קצרים. מומלץ לענות בבלוק או בקונטרה.
6. צ'יקיטה – מכה הנועדה להפוך את הסיבוב בקבלה על צ'ופ קצר, חזקה וקשה לעצירה.
7. לחיצה – מכה הזהה לחסימה רק שמופעלת עליה לחיצה (הפעלת כוח והקפדה על מהירות וחוזקה).

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37612476טניס שולחן