אבזיק
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טובאס |
| גובה | כ-400 מטר מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 281[1] (2016) |
| אזור זמן | UTC +2 |
אבזיק או ח'רבת אבזיק (בערבית: إبزيق) הוא כפר פלסטיני, הממוקם בנפת טובאס, שבצפון הגדה המערבית, כ-20 ק"מ מצפון-מזרח לשכם וכ-5 ק"מ מצפון-מזרח לעיירה טובאס. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 281 תושבים בשנת 2016[1]. הכפר הוא קהילת רועים היושבת סמוך לשתי חורבת עתיקות ח'רבת אבזיק א-תחתא (התחתונה) וכ-500 מטר מדרום לה ח'רבת אבזיק אל-פוקא (העליונה)[2].
גאוגרפיה
הכפר ממוקם לצד דרך רומית עתיקה שהובילה מהעיר "ניאפוליס" (שכם הרומית) ל"סקיתופוליס" (העיר העתיקה של בית שאן). אבזיק א-תחתא נמצאת בגובה של 382 מטר מעל פני הים ואבזיק אל-פוקא בגובה של 434 מטר. אבזיק היא נקודת תצפית לעבר שטחים נרחבים, עמק בית שאן, הגלבוע, הגלעד ואזור בקעת טמון. ממערב לה שתי פסגות, ראס א-סלאמה בגובה 683 מטר וג'בל רבא - הר בזק, שפסגתו מתנשא לגובה של 713 מטר[3].
היסטוריה
העת העתיקה
במרכזה של אבזיק אל-פוקא מבנה מקאם מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל, הקרוי א-נבי חזקין, על פי גרסה מקומית היה חזקין דרוויש. בחורבה שרדו מבנים, קירות, מערות ואבני בניין קדומות מתקופת הברזל, מהתקופה הפרסית, מהתקופה ההלניסטית ומן התקופה הביזנטית. באבזיק אל-פוקא עיקר השרידים הם מן התקופה הביזנטית. בין שתי החורבות יש שרידים של גתות ובתי בד רבים מהתקופה הרומית ומן התקופה הביזנטית. אתר החורבה היה מזוהה עם בזק המוזכרת בספר שמואל א' (יא, ח). גם אוסביוס מקיסריה מציין שני כפרים שנקראו בשם בזק הסמוכים זה לזה, ורחוקים מהלך 17 מילים מניאפוליס בדרך לבית שאן[4].
הארכאולוג אדם זרטל ערך סקר ארכאולוגי נרחב באיבזיק ומצא שהיישוב במקום נוסד רק במאה ה-7 לפנה"ס, ולפיכך אין לזהותו עם בזק המקראית. לדעת זרטל, יש ככל הנראה לבקש את בזק בח'רבת סלחב הסמוכה 3 ק"מ מדרום מערב, והנמצאת אף היא על קו הדרך הקדומה. במקום תל קטן ששטחו כ-10 דונם, ובו נמצאו חרסים מתקופת הברזל I, כולל סירי בישול מטיפוס A וקרמיקה מעוטרת בנקבים[5].
הקרן לחקר ארץ ישראל סקרה את האתר ב-1882 תיעדה את השרידים העתיקים ואת מבנה א-נבי חזקין[6].
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, איבזיק עברה לשליטה ישראלית. רוב האדמות באזור הם בבעלות פרטית של מספר תושבי טובאס והם החכירו אותם מספר קהילות רועים שיושבת במקום ומעבדות את הקרקע. אך ב–1 באוגוסט 1967, חתם מפקד פיקוד המרכז עוזי נרקיס על צווי סגירה לתשעה שטחים לצורך אימונים, לאורך הרצועה המזרחית של גב ההר. ביניהם "שטח 900" הכולל את כל אזור אבזיק[7]. בנוסף הוכרזו באזור שתי שמורות טבע (שרוב שטחן חופף את "שטח אש 900"):
- שמורת נחל בזק - שטחה 1840 דונם, הוכרזה כשמורה ב-31 ביולי 1983
- שמורת נחל בזק עילי - שטחה 55,530 דונם, הוכרזה כשמורה ב-9 באפריל 1991
לאחר הסכמי אוסלו, האזור הוגדר כשטח C בשליטה ישראלית מלאה.
מאחר שהכפר נמצא בשטח C והוא מוגדר כשטח אש, צה"ל והמנהל האזרחי אינם מאפשרים בניית מבני מגורים או מבני ציבור במקום. כאשר נערכים אימונים בשטח, מתבקשים תושבי הכפר לפנות את ביתם[8]. בכפר 49 ילדים בגיל בית הספר. האיחוד האירופי סיפק לכפר שתי כיתות טרומיות כדי לספק את צרכיהן מכיתות א' עד ו'. צה"ל פירק והחרים את המבנים באוקטובר 2018, ביוני 2019 הציעה אותם למכירה[9].
ב-26 במרץ 2020, הגיעו אנשי המנהל האזרחי לאיבזיק והחרימו שמונה אוהלים, ששניים מהם אמורים היו לשמש כמרפאה לטיפול בקורונה, וכדי לתת מענה חירום לתושבים שפונו מבתיהם. כמו כן החרימו צריף וגנרטור[10]. ב-3 בנובמבר 2020, החרים המנהל האזרחי תשעה טרקטורים, חמש מכליות מים ושתי מכוניות פרטיות בכפר[11]. וב 27 בדצמבר 2021 הוחרמו אוהלי מגורים של שלוש משפחות, אוהלי אחסון, מיכלי מים ופאנלים סולריים [12]
קישורים חיצוניים
- Kh Ebziq (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Ibziq Village Profile, ARIJ
- Survey of Western Palestine, Map 12: IAA, Wikimedia commons
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^
גדעון לוי ואלכס ליבק, טרנספר חקלאי שקט: צה"ל מרחיק רועים פלסטינים מאדמתם למטרות אימונים, באתר הארץ, 4 בינואר 2019
- ^ מנחם מרקוס וספי בן יוסף, מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 7: שומרון ובקעת הירדן, כתר הוצאה לאור, ידיעות אחרונות ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2001, עמוד: 79
- ^ הערך "בזק", אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב: ב - זתר, ירושלים, הוצאת מוסד ביאליק, 1954, עמ' 45
- ^ אדם זרטל, 'בארץ הפרזי והרפאים' — על ההתנחלות הישראלית בהר מנשה, בתוך: "מנוודות למלוכה: היבטים ארכאולוגיים והיסטוריים על ראשית ישראל", ירושלים 1990 (עורכים, ישראל פינקלשטיין ונדב נאמן), יד יצחק בן-צבי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, עמוד 92
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 237
- ^ עמירה הס, צה"ל לא חס על הבדואים ומתאמן בחצר האחורית שלהם, גם ברמדאן, באתר הארץ, 17 במאי 2019
- ^ גדעון לוי, צה"ל דרש מבדואים בגדה לפנות את בתיהם לרגל תרגיל צבאי, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2013
- ^ יותם ברגר ונעה לנדאו, בלחץ האיחוד האירופי, ישראל מעכבת מכירה פומבית של כיתות לימוד שנתרמו לפלסטינים, באתר הארץ, 4 ביוני 2019
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, צה"ל גייס 2,200 אנשי מילואים: "פועלים להסברה גם ביידיש", באתר ynet, 26 במרץ 2020
- ^ אורן זיו ואחמד אל-באז, ביום הבחירות בארה"ב, הצבא החריב יישוב פלסטיני שלם, באתר "שיחה מקומית", 4 בנובמבר 2020 הגר שיזף, המינהל האזרחי הרס 18 מבנים בבקעת הירדן שבהם גרו 74 פלסטינים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2020
- ^ תושבים פונו מבתיהם, הצבא התאמן בשדותיהם עם טנקים והמנהל האזרחי הרס את בתיהן של שלוש מהמשפחותתושבים פונו מבתיהם, הצבא התאמן בשדותיהם עם טנקים והמנהל האזרחי הרס את בתיהן של שלוש מהמשפחות, באתר בצלם, דצמבר 2021
 | ||
|---|---|---|
| ערים | טובאס | 
|
| מועצות מקומיות | טמון • עקאבה | |
| כפרים | אבזיק • אל-עקבה • אל-בוקיעה • ברדלה • ואדי אל-פארעה • כרדלה • סלחב • עין אל-בידה • ראס אל עמר • ראס אל פארעה • תיאסיר | |
| מחנות פליטים | פארעה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
