טל דבש
טל דבש,ידוע גם כמָן[1], הוא נוזל דביק מתוק שמפרישות כנימות שונות על חלקי הצמח שעליו הן נמצאות.
ייצור טל הדבש
עם החרקים המייצרים טל דבש נמנים מינים שונים של כנימות עלה וכנימות מגן, וכן כמה מיני פרפראים וציקדות. הכנימות נוהגות למצוץ בעזרת החדק המיוחד שלהן את מוהל הצמחים מתוך צינורות השיפה המובילים סוכרים שנוצרו בתהליך הפוטוסינתזה, אל חלקי הצמח התחתונים. המוהל מכיל ריכוז גבוה מאד של סוכרים. הכנימה מפרישה את טל הדבש בטפטוף על העלים והפרחים של הצמח, על מנת להיפטר מעודפי הסוכר במוהל שמצצה. הנוזל המופרש הוא בעל תכולת סוכרים גבוהה ומעורבב באנזימים שמקורם במערכת העיכול של החרק.
צמחים מארחים
בין העצים המשמשים פונדקאים לכנימות המפרישות טל דבש, יש מיני מחטניים שונים (אשוח, ערער, מיני אורן), מיני ורדניים (תפוח, אגס, שזיף, אפרסק, עוזרר ודובדבן), ומינים שונים של אלון, אשל, מילה, אדר, פקאן, אלסר ועוד.
לטל הדבש יש מספר תופעות לוואי שליליות. על הנוזל המתוק מתיישבות פטריות טפילות העמידות לריכוז הסוכרים הגבוה, והן מייצרות כיסוי של נבגים בצבע שחור על העלה. תופעה זו קרויה "פייחת", והיא עלולה להזיק לצמח מכיוון שכיסוי זה מפחית את קליטת אור השמש ולעיתים אף חוסם את הפיוניות, ובכך מעכב את תהליך הפוטוסינתזה.
שימוש בטל הדבש
בהיעדר פריחה, כמו למשל באזורים שאקלימם קר, נוהגות דבורי הדבש לאסוף את טל הדבש כתחליף לצוף. הדבש המופק מטל דבש, צבעו כהה וטעמו עז, והוא באיכות ירודה בהשוואה לדבש המופק מצוף. לדבש המיוצר מטל דבש שמקורו ביערות אורן יש ביקוש במקומות מסוימים באירופה ובטורקיה, בשל האמונה שלדבש זה תכונות מרפא.
נמלים מסוגים אחדים נמשכות לסוכר שמפרישות הכנימות, וכך נוצרים יחסי הדדיות בין הנמלים הניזונות מטל הדבש שמפרישות הכנימות, ובין הכנימות. הכנימות נהנות מההגנה התקיפה של הנמלים כנגד אויביהן הטבעיים, כדוגמת זחלי מושית השבע ("פרת משה רבנו") או עינפז רקום כנף (Chrysoperla rufilabris). ידועים גם מקרים שבהם נמלים מעבירות כנימות מצמח לצמח על מנת ליצור מקורות נוספים של טל דבש, בדומה לרועה המעביר את עדריו מחלקת מרעה אחת לאחרת. במדבר יהודה נצפו נמלים ממין אורגת האשלים המגדלות כנימות וציקדות בקנים מיוחדים כדי לנצל את טל הדבש שהן מפיקות.[2]
טל הדבש בתרבות
על פי המיתולוגיה הנורדית, הטל הנוטף מהעץ האגדי הענק יגדראסיל הוא טל הדבש המזין את הדבורים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ד"ר משה רענן, המאכלך מן במדבר למען ענתך – קמחית המן, באתר פורטל הדף היומי
- ^ הנמלה האורגת בישראל, עלון למורי הביולוגיה מס' 155, חוברת ג', סיוון התשנ"ח, האוניברסיטה העברית בירושלים
