פייחת
פַּיַיחַת היא תופעה של היווצרות שכבת אבקה דמוית פיח על עלי צמחים. התופעה נוצרת על ידי מיני פטריות שונים ממערכת פטריות השק, הניזונות מטל דבש שמפרישות כנימות היונקות את מוהל הצמחים.
הפטריות אינן גורמות נזק ישיר לצמח שעליו הן חיות, אולם שכבת הכיסוי עלולה לפגוע בקליטת אור השמש על ידי העלים ובכך לעכב את תהליך הפוטוסינתזה. לעיתים רחוקות הדבר יכול להאט את גדילת הצמח או לגרום להצהבת העלים, בעיקר כאשר תערובת דביקה של פייחת וטל דבש חוסמת את הפיוניות ופוגעת בתהליכי ויסות הגזים והטרנספירציה של הצמח.
מעבר לכך, הנזק הוא בעיקר אסתטי, ולכן הפייחת נחשבת למחלה של צמחי נוי. התופעה נפוצה בצמחי נוי כגון אזליאה, גרדניה, קמליה, שפלרה, לגרסטרמיה ועוד, וכן בצמחים הגדלים תחת עצים כגון פקאן ואחרים, המשמשים גם הם פונדקאים לכנימות, ואשר טל דבש מטפטף מהם. צמחים הנגועים בפייחת רבה יכולים גם ללכלך את סביבתם באבקה השחורה.
הטיפול בצמחים הנגועים בפייחת הוא ניקוי והסרה של הכנימות המייצרות את טל הדבש, באמצעות חומרים שונים. ניתן לעשות זאת בתמיסה דלילה של מי סבון או באלכוהול 5%, וכן באמצעות שמן הנים, המשמיד את החרקים המזיקים ואינו רעיל לבני אדם וליונקים ועופות. ניתן להשתמש בקוטלי חרקים סיסטמיים כגון מלתיון או דיאזינון או Imidacloprid (שם המסחרי : קונפידור). במקרה של קונפידור המלצת היצרן היא לדלל את החומר במים בדלי ולשפוך סמוך לעץ אך שיטה יעילה יותר היא להזריק את החומר ישירות לגזע העץ באמצעות ניקובו במכונת קידוח ביתית בכמה מקומות בהתאם לעובי הגזע.
אין להשתמש בחומרי ההדברה שצויינו לעיל בצמחים המיועדים למאכל, ויש להיזהר משימוש בהם בצמחים בתוך הבית, בהתאם להוראות היצרנים.
כל הטיפולים משמשים להסרת הפייחת והכנימות הגורמות לה, אך אינם מהווים מניעה של התחדשות התופעה.
קישורים חיצוניים
25250754פייחת