הלכה וטכנולוגיה
התפתחות הטכנולוגיה, שמעניקה לאדם כלים חדשים ויכולות חדשות מצריכה לעיתים התייחסות של פוסקי הלכה לחידושים אלה, כדי לקבוע את אופן שילובם בכללי ההלכה.
אצל פוסקי ההלכה ניתן למצוא גישות אחדות לטכנולוגיה חדשנית:
- איסור גמור על השימוש בטכנולוגיה החדשה.
- התרת שימוש בטכנולוגיה תוך הטלת מגבלות על אופן השימוש בה.
- פיתוח פתרונות טכנולוגיים משלימים, שיאפשרו את השימוש בטכנולוגיה החדשה במסגרת כללי ההלכה.
חשמל בשבת
ערך מורחב – חשמל בשבת
סוגיה מרכזית במפגש בין הלכה וטכנולוגיה היא סוגיית השימוש בחשמל בשבת, הנתונה למחלוקות הלכתיות רבות. דיון אחד נוגע להגדרת האיסור ההלכתי בהדלקה ובשימוש במכשירי חשמל בשבת. דיון אחר נוגע לגבי שימוש בחשמל המיוצר בפעולות המוגדרות כחילול שבת של עובדי חברת החשמל, בהיתר המבוסס על העובדה כי החשמל נצרך לצורכי פיקוח נפש.
במסגרת דיונו של הרב יצחק שמעלקיש משנת 1895 בבחינת השימוש בטלפון בשבת הוא מחדש כי קיים בהפעלת כל מכשיר חשמלי איסור מדרבנן בשל "התעוררות כח החשמל" כתוצאה מה"עלעקטרישע פערבינדונג" (חיבור חשמלי)[1]. איסור זה נקרא לימים 'מוליד זרם'. הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה'חזון איש', חידש בשנת 1948 שכל סגירה של מעגל חשמלי בשבת אסורה משום מלאכת בונה או מלאכת מכה בפטיש[2].
נגד השימוש בחשמל בשבת עלו טיעונים אחדים, ובראשם האיסור על מעשה שבת - אסור לגרום ליהודי או לגוי לעבור על איסורים, ובשימוש בחשמל בשבת גורמים לעובדי חברת החשמל להרבות במלאכות הכרוכות בייצור החשמל. אולם, כיוון שיש הכרח לספק חשמל לכל רחבי מדינת ישראל בכל יום ויום, כולל שבת, וכל פגיעה באספקת החשמל כרוכה בסיכון חיי אדם, מצאו חלק מהפוסקים צד היתר לשימוש בחשמל המיוצר בשבת. עקב כך שבבתי החולים ישנם מכשירים רפואיים רבים מצילי חיים שעובדים על ידי חשמל, וגם בבתים פרטיים חולים רבים נעזרים במכשירים חשמליים להצלת חיים, וכמו כן כוחות הביטחון והמשטרה נעזרים באספקת החשמל כדי להיות ערוכים למצב חירום, פסקו שמותר להשתמש בחשמל המיוצר בשבת בחברת החשמל, כיוון שממילא הוא מיוצר לצורכי פיקוח נפש. על אף הצדדים שהעלו פוסקים להקל בשימוש בחשמל המיוצר על ידי יהודים בארץ ישראל, בירושלים ובבני ברק ובשאר חלקי הארץ ישנם אלפי בתי אב חרדים אשר נוהגים על עצמם איסור שימוש ברשת החשמל בשבת, בעיקר בהתבסס על פסקו של החזון איש, ומשתמשים בשבת בחשמל המיוצר באופן פרטי, על ידי גנרטורים של הקהילה או במצברים פרטיים הממוקמים בדרך כלל בדירה.
הפעלת מכשיר חשמלי בשבת על ידי פעולת אדם, כגון הפעלת מתג התאורה, אסורה בשבת. הומצאו שיטות וטכניקות בהיתר הלכתי לעשות שימוש בחשמל בשבת, אך זאת ללא מגע האדם אלא באופן אוטומטי. אחד ההיתרים היותר מוכרים הוא שעון שבת, המפעיל ומכבה מכשירים ואמצעי חשמל בביתו של האדם הדתי. את שעון השבת מכוונים בטרם כניסת השבת לשעות הרצויות, ועל ידי כך ניתן לקבוע את הפסקת או התחלת פעילותו של מכשיר חשמלי לאורך כל השבת.
קיימים בימינו כמה וכמה מינים וסוגים שונים של אמצעים ומכשירים הפועלים בעזרת חשמל בהם ניתן להשתמש בשבת בצורה אוטומטית, בהם מכשירים כמו מיחם, פלטת שבת ומעלית שבת. במכשירים אלה קיים מנגנון המאפשר שימוש בשבת ללא חשש חילול שבת. דוגמה נוספת היא מעלית שבת - מעלית הנעה בין הקומות בצורה אוטומטית ועוצרת בכל תחנה ללא צורך בלחיצה על כפתורי הפעלה. המעלית ממתינה זמן מה בכל קומה לכניסת הנוסעים ומתריעה בזמזום כמה שניות לפני סגירת הדלתות. חיישנים חשמליים, כגון עין אלקטרונית בדלת ומנגנוני שקילה, מנוטרלים בדרך כלל על מנת למנוע את השפעת האדם על ההפעלה האוטומטית של המעלית. אף על פי שרבנים רבים, כמו הרב שלמה זלמן אוירבאך והרב יהושע ישעיה נויבירט, התירו את השימוש במעלית שבת, אוכלוסייה דתית נרחבת (בעיקר מהציבור החרדי) נמנעת משימוש במעלית שבת בשבת. איסור השימוש במעליות שבת התרחב לאחר שהרב יוסף שלום אלישיב פסק כי אין היתר להשתמש במעלית שבת ולטענתו היא גורמת לחילול שבת.
שחיטה כשרה
- ערך מורחב – המאבק על השחיטה הכשרה
שחיטת בעל חיים לשם הכנתו לאכילה נעשית לפי כללים מדוקדקים, שחריגה מהם פוסלת את הבשר לאכילה. בשלהי המאה ה-19 הונהג בקרב הגויים הימום של הבהמה בשוק חשמלי, כצעד מכין להריגתה ואף כאמצעי להמתת הבהמה. נבדקה גם האפשרות של הרדמת הבהמה באמצעים כימיים, אך הרבנים נאלצו לסגת מהאפשרות להמם את הבהמה לפני השחיטה ללא פסילת השחיטה. במדינות שונות הופעל לחץ על יהודים להשתמש בשיטה זו, בנימוק שהיא מפחיתה את סבל הבהמה. במדינות רבות התנהל מאבק להתרת השחיטה הכשרה, אך במדינות אחדות, בהן נורווגיה, שוודיה ושווייץ נקבע בחקיקה איסור שחיטה כהלכתה.
אמצעי תקשורת
טלוויזיה
שידורי הטלוויזיה כוללים פעמים רבות תכנים שאינם תואמים את ההלכה, ולכן יש שפסקו שצפייה בטלוויזיה היא בניגוד לאיסור לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.
סלולרי כשר
- ערך מורחב – סלולרי כשר
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של המכשירים הסלולריים בתחילת המאה ה-21, הפכה אותם ממכשיר שנועד לשיחה בלבד לכלי של בידור ופנאי, כמו גלישה ברשת האינטרנט וצפייה בטלוויזיה. אנשים בציבור החרדי החלו להשתמש במכשירים אלה ולהיחשף דרכם לתכנים אינטרנטיים שחלקם נחשב בציבור החרדי כלא מתאימים ואף כתועבה. כדי להתמודד עם הבעיה הוקמה בשנת 2004 "ועדת הרבנים לענייני תקשורת", במטרה להביא ליצירת טלפון סלולרי לציבור החרדי. סלולרי כשר הוא מכשיר טלפון סלולרי הנמצא בשימוש נרחב בציבור החרדי ובמידה מועטה גם בציבור החרד"ל. מכשירי סלולר אלו מיועדים בעיקר לביצוע שיחות, ואין בהם תכונות המצויות ברוב המכשירים הסלולריים המתקדמים - כמו גלישה באינטרנט, שימוש במצלמה, משחקים, ומשלוח וקבלת מסרונים (SMS). טלפון מסוג זה מבוסס על שני מרכיבים:
- מכשיר סלולרי שבו נחסמו ברמת החומרה והתוכנה חלק מהמאפיינים.
- קו טלפון אשר בו חסומים שירותים בלתי רצויים. בשל חתימת הסכם בין ועדת הרבנים לענייני תקשורת ובין מרבית חברות התקשורת, קו כשר כבול למכשיר כשר וכן לקידומת מספרית "כשרה", וההתניידות בין חברות, חבילות ומספרים מוגבלת לחבילות "כשרות" ומספרים "כשרים" בלבד.
אינטרנט כשר
- ערך מורחב – אינטרנט כשר
שירותים הממותגים כאינטרנט כשר, הוקמו בארצות הברית והובאו לישראל כדי לאפשר גישה לאינטרנט לאוכלוסייה הרוצה להימנע מחשיפה לתכנים אותם היא רואה כלא ראויים בעת גלישה באינטרנט או שימוש בשירותי דואר אלקטרוני, בין מסיבות דתיות ובין מסיבות עקרוניות, ובשל כך אף נמנעה מלהשתמש באינטרנט. ברוב החוגים החרדיים היחס לאינטרנט שלילי מאוד, וקיומו נשלל לגמרי שלא למטרות עסקיות/תורניות מובהקות. במהלך השנים האחרונות היחס הוחמר ואף במקרים אלו נדרשים ברוב החוגים מערכות סינון המתאימות לדרישות החוג. למשל חסידות בעלז אשר בהוראת האדמו"ר מתירה לחסידיה להתחבר לאינטרנט "נט-צח" לאחר שנחתם הסכם מול הספקית, להקמת מסלולים ייעודיים עבור אנשי החסידות, ולמי שמחויב לכך לצורך פרנסתו[17].
הסינון נעשה בשתי דרכים:
- סינון באמצעות תוכנה, המסננת דפים או קטעים שבהם היא מזהה תוכן לא ראוי לפי מילות מפתח. טכניקה זו קלה למימוש, אך אינה מושלמת, משום שגם בתנ"ך, בספרות חז"ל ובספרות התורנית מופיעות מילים לא ראויות (למשל בפסוק "איכה הייתה לזונה קרייה נאמנה" שבספר ישעיהו), הגורמות לסינון תוכנם.
- סינון אנושי, המבטיח שיקול דעת בפעולת הסינון, אך הוא איטי ביותר, ולכן מוגבל ביכולת לממשו. ניצול חוכמת ההמונים משפר את היכולת של שיטה זו.
מכונים לבירור סוגיות של הלכה וטכנולוגיה
בנוסף לפוסקים השונים שעסקו במהלך הדורות בשאלות הלכתיות שמעוררת הטכנולוגיה, הוקמו בישראל שני מכונים העוסקים, באמצעות צוותים של רבנים ומהנדסים, בשאלות של הלכה וטכנולוגיה.
מכון מדעי טכנולוגי להלכה נוסד השנת 1965, ביוזמת הרב אליעזר קוגל על ידי הרב לוי יצחק הלפרין במטרה להתמודד עם השאלות והבעיות ההלכתיות המורכבות שמעוררת ההתפתחות הטכנולוגית. המכון מקיים קשרים ענפים עם גדולי היצרנים והיבואנים, על מנת להנגיש לידי ציבור שומרי ההלכה מוצרי החשמל עם התקני שבת והלכה.
מכון צומת הוקם בשנת 1977 על ידי הרב ישראל רוזן. המכון מפעיל צוותי מחקר ופיתוח בתחומי האלקטרוניקה, המחשבים, הטכנולוגיה והמכניקה העדינה. מהנדסי המכון עוסקים בהתאמת מיכשור רפואי לשימוש בשבת ובחגי ישראל - בבתי חולים, בבתי אבות, ובבתי נכים וקשישים; וכן בפתרונות הלכתיים לכוחות הביטחון - צה"ל ומשטרת ישראל, על מנת לאפשר את פעילותם החיונית באופן סדיר, בהתאם לתנאי ההלכה.
משמרת השבת נוסד בשנת 2011 בידי הרב אליהו בייפוס, מרבני בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק[18]. יוזם הקמתו של הארגון היה הרב יוסף שלום אלישיב. על פי דברי תלמידו הרב יצחק דרזי, לאחר שנחשף הרב אלישיב לפתרון הלכתי ששווק בציבור ולדעתו אסור בשימוש בשבת, הוא פנה אליו ואמר שיש להקים את הארגון, ואף נתן את שמו 'משמרת השבת'[19]. הארגון עוסק בהסברה וחידוד מודעות ציבורית לחששות הלכתיים שונים הכרוכים בשימוש במכשירי חשמל בשבת, בפרט במכשירים העושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, שלגבי בעיות הלכתיות שהתעוררו לגביהם קיימת מודעות פחותה גם בקרב קהל שומרי השבת. והצעת פתרונות הלכתיים-טכניים לבעיות אלו.
לקריאה נוספת
- יהושע נויבירט, שמירת שבת כהלכתה - דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו
הערות שוליים
- ^ בית יצחק, יורה דעה ב, מפתחות לסימן לא
- ^ חזון איש, או"ח נ, ט
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ח
- ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוק ז'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ג עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה י"חשולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ג, סעיף ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"י עמוד ב'
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק כ"ד
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ח
- ^ ספר בראשית, פרק ט', פסוק ז'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ג עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה י"חשולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ג, סעיף ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"י עמוד ב'
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק כ"ד
- ^ משה ויסברג, בבעלזא יגלשו באינטרנט עם נט-צח, באתר בחדרי חרדים
- ^ ראו דבריו בכנס רבנים בבני ברק בתחילת הסרטון.
- ^ ראו דברי הרב יצחק דרזי בכנס רבנים בבני ברק דקה 8:00 עד 8:40.
25022607הלכה וטכנולוגיה