טיוטה:רבי שלום וידר

רבי שלום וידר

לידה	21 בפברואר 1865 כ"ה בשבט ה'תרכ"ה בורשה שבהונגריה (כיום ברומניה)
נרצח	7 ביוני 1944 (בגיל 79) ט"ז בסיון ה'תש"ד מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ
מקום פעילות	נירעדהאז שבהונגריה
תחומי עיסוק	אב"ד וראש ישיבה
חיבוריו	שו"ת משמיע שלום וקונטרס טהרת משפחה

רבי שלום וידר (כ"ה בשבט ה'תרכ"ה - ט"ז בסיון ה'תש"ד) היה ראש ישיבה, מזקני הרבנים בהונגריה, רב ואב"ד בנירעדהאז ומפוסקי דורו. נספה בשואה.

קורות חייו

רבי שלום נולד בבורשה לחיים אריה ודבורה בת רבי מאיר הלפרט, אביו היה מקורב לאדמו"רים רבי חיים הלברשטאם מצאנז, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא ורבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט והיה לוקח את בנו עמו בנסיעותיו לצדיקים אלו. בילדותו עברה משפחתו להתגורר בסיגט שבמחוז מרמורש.

בגיל 11 למד אצל רבי מנחם זאב ויסברג אב"ד בטארקאן, משם עבר לברגסז ללמוד בישיבתו של רבי אברהם יהודה שוורץ בעל קול אריה, ולאחר מכן בסיגט אצל רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ייטב לב. בחסידות היה תלמידם גם של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, רבי יהושע רוקח מבעלז, דודו רבי נפתלי הירצקא זילברמן מרצפרט, רבי שלמה שפירא ממונקאטש וצאצאיו אחריו.

נשא את אסתר בלומא בתו של רבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד נירדעהאז שתמך בו כלכלית בשנים שלאחר חתונתו. בהמשך מונה לדיין בעיר. לאחר פטירת חותנו נבחר למלא את מקומו כאב"ד, בתפקיד זה כיהן למשך כ-50 שנה עד לרציחתו בשואה. חלק מפסקיו ודברי תורתו יצאו בשנת ה'תשכ"ב בספר 'משמיע שלום' ע"י בנו ונכדיו מתוך ליקוט של כתביו ומכתביו.

נלקח עם בני קהילתו על ידי הנאצים למחנה אושוויץ, נספה ביום ט"ז בסיוון יחד עם רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט.

פעילותו הציבורית

בנירעדהאז עמד בראשות ישיבה שלמדו בה בממוצע כ-50 תלמידים, הקפיד מאד על מסירת השיעורים גם בעת חוליו. במהלך השנים למדו אצלו אלפי תלמידים. בישיבה מסרו שיעורים גם בנו רבי נפתלי הירצקא וחתניו. בני הישיבה היו אוכלים ימים אצל בעלי בתים בעיר ובכל ובכל שבת בסעודה שלישית אצל רבי שלום. כמו כן החזיק בישיבה כולל אברכים שלמדו הלכות לקראת קבלת היתר הוראה במהלך לימודם עשו גם שימוש בבית דינו.

במהלך כהונתו כאב"ד נירעדהאז התפרסמה גדולתו התורנית ונחשב לעמוד ההוראה, רבים היו שולחים אליו את שאלותיהם. חלק מתשובותיו התפרסמו בשו"ת שיצאו לאור בתקופות ביניהם 'נטע שורק', 'יד יצחק', 'פרי השדה' וכדו' וכן בקבצים תורניים שפורסמו בהונגריה ורומניה.

בשנת ה'תרצ"ז הוציא לאור את הקונטרס בדיני טהרה בשם 'טהרת המשפחה' לאחר שהתבקש על ידי גדולי ישראל באסיפה מיוחדת. הקונטרס נכתב בלשון הקודש ותורגם לשפת המדינה על ידי הרב אליהו בלאסס בהסכמת רבי שלמה צבי שטראסר ולאחר כן תורגם לשפות נוספות והופץ בעשרות אלפי עותקים.

התנגד בחריפות להצעה להמם את הבהמה לאחר השחיטה, היתר זה הגיע בעקבות "החוק היהודי הראשון" שנחקק בהונגריה שאסר על השחיטה הכשרה ועלתה הצעה לשכנע את השלטונות להתיר את השחיטה על ידי הימום הבהמה לאחריה, נידון זה עורר פולמוס גדול בעולם ההלכה, בין המתירים היו רבי חיים עוזר גרודזנסקי ורבי יהודה לייב צירלסון. בשנת ה'תש"א נשאל על כך שוב מרבני שוויץ כחלק מהמאבק על השחיטה הכשרה, רבי שלום השיב להם במכתב שהתפרסם בספרו שבו הוא אוסר על כך באיסור חמור.

ספריו

• וידר, שלום בן חיים אריה, 1865-1944, שו"ת משמיע שלום, ‏ניו יורק תשל"א, באתר היברובוקס
• וועד טהרת המשפחה, טהרת משפחה (יידיש), ‏מונסי 5761, באתר היברובוקס

מתלמידיו

• רבי ישכר שלמה טייכטל מחבר ספרי "משנה שכיר" והספר אם הבנים שמחה.
• הרב נתן צבי פרידמן

מצאצאיו

• סאסא אשת רבי משה פרנקל רבה של זשיבא. נספו בשואה.
• פרומט אשת רבי מרדכי וולטר.
  • רבי שמחה יוסף וולטר מבורו פארק ר"מ בישיבות באבוב ומונקאטש.
  • רבי אברהם שרגא וולטר רב בית המדרש נירעדהאז בוויליאמסבורג, חתן רבי שלמה זלמן פרידמן אב"ד טענקא, נפטר ו' בסיוון ה'תשע"ה.
• רבי שלמה דוב וידר רבה של נירדעהאז לאחר השואה, ואחר כך במונטריאול וניו יורק.
• רבי נפתלי הירצקא וידר מו"צ בנירדעהאז, חתן גיסו רבי משה פרנקל מזשיבא. נספה בשואה.
• יוכבד אשת בן דודה רבי שלמה דוב וידר (בן רבי יצחק אלימלך).
• רבי אהרן וידר רב בבוסטון.

לקריאה נוספת

• פוקס, אברהם, פרק כג - ישיבת נ'ירדהאזא, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן - ב, בעמוד 133 - 136, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• אלה אזכרה, הרב ר' שלום ווידר - נירדהאזה, אלה אזכרה - ה, בעמוד 170, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• מכון ירושלים, הגאון רבי שלום וידער זצ"ל, מוריה - תלג - תלה, בעמוד 88, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)