טיוטה:הרב משה טורק
הרב משה טורק היה מחשובי וזקני המחנכים ומעמודי הצדקה והחסד בבני-ברק. יליד פרשבורג - צ'כוסלובקיה. נולד בכ"ז בתמוז ה'תרפ"א נלב"ע י"ח כסלו ה'תשפ"א.
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
ביוגרפיה
| קובץ:Https://www.hamichlol.org.il/קובץ:רבי משה טורק.jpg | |
| לידה |
כ"ז תמוז תרפ"א. פרשבורג צ'כוסלובקיה. |
|---|---|
| פטירה |
י"ח כסליו תשפ"א. בני ברק. |
| מקום קבורה | בית החיים פוניבז' בני ברק. |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | פרשבורג - תל אביב - בני ברק |
| רבותיו | בעיקר החזון איש והגר"ש ווזנאר. |
| תלמידיו | הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז'. הרב חיים פיינשטיין ראש ישיבת עטרת שלמה. הרב דוד פיינשטיין ראש ישיבת בית יהודה. ועוד אלפים. |
הרב טורק נולד בכ"ז בתמוז ה'תרפ"א, להוריו: רבי דוב ופראדיל טורק בעיר פרשבורג בצ'כוסלובקיה. בילדותו למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה 'יסודי התורה' בעיר. וזכה לקרבתו של רב הקהילה החרדית - רבי עקיבא סופר בעל ה'דעת סופר', ובנו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה'חשב סופר'.
בהגיעו לגיל שש עשרה הלך ללמוד בישיבת שוראן, מהישיבות הגדולות בהונגריה, אשר עמדה בראשותו של רבי מאיר לייב פרייא, רבה של העיר שוראן. ראש הישיבה קיבלו לישיבה: "בגלל יחוסו העצמי" [1]. הוא התמסר לרבו בכל לב ונפש, ובתחילת הפרעות, בטרום מלחמת העולם השנייה, אף סיכן את עצמו, כדי להשיג אתרוג עבור רבו לחג הסוכות.
ביום י"ט בתמוז ה'תרצ"ט נמלט מאירופה באמצעות אונייה קטנה שעמדה בגדות נהר דונה, בהמשך הצטרף לאוניית המעפילים 'נעמי יוליה', שנכנסה לארץ ישראל באופן בלתי-ליגאלי, לפני כן שהה באונייה בים במשך כחודשיים, ורק לקראת חג הסוכות ה'ת"ש, זכה להניח כפות רגליו על אדמת ארץ הקודש לראשונה בחייו, בתחילה היה כלוא במשך כחודש במחנה המעצר הבריטי 'סירפד', שם קיים תורה ומצוות במסירות נפש. לאחר שחרורו בחודש חשוון ה'ת"ש, נכנס ללמוד בישיבת 'פליטת סופרים' שע"י ישיבת 'היכל התלמוד' בתל-אביב, שם דבק בראשי הישיבה: רבי חיים זאב פינקל, רבי טוביה ליסיצין ורבי יוסף פרבר. בנוסף זכה לקבל מחכמתם ומשנתם של גדולי המוסר בדור ההוא: רבי יצחק אייזיק שר, רבי אבא גרוסברד, רבי אליהו דושניצר, רבי יחזקאל סרנא, רבי יוסף זאב ליפוביץ ועוד.
בשנת ה'תש"ב החל לחנך בישיבה לצעירים 'אור התלמוד' בתל-אביב, שם למד באופן פרטי בין היתר עם שנים מחשובי תלמידי הישיבה: הרב ברוך דב פוברסקי לימים ראש ישיבת פוניבז', [שסיפר בהלוויה כי מי ששלחו ללמוד אצל רבי משה, הוא אביו רבי דוד פוברסקי שכיהן אז כראש ישיבת פוניבז', באמרו כי אצלו מקבלים אהבת תורה ויראת שמים], ורבי אריה פינקל, אשר שימש עד לפטירתו כראש ישיבת מיר ברכפלד. כן השפיע במסגרת תנועת הנוער האגודתי צא"י, וקירב בחורים רבים לתורה ויראת שמים.
התקרב רבות למרן בעל החזון איש, הגאון רבי חיים זאב פינקל הרב יוסף שלמה כהנמן והרב שמואל הלוי ואזנר רב שיכון חזון איש בו התגורר. הרב ואזנר אף מכנהו באחד המכתבים [הנדפסים בשו"ת שבט הלוי] לידידו ושמצפה מאוד לראותו. כמו"כ הרבה להתקרב לגדולי ישראל בצורה יוצאת דופן. לימים סיפר שזאת עפ"י צוואת אביו שציווהו לפני פרידתם שלא יעבור עליו שבוע שלא יהה אצל אי מי מגדולי ישראל.
בשלהי שנת ה'תש"ה נישא לטשרנא בת הרב דוד שלזינגר, מחשובי הנגידים ואנשי-החסד בוינה שעלה ארצה בתחילת המלחמה, חתנו של מורינו רבי יעקב רוזנהיים, נשיא תנועת 'אגודת ישראל' העולמית. השדכן היה אח הכלה, הרב אליקים שלזינגר, לימים ראש ישיבת 'הרמה' בלונדון.
לאחר נישואיו נכנס ללמוד ב'כולל חזון איש', ונמנה בין הגרעין הראשוני של מקימי הכולל בכולל למד בחברותא עם רבי רבי שאול ברזם, חתנו של רבי רבי יעקב ישראל קניבסקי, ועם רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, לימים ראש ישיבת פוניבז' לצעירים.
בשנת ה'תש"ו החל לשמש כמלמד בבית ספר 'יסודי התורה' בתל-אביב, בברכתו ובעידודו של ה'חזון איש', שאף שלח אליו תלמיד מבני ברק ללמוד בכיתתו באמרו "כי אצלו אפשר לקבל יראת שמים". בחודש אלול תשכ"ג מונה לעמוד בראשות בית הספר כמנהל, כממלא מקומו של רבי שרגא סיני, מייסד הת"ת. רבי משה נשא בתפקיד המנהל עד יציאתו לפנסיה בשנת תשמ"ט.
זכה לחנך אלפי תלמידים במשך השנים, שראו בו דמות נערצת ומודל לחיקוי. ברבות הימים קנה מקומו כאחד מותיקי וזקני המחנכים, שרכשו מיומנות וניסיון רב בתחום הרבצת התורה והעמדת תלמידים, וביתו הפך לתל-תלפיות להמוני שואלים שבאו לשאול בעצתו בתחום החינוך. הוא עמד בראשות ועדות חינוך, וכיתת רגליים עד גיל זקנה ושיבה להכשיר הורים ומורים בתחום. רבי ישראל זאב גוסטמאן ראש ישיבת 'רמיילעס' בירושלים ששוחח איתו פעם בחינוך, הגדירו אחר-כך: "גדול הדור בענייני חינוך"[2]. רבי אלעזר מנחם שך היה שולח מחנכים להתייעץ איתו - "כי הוא מוסמך מה'חזון איש' בענייני חינוך" [3].
פעל רבות למען חיזוק גדרי הדת והצניעות בבני-ברק, ועסק בהשכנת שלום בית בין זוגות ששיחרו לפתחו. בביתו גדלו עשרות בני ובנות נוער במשך השנים בנסיבות שונות, והוא שימש להם כאב רחום' השיא וכלכל אותם ודאג לכל מחסורם כבני משפחה ממש. רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז', כשעבר פעם על יד ביתו אמר למלווהו: "על הבית הזה של הרב טורק ניתן לומר - בית צדיקים יעמוד"[4].
בעשרים השנים האחרונות לחייו התעוור לגמרי ועבר להתגורר בבית חתנו - הרב שמחה אהרן בלוי, אך למרות זאת המשיך בסדר יומו בגבורה ובחריצות. הרצה שיחות שבועיות בתלמוד-התורה המרכזיים בבני-ברק: 'באר יהושע', אור זורח', 'תורה תמימה', 'שתילי זיתים' ועוד. שמחת החיים שלו עמדה בעינה עד יומו האחרון.
נפטר בי"ח כסלו ה'תשפ"א ונטמן בבית החיים פוניבז', סמוך ונראה לקברם של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ.
משפחתו
- בנו הרב דוב טורק, ראש ישיבת 'נועם התלמוד' וראש כולל 'פאפא' בירושלים ומשפיע רוחני בירושלים ובעולם. ומחשובי תלמידי רבי משולם דוד הלוי סולוביצ'יק.
- בנו הרב אליעזר, מגיד-מישרים, ר"מ בישיבת קמניץ לצעירים ורב קהילת 'פרושים' מודיעין עילית, מח"ס 'אוצרותיהם אמלא' על התורה.
- בנו הרב יוסף צבי, ר"מ בישיבת כפר גנים, חתנו של רבי שמואל שולזינגר - רבה של קריית אתא
- חתנו הרב שמואל אביעזרי וולף, שימש כר"מ בישיבת 'דבר שמואל' פתח תקוה - כפר גנים, בנו של הרב אברהם יוסף וולף - מנהל הסמינר 'בית יעקב' בני-ברק.
- חתנו הרב אברהם שמואל גודלבסקי, מלפנים ר"מ בישיבת נזר התורה
- חתנו הרב צבי הירש גומבו, ראש כולל 'מאקווא' בבני-ברק
- חתנו הרב חיים דוד קובלסקי, יו"ר ארגון 'מאורות הדף היומי'.
- נכדו הרב אליעזר [בן רבי דוב] נשוי לביתו של הרב גדליה הוניגסברג, חתנו של הרב שרגא שטיינמן, ולהבדיל בין חיים לחיים, נכדם של הגר"ח קנייבסקי והגראי"ל שטיינמן.
לקריאה נוספת
- בנימין גינזבורג, לדמותו של מחנך, קורות חייו של הרב משה טורק, פועלו החינוכי, עצות והדרכות חינוכיות, תשפ"ג.