טיוטה:הרב משה טורק
הרב משה טורק היה מחשובי וזקני המחנכים ומעמודי הצדקה והחסד ודמויות ההוד של העיר בני-ברק. יליד פרשבורג - צ'כוסלובקיה. נולד בכ"ז בתמוז ה'תרפ"א נלב"ע י"ח כסליו ה'תשפ"א.
ביוגרפיה
הרב טורק נולד בכ"ז בתמוז ה'תרפ"א, לדוב ופראדיל טורק בעיר פרשבורג בצ'כוסלובקיה. בילדותו למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה 'יסודי התורה' בעיר. וזכה לקרבתו של רב הקהילה החרדית - רבי עקיבא סופר בעל ה'דעת סופר', ובנו רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה'חשב סופר'[דרושה הבהרה]. בגיל שש עשרה הלך ללמוד בישיבת שוראן בראשותו של רבי מאיר לייב פרייא. הוא אף סיכן את עצמו כדי להשיג אתרוג עבור רבו לחג הסוכות[דרוש מקור].
ביום י"ט בתמוז ה'תרצ"ט נמלט מאירופה באמצעות אונייה קטנה שעמדה בגדות נהר דונה, בהמשך הצטרף לאוניית המעפילים 'נעמי יוליה', שנכנסה לארץ ישראל באופן בלתי-ליגאלי, לפני כן שהה באונייה בים במשך כחודשיים, ורק לקראת חג הסוכות ה'ת"ש, זכה להניח כפות רגליו על אדמת ארץ הקודש לראשונה בחייו, בתחילה היה כלוא במשך כחודש במחנה המעצר הבריטי 'סירפד', שם קיים תורה ומצוות במסירות נפש.
בארץ ישראל
לאחר שחרורו מהמחנה בחודש חשוון ה'ת"ש, נכנס ללמוד בישיבת 'פליטת סופרים' שע"י ישיבת 'היכל התלמוד' בתל-אביב, שם דבק בראשי הישיבה: רבי חיים זאב פינקל, רבי טוביה ליסיצין ורבי יוסף פרבר. בנוסף זכה לקבל מחכמתם ומשנתם של גדולי המוסר בדור ההוא: רבי יצחק אייזיק שר, רבי אבא גרוסברד, רבי אליהו דושניצר, רבי יחזקאל סרנא, רבי יוסף זאב ליפוביץ ועוד.
בשנת ה'תש"ב החל לחנך בישיבה לצעירים 'בית התלמוד' בתל-אביב, שם למד באופן פרטי בין היתר עם שנים מחשובי תלמידי הישיבה: הרב ברוך דב פוברסקי לימים ראש ישיבת פוניבז', [שסיפר בהלוויה כי מי ששלחו ללמוד אצל רבי משה, הוא אביו רבי דוד פוברסקי שכיהן אז כראש ישיבת פוניבז', באמרו כי אצלו מקבלים אהבת תורה ויראת שמים], ורבי אריה פינקל, אשר שימש עד לפטירתו כראש ישיבת מיר ברכפלד. כן השפיע במסגרת תנועת הנוער האגודתי צא"י, וקירב בחורים רבים לתורה ויראת שמים.
| לידה |
כ"ז תמוז תרפ"א. פרשבורג צ'כוסלובקיה. |
|---|---|
| פטירה |
י"ח כסליו תשפ"א. בני ברק. |
| מקום קבורה | בית החיים פוניבז' בני ברק. |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | פרשבורג - תל אביב - בני ברק |
| רבותיו | בעיקר החזון איש והגר"ש ווזנאר. |
| תלמידיו | הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז'. הרב חיים פיינשטיין ראש ישיבת עטרת שלמה. הרב דוד פיינשטיין ראש ישיבת בית יהודה. ועוד אלפים. |
התקרב לחזון איש, רבי חיים זאב פינקל רבי יוסף שלמה כהנמן ורבי שמואל הלוי ואזנר רב שכונת זכרון מאיר בה התגורר. הרב ואזנר אף מכנהו באחד המכתבים [הנדפסים בשו"ת שבט הלוי] לידידו ושמצפה מאוד לראותו. כמו"כ הרבה להתקרב לגדולי ישראל בצורה יוצאת דופן. לימים סיפר שזאת עפ"י צוואת אביו שציווהו לפני פרידתם שלא יעבור עליו שבוע שלא יהה אצל אי מי מגדולי ישראל.
ואף בבית מרנא הגרי"ז מבריסק היה מקובל במיוחד, וכפי שהעידו בני משפחתו[1], ובעקבות שלימד את נכדו הגר"ח פיינשטיין אמר להרב מבריסק כי 'חיים הוא בעל כישרון גדול, ובגיל קט כבר השלים את לימוד הא' ב'..', והעיד כי מאז נתקבל בחיבה יתירה אצל הרב מבריסק ושלא כדרך. ומקרה נוסף ארע, בשבת השבע ברכות לבנו של הגרי"ז - רבי מאיר סולוביצ'יק, שהתרחש באולמי וגשל בבני ברק, ולאחר הסעודה יצא לטייל הגרי"ז יחד עם מקורבו רבי דויד'ל פרנקל והתפעל מאוד מהעובדה שבבני ברק אין כמעט חילולי שבת בפרהסיא [ע"י תחבורה וכדומה], עובדה שבלי ספק קרתה בזכות מרן החזון איש. ואמר הגרי"ז כי מה שזכה לכך החזון איש יותר מהרבי עקיבא איגר והפני יהושוע ועוד אחרונים שבמקומותיהם כן היה מצוי חילולי שבת בפרהסיא, הוא בזכות שישנם חיילים יקים [ובהבערה ליטאית יקע'ס] לחזון איש, והוסיף כמה שמות שבתוכם היה רבי משה.
בשנת ה'תש"ה נישא לטשרנא בת רבי דוד שלזינגר, מחשובי הנגידים ואנשי-החסד בוינה שעלה ארצה בתחילת המלחמה, חתנו של מורינו[2] רבי יעקב רוזנהיים, נשיא תנועת 'אגודת ישראל' העולמית. השדכן היה אח הכלה, הרב אליקים שלזינגר, לימים ראש ישיבת 'הרמה' בלונדון.
לאחר נישואיו נכנס ללמוד ב'כולל חזון איש', ונמנה בין הגרעין הראשוני של מקימי הכולל בכולל למד בחברותא עם רבי רבי שאול ברזם, חתנו של רבי רבי יעקב ישראל קניבסקי, ועם רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, לימים ראש ישיבת פוניבז' לצעירים.
בתפקידו
בשנת ה'תש"ו החל לשמש כמלמד בבית ספר 'יסודי התורה' בתל-אביב, בברכתו ובעידודו של ה'חזון איש', שאף שלח אליו תלמיד מבני ברק ללמוד בכיתתו באמרו "כי אצלו אפשר לקבל יראת שמים". בחודש אלול תשכ"ג מונה לעמוד בראשות בית הספר כמנהל, כממלא מקומו של רבי שרגא סיני, מייסד הת"ת. רבי משה נשא בתפקיד המנהל עד יציאתו לפנסיה בשנת תשמ"ט.
זכה לחנך אלפי תלמידים במשך השנים, שראו בו דמות נערצת ומודל לחיקוי. ברבות הימים קנה מקומו כאחד מותיקי וזקני המחנכים, שרכשו מיומנות וניסיון רב בתחום הרבצת התורה והעמדת תלמידים, וביתו הפך לתל-תלפיות להמוני שואלים שבאו לשאול בעצתו בתחום החינוך. הוא עמד בראשות ועדות חינוך, וכיתת רגליים עד גיל זקנה ושיבה להכשיר הורים ומורים בתחום. רבי ישראל זאב גוסטמן ראש ישיבת 'רמיילס' בירושלים ששוחח איתו פעם בחינוך, הגדירו אחר-כך: "גדול הדור בענייני חינוך". רבי אלעזר מנחם שך היה שולח מחנכים להתייעץ איתו - "כי הוא מוסמך מה'חזון איש' בענייני חינוך" .
פעל רבות למען חיזוק גדרי הדת והצניעות בבני-ברק, ועסק בהשכנת שלום בית בין זוגות ששיחרו לפתחו. בביתו גדלו עשרות בני ובנות נוער במשך השנים בנסיבות שונות, והוא שימש להם כאב רחום' השיא וכלכל אותם ודאג לכל מחסורם כבני משפחה ממש. רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז', כשעבר פעם על יד ביתו אמר למלווהו: "על הבית הזה של הרב טורק ניתן לומר - בית צדיקים יעמוד".
בעשרים השנים האחרונות לחייו התעוור לגמרי ועבר להתגורר בבית חתנו - הרב שמחה אהרן בלוי, אך למרות זאת המשיך בסדר יומו בגבורה ובחריצות. הרצה שיחות שבועיות בתלמוד-התורה המרכזיים בבני-ברק: 'באר יהושע', אור זורח', 'תורה תמימה', 'שתילי זיתים' ועוד. שמחת החיים שלו עמדה בעינה עד יומו האחרון.
פטירתו
נפטר בי"ח כסלו ה'תשפ"א אשר בהלוויתו יללו המוני תלמידיו ומכריו, נטמן בבית החיים פוניבז', סמוך ונראה לקברם של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ.
הספדים רבים נאמרו בהיכלי התורה על הסתלקות השריד לדור דעה, בין המספידים הגר"ד לנדו הגרמ"ה הירש הגרב"ד פוברסקי הגרח"י מישקובסקי תלמידו הגר"ח פיינשטיין ידידו הגר"ש רוזנברג והגרי"ב ואזנר, בניו חתניו והמוני תלמידיו.
לאחר פטירתו הוקם יל ידי נכדיו מכון 'זכרו תורת משה' להדפסת תורתו ומשנתו בחינוך, בין היתר יוצא לאור על ידם מידי שבוע גיליון על פרשת השבוע, עליה שנתית ביום ההילולא לקברו ועריכת סעודת הילולא רבתי, כמו"כ יצא לאור ספר 'חנוכת משה' על חומש בראשית.
תלמידיו הבולטים
- רבי אריה פינקל ראש ישיבת מיר ברכפלד.
- הרב דוד לוי ראש ישיבת פוניבז'.
- הרב חיים פיינשטיין ראש ישיבת עטרת שלמה.
- הרב דוד פיינשטיין ראש ישיבת בית יהודה.
- הרב חיים יוסף יעקובוביץ מראשי ישיבת פוניבז' לצעירים.
- הרב יהודה סאסלו מראשי ישיבת פוניבז' לצעירים ומחשובי תלמידי הגרי"ג אדלשטיין. מוציא לאור ספרי רבו "ממגד גרש ירחים - שיעורים כלליים" שהגיע לביתו בעקבות תאונה מחרידה שהרגה כמה מבני משפחתו בעודו בחור.
משפחתו
- סביו הוא מורינו הרב יעקב רוזנהיים נשיא אגודת ישראל.
- בנו הרב דוב טורק, ראש ישיבת 'נועם התלמוד' וראש כולל 'פאפא' בירושלים ומשפיע רוחני בירושלים ובעולם. ומחשובי תלמידי רבי משולם דוד הלוי סולוביצ'יק.
- בנו הרב אליעזר, מגיד-מישרים, ר"מ בישיבת קמניץ לצעירים ורב קהילת 'פרושים' מודיעין עילית, מח"ס 'אוצרותיהם אמלא' על התורה.
- בנו הרב יוסף צבי, ר"מ בישיבת כפר גנים, ומוסר שיחות בישיבת היכל טוביה לצעירים בב"ב. חתנו של רבי שמואל שולזינגר - רבה של קריית אתא.
- בנו הרב יעקב, מראשי ישיבת קהילות יעקב בבני ברק, ומחשובי אברכי כולל פוניבז.
- חתנו הרב שמואל אביעזרי וולף, שימש כר"מ בישיבת 'דבר שמואל' פתח תקוה - כפר גנים, בנו של הרב אברהם יוסף וולף - מנהל הסמינר 'בית יעקב' - הרב וולף בבני-ברק.
- חתנו הרב אברהם שמואל גודלבסקי, מלפנים ר"מ בישיבת נזר התורה
- חתנו הרב צבי הירש גומבו, ראש כולל 'מאקווא' בבני-ברק
- חתנו הרב חיים דוד קובלסקי, יו"ר ארגון 'מאורות הדף היומי'.
- אחייניו לבית משפחת פישהוף, הרב יחיאל ראש ישיבת כנסת יצחק חדרה - ק"ס. הרב שרגא מראשי ישיבת בית מתיתיהו וראש ישיבת כנסת שמואל. הרב תנחום מראשי ישיבת פוניבז' לצעירים וראש ישיבת שכר שכיר לצעירים. הרב יוסף ר"מ בישיבת שערי שמועות. הרב אליעזר רב ביהכנ"ס שבת אחים בבני ברק.
- נכדו הרב אליעזר [בן רבי דוב] נשוי לביתו של הרב גדליה הוניגסברג, חתנו של הרב שרגא שטיינמן, ולהבדיל בין חיים לחיים, נכדם של הגר"ח קנייבסקי והגראי"ל שטיינמן.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- בנימין גינזבורג, לדמותו של מחנך, קורות חייו של הרב משה טורק, פועלו החינוכי, עצות והדרכות חינוכיות, תשפ"ג.
- ^ מפי בנו רבי יצחק פרייא
- ^ מפי בנו רבי אליעזר טורק
- ^ מפי רבי אברהם ישראל גומבו
- ^ מפי רבי משה מרדכי שולזינגר
קישורים חיצוניים
- פטירת דמות ההוד ה'בני ברקית' באתר דרשו
- פטירת המחנך הישיש מבני ברק בhttps://archive.jdn.co.il/tag/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7/.
- בדרכי התורה ועבודת ה' של הגה"צ רבי משה טורק באתר דרשו.
- שמחת נישואי נכד הגר"מ טורק והגר"ש שולזינגר גאב"ד קריית אתא באתר https://archive.jdn.co.il/tag/%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7/.
קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- ↑ בניו הגרי"ד הלוי זללה"ה [לתלמידו ובנו רבי יוסף צבי] ורבי משולם דוד הלוי זללה"ה [לתלמידו ובנו רבי דב]
- ↑ נקרא בתואר זה עפ"י הוראת מרן החפץ חיים.