טטסוזאן נגאטה
 | |
| לוטננט גנרל טטסוזאן נגאטה | |
| לידה |
14 בינואר 1884 נגאנו, האימפריה היפנית  |
|---|---|
| נרצח |
12 באוגוסט 1935 (בגיל 51) טוקיו, האימפריה היפנית |
| השכלה | אקדמיה צבאית |
| השתייכות | |
| תקופת הפעילות | 1904–1935 (כ־31 שנים) |
| דרגה | לוטננט גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| הפלישה היפנית למנצ'וריה | |
| עיטורים | |
| |
טטסוזאן נגאטה (ביפנית: 永田 鉄山; 14 בינואר 1884 – 12 באוגוסט 1935) היה איש צבא והוגה דעות יפני קיצוני, לוטננט גנרל בצבא היפני הקיסרי. נגאטה היה המנהיג בפועל של סיעת טוסיי-הא הרדיקלית, שדגלה במלחמה טוטאלית במטרה להביא לעליונותה של האימפריה היפנית מעל שאר עמי אסיה, אידאולוגיה שהושפעה רבות מכתביו של אריך לודנדורף. האידאולוגיה קראה בפועל לדיקטטורה צבאית תחת הירוהיטו, קיסר יפן שישאר בעל מעמד רשמי בלבד. הקיצוניות שאחזה בנגאטה ובקצינים רבים אחרים בני דורות בתוך שורות הצבא היפני הקיסרי נבעה מהתנגדות חריפה למוסד הדמוקרטיה הפרלמנטרית ששררה ביפן מאז רסטורציית מייג'י.
נגאטה היה מבין האדריכלים של תקרית מוקדן, שהיוותה את ההצדקה לפלישה היפנית למנצ'וריה. נגאטה התנגד לפעולות אלימות וטרור במטרה לחזק את ההשפעה של הצבא על הפוליטיה היפנית מכיוון שאלו עלולות להחליש את האחדות הלאומית היפנית. נגאטה פעל מאחורי הקלעים של הפוליטיקה היפנית במטרה לחזק את עמדת הצבא ותמך בשימוש בלוחמה ביולוגית ולוחמה כימית.
מעורבותו הפוליטית ומאבקו נגד סיעת הקודו-הא היריבה הביאה בסופו של דבר להתנקשות פוליטית בחייו בשנת 1935. רצח נגאטה והסערה שהתעוררה לאחריו הייתה רבת השפעה על אירועי מרד הנפל של 26 בפברואר 1936, ניסיון הפיכה צבאית כושל שהביא בסופו של דבר לנפילת הקודו-הא ועלייתה של סיעת הטוסיי-הא למעמד רב השפעה בתוך הפוליטיקה של יפן תחת הנהגתו של הידקי טוג'ו.
ביוגרפיה
שנים ראשונות
טטסוזאן נגאטה היה יליד נאגנו, האימפריה היפנית. נגאטה היה בן למשפחת סמוראים לשעבר אשר איבדו את מעמדם החברתי ואת פרנסתם עקב רסטורציית מייג'י ופתיחתה של יפן לעולם המערבי. מצב זה הביא משפחות רבות של סמוראים לשעבר, בהם גם משפחתו של נגאטה, לפתח התנגדות עזה לדמוקרטיה ולעולם המערבי ולהתפתחותן של אידאולוגיות קיצוניות אנטי-מערביות רבות ברחבי האימפריה היפנית. הוריו קבעו לבנם קריירה צבאית ורשמו אותו ללימודי האקדמיה הצבאית היפנית מכיוון שקיירה צבאית הייתה הדבר הקרוב ביותר לחינוך תרבות הסמוראים שנבצר מהם מלהעניק לבנם עקב הרסטורציה והשינוי החברתי.
לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה הצבאית והתקבל לשירות בשורות חיל הרגלים של הצבא היפני הקיסרי, נגאטה נשלח ביחד עם סדרה של מספר משלחות צבאיות יפניות ללימוד על הלוחמה הצבאית באירופה במהלך ולאחר מלחמת העולם הראשונה. במהלך משלחות אלו ביקר נגאטה בממלכת דנמרק, ממלכת שוודיה ורפובליקת ויימאר, שם למד בעיקר אודות גיוס אזרחי בעת צורך לאומי. בשנת 1921 הוא הפך לנספח צבאי מטעם הצבא היפני בשווייץ. נגאטה שב ליפן בשנת 1921 אך לא לכך חלק פעיל בהתערבות הצבאית של יפן בתוך המזרח הרחוק הרוסי במסגרת מלחמת האזרחים ברוסיה (ראו התערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה). הוא מונה לראש ההובלה מן הדרגה הראשונה של לשכת הפיתוח של משרד המלחמה בשנת 1926 ובהמשך מונה לראש מדור ענייני צבא בלשכה לענייני צבא.
פיתוח אידאולוגי
בעודו לומד בגרמניה קרא נגאטה, כמו רבים משותפיו במשלחת, את הספר המלחמה הטוטאלית של אריך לודנדורף. לודנדורף היה מפקד בכיר בצבא הקיסרות הגרמנית ובין השנים 1916–1918 היה השליט הצבאי בפועל של הקיסרות הגרמנית ביחד עם פאול פון הינדנבורג. לאחר המלחמה החל בקריירה פוליטית ונחשב לאחד מראשי המפלגה הנאצית. כתביו של לודנדורף תאמו את ההתנגדות למערב ולדמוקרטיה ששררה בדרגי הצבא היפני והשפיעו רבות על קצינים כגון נגאטה. במטרה להוכיח את המחויבות שלו לאידאולוגיה הצבאית של המלחמה הטוטאלית השתתף בפגישה סודית של מספר קצינים יפנים בעיר באדן-באדן, שם התחייבו כל הקצינים להביא לרפורמה במדינה ולחזק את השפעת הצבא היפני על הפוליטיקה והממשל. במהלך השבועה היו עמו אישים כגון יאסוג'י אוקאמורה והידקי טוג'ו.
מתוך הכתבים של לודנדורף פיתח נגאטה ראיית עולם שלפיה על האימפריה היפנית להתכונן למלחמה גדולה נוספת, כביכול תהיה זאת המלחמה האחרונה ובמסגרתה יהיה על האומה היפנית לרכז את כל מאמציה המדיניים במטרה להגיע לאחדות לאומית ובמטרה להשיג עליונות מעל העולם המערבי. הרעיון בתוך הפלג הקיצוני בצבא היפני היה להביא ליצירת דיקטטורה צבאית אשר תונהג בידי קיסר יפן מבחינה רשמית אך בפועל תשלט בידי אנשי הצבא.
תקרית מוקדן
ערך מורחב – תקרית מוקדן
עקב השפל הכלכלי הגדול הכלכלה היפנית נפגעה קשות ויפן נזקקה למשאבים טבעיים בכדי לתחזק את הכלכלה הגודלת שלה. באיים היפנים כמעט ואין כל משאבים טבעיים ולכן רבים בצבא פנו לרעיון של סיפוח אזור מנצ'וריה, צפון מזרח הרפובליקה הסינית, שבאותה העת נאבקה בכדי להתגבש כישות פוליטית מאוחדת מתוך תקופת המצביאים, במסגרתה המדינה הייתה מחולקת בין מצביאים שנאבקו על כוח והשפעה. הממשל היפני התנגד לפעולה צבאית במנצ'וריה אך פעילים בתוך הפלג הקיצוני בצבא דווקא תמכו ברעיון שעלול היה לערער את יציבותה של הדמוקרטיה היפנית. באותה העת שלטו היפנים על פורט ארתור, עיר בקצה חצי האי קוואנטונג בדרום מנצ'וריה אשר בו נמצא חיל מטעם הצבא היפני הקיסרי (צבא קוואנטונג) שנועד לשמור על פעילות סדירה של מסילת ברזל בדרום מנצ'וריה שהופעלה ותוחזקה בידי היפנים.
נגאטה וידא בשנת 1931 להפגיש בפורט ארתור בין שני אנשי צבא רדיקלים שתמכו ברעיון של סיפוח מנצ'וריה ורכשו התנגדות עזה לדמוקרטיה היפנית. אלו היו אישיווארה קנג'י וסיישרו איטגאקי. בפועל שני קצינים אלו ונגאטה היו שונים בתכלית מבחינה אידאולוגית; אישיווארה קנג'י היה בודהיסט קיצוני שתמך ברעיון של מלחמת גזע קדושה שתביא בסופו של דבר לנפילת המערב ולכניעת העולם המערבי בפני השלטון האוטוקרטי וה"קדוש" של הקיסר היפני, סיישרו איטאגקי תמך בהעשרת כוחו של הצבא כמה שרק אפשר במטרה לחזק את תפקידו בכלכלה היפנית ולספח את מנצ'וריה בכדי לחזק כלכלה זאת ונגאטה שהיה אנטי-דמוקרט שקרא להביא לעליונות התעשייה היפנית לקראת "המלחמה הסופית" אשר חזה כי תבוא לפי רצון הגורל[1]. שלושתם, למרות זאת, היו מאוחדים בהתנגדותם לדמוקרטיה וברצונם להפיל את השפעת המערב ולהסדיר את הקיסר היפני הירוהיטו בתור השליט העליון על כל העמים והגזעים שהיו לטעמם "נחותים" מן העם היפני.
השלושה החלו לתכנן תקרית שקרית שתשמש במטרה להצדיק כיבוש יפני של מנצ'וריה. לפני הוצאתה של התוכנית לפועל, נגאטה שב מפורט ארתור לטוקיו, ביפן עצמה במטרה שהדבר יראה כי לא היה לו מושג על אשר מבצעים חייליו. ב-18 באוגוסט 131 התפוצצה כמות קטנה של דינמיט בסמוך למסילת הברזל היפנית בדרום מנצ'וריה. הכוחות היפנים בפורט ארתור טענו כי הסינים אחראים לדבר והחלו בהוצאתה לפועל של הפלישה היפנית למנצ'וריה. האירוע לא התקבל בעין טובה מצדו של הקיסר הירוהיטו, אשר סירב להעביר חיילים נוספים לתמוך במוצב בפורט ארתור לכבוש את מנצ'וריה. למרות זאת, הקיסר לא היה בעל היכולת למנוע את תנועת הכוחות שכבר היו לפורט ארתור ויצאו לקראת כיבוש מנצ'וריה. למרות דרישות הממשלה, כוחות יפנים אנטי-דמוקרטים חצו את קוריאה היפנית והצטרפו לכיבוש של מנצ'וריה. בכך הפך הצבא לכוח שפועל בעצמאות מן הממשלה. חבל הארץ נכבש בידי צבא קוואנטונג והוקמה מדינת חסות יפנית בשם מנצ'וקוו אשר הונהגה בידי ממשלת בובות שהייתה כביכול תחת הנהגתו של פויי, קיסר סין לשעבר, אשר היה בן חסות של הצבא היפני מזה מספר שנים[2].
מנהיג טוסיי-הא
בהנהגת הסיעה הקיצונית עמד סדאו אראקי, גנרל ופוליטיקאי. היחסים בין הממשלה היפנית לבין הפלג הקיצוני בצבא היפני הגיעו לנקודת רתיחה כאשר מספר קצינים בצבא הוציאו לפועל את ניסיון ההפיכה של 15 במאי 1932. ההפיכה נכשלה להעלות את אראקי לתפקיד ראש ממשלת יפן עקב התערבות נחרצת מצדו של הירוהיטו, קיסר יפן אך במהלכה נרצח ראש הממשלה אינוקאי צויושי. לאחר ניסיון ההפיכה הכושל, נגאטה לקח את ההנהגה על פלג פנימי בתוך הסיעה הקיצונית שהתנגד נחרצות לשימוש באלימות ובפעילות צבאית נגד הממשל ובכך ערער את מעמדו של אראקי.
הדבר הוביל לקרע בפלג הקיצוני הצבאי בין הקודו-הא, בהנהגתו של סדאו אראקי, לבין הטוסיי-הא, בהנהגתו של נגאטו, שקרא לפעילות לא אלימה מתחת לשולחן במטרה להביא להשפעה רבה יותר ויותר על הממשל היפני מטעם הצבא. הקודו-הא דגלה בעם יפני אשר עליון מבחינה מנטלית מעל עמים אחרים, מאוחד במשמעת ברזל ונמנע מהנהנתנות שכביכול מובאת בידי המערב. הקודו-הא בנוסף לכך דגלה בכך שעל העם היפני להנהיג מאבק דמים נגד הקומוניזם. מן הצד השני, הטוסיי-הא דגלה יותר בפרגמטיזם ותחת הנהגתו של נגאטה הפכה הכלכלה היפנית לכלכלת מלחמה. הטוסיי-הא קראה למודרניזציה מסוימת אך לא בצורה ליברלית ודמוקרטית אלא בממשל ריכוזי המונהג בידי דוקטרינה צבאית לקראת מלחמה עתידית לא נגד הקומוניזם, אלא נגד ארצות הברית.
ההתנקשות
נגאטה מונה למנהל הלשכה לענייני צבא בשנת 1934 ודרך תפקיד זה פעל במטרה לקדם את האינטרסים של הצבא בתוך הפוליטיקה היפנית. עד אז הפך לדמות המרכזית של סיעת השליטה (טוסיי-הא). בעת מילוי תפקידו ב-12 באוגוסט בשנה שלאחר מכן, נגאטה נרצח בהתנקשות פוליטית בטוקיו על ידי הקולונל סאבורו אייזאווה, אותו פיטר זמן קצר לפני כן עקב תפקוד שלא כראוי. ידיעות על ההתנקשות בתוך הדרג הצבאי של יפן הגיעו תוך מספר שעות לעיתונאות המערבית והתפרסמו[3]. ההתנקשות הייתה על רקע פוליטי מכיוון שאייזאווה היה מבין תומכיו של סדאו אראקי בסיעת הקודו-הא. מספר ימים לאחר ההתנקשות בחייו של נגאטה, הקולונל צ'וזאבורו יאמאדה, אחד העוזרים העיקריים של שאייזאווה בהוצאה לפועל של ההתנקשות, התאבד בטענה כי הוא לוקח על עצמו את האחראיות על ההתנקשות בחייו של נגאטה[4]. לאחר ההתנקשות הועלה נגאטה במטרה להנציח את שמו, לדרגת לוטננט גנרל.
מורשת
לאחר מותו
ההתנקשות בחייו של נגאטה הובילה בסופו של דבר למרד הנפל של 26 בפברואר 1936, ניסיון הפיכה כושל נוסף שהונהג בידי הקודו-הא והביא להיחלשותה של הסיעה. לאחר מכן הגיע אישיווארה קנג'י, שבפועל הפך ליורשו של נגאטה, לשיא אהדתו בקרב הציבור היפני. אף על פי שסיעת הטוסיי-הא הייתה זאת אשר עצרה את ההפיכה, מעמדה בפוליטיקה היפנית הכוללת נותר חלש. בבחירות הכלליות שהתרחשו באותה השנה שתי המפלגות הגדולות נותרו הריקן מינסייטו (המפלגה הדמוקרטית חוקתית) והריקן סייוקאי (ידידי המפלגה החוקתית), שתי המפלגות התנגדו לעליית כוחו של הצבא בפוליטיקה.
לאחר היחלשות הקודו-הא עלה לכותרות הידקי טוג'ו, מפקד המשטרה החשאית שביצע טיהור פוליטי בכל המעורבים בניסיון ההפיכה. מקורו האידאולוגי בטוסיי-הא הביא בסופו של דבר ליריבות על השפעה נגד אישיווארה. טוג'ו עם הזמן הפך לכוח המרכזי שאיחד את הסיעות הצבאיות השונות נגד הדמוקרטיה היפנית ובמהלך שנת 1937 הביא לעלייה בהשפעת הצבא ולסיום הדמוקרטיה היפנית בפועל. עליית ההשפעה הצבאית נעשתה דרך הפוליטיקה הפנימית ולא דרך ניסיון הפיכה, ולבסוף השיגו הכוחות הרדיקלים בצבא לממשל את רצונותיהם למלחמה בסין גם תחת הנהגתה של הממשלה תחת פומימרו קונואה, שהתנגד למלחמה בצורה חריפה.
חשיבות היסטורית
תמיכתו של נגאטה בלוחמה כימית ולוחמה ביולוגית והפיתוח של אלו במדינת החסות של מנצ'וריה השפיעו על הנסיך קאנין קוטוהיטו, ראש המטה הכללי של הצבא, שלבסוף הותיר להשתמש בהם במלחמת סין–יפן השנייה. לנגאטה היה חלק מרכזי בהפלת הדמוקרטיה היפנית ובביטול סמכותה לעומת סמכות הפלגים הקיצוניים של הצבא. אף על פי שבשנותיו האחרונות הוא הוביל להתפלגות הזרם הקיצוני בצבא, הוא היה בעל תפקיד מכריע בהכנת סיעת הטוסיי-הא לקראת עליית ההשפעה שלה בתוך הפוליטיקה היפנית, לא דרך פעולות הפיכה וטרור אלא דרך התערבות ממושכת בפוליטיקה הפנימית.
קישורים חיצוניים
- טטסוזאן נגאטה, באתר דמויות היסטוריות מיפן המודרנית
הערות שוליים
- ^ אישיווארה ואיטגאקי – האדריכלים הראשיים להפצצת קו הרכבת דרום מנצ'וריה ופריסת תגבורת צבאית מקוריאה, באתר מי היה אחראי?
- ^ תקרית מוקדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ ההתנקשות בגנרל טטסוזאן נגאטה, באתר עיתונים ישנים ונדירים
- ^ קולונל מתאבד לאחר רצח נגאטה, באתר הניו יורק טיימס
30750283טטסוזאן נגאטה