טוסיי-הא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טוסיי-האיפנית: 統制派; בתעתיק לטיני: Tōseiha; סיעת השליטה) הייתה סיעה פוליטית בצבא האימפריה היפנית שפעלה בשנות ה-30 של המאה ה-20.

לאחר ניסיון ההפיכה של 15 במאי 1932 היו בצבא יפן דעות שונות אשר חלקן חייבו את ניסיון ההפיכה והזדהו עם מניעי הקושרים וחלקן שללו את השימוש באלימות וטענו כי גם אם יש צורך בשינוי הממשל המושחת, אסור כי זה יבוא על ידי אלימות, טרור והפיכות. בגלל חילוקי דעות אלו התפלג הצבא לשתי סיעות: סיעת הקודו-הא (סיעת הדרך הקיסרית) וסיעת הטוסיי-הא.

הטוסיי הא סברה כי יש להגביר את השפעת הצבא בניהול ענייני החוץ והפנים של המדינה, אך שללה לחלוטין אלימות וטרור.

בתחילה הייתה הטוסיי-הא הסיעה החלשה בצבא וזאת בשל העובדה ששר הצבא, הגנרל סדאו אראקי נמנה עם חברי סיעת הקודו-הא, אך עם סיום תפקידו של האחרון בשל שערורייה פוליטית בה היה מעורב, ולאחר רצח הגנרל נגאטה, מראשי הטוסיי-הא, על ידי מתנקש המקורב לקודו-הא, הוחלט על העברת האוגדה הראשונה למנצ'וריה. בעקבות החלטה זו פרץ ב-26 בפברואר 1936 "מרד הנפל".

עם כישלון המרד נידונו רוב ראשי סיעת הקודו-הא למוות והיא למעשה התפרקה, וכך בעצם הסתיימה תקופת המאבק בין שתי הסיעות.

למפרע תרם מרד הנפל לסיעת הטוסיי-הא בשל העובדה שהיא כביכול הוכיחה לקיסר שיש צורך בחיזוק כוחו של הצבא על מנת למנוע מרידות עתידיות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוסיי-הא בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26833442טוסיי-הא