טום קרפר

טום קרפר
Tom Carper
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	3 בינואר 2001 – מכהן; (24 שנים)
	→ ויליאם רות'
	19 בינואר 1993 – 3 בינואר 2001; (8 שנים)
	→ דייל וולף רות אן מינר ←
	3 בינואר 1983 – 3 בינואר 1993; (10 שנים)
	→ טום אוונס מייק קסטל ←

תומאס ריצ'רד "טום" קרפר (באנגלית: Thomas Richard "Tom" Carper; נולד ב-23 בינואר 1947) הוא פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית, המכהן כסנאטור מטעם מדינת דלאוור מאז 2001. קודם לכן כיהן כמושל דלאוור בשנים 1993 - 2001.

ביוגרפיה

קרפר נולד בבקלי, וירג'יניה המערבית, למרי ג'ין (לבית פאטון) ולוואלס ריצ'רד קרפר. הוא גדל בדרום וירג'יניה וסיים את לימודיו התיכוניים בקולומבוס שבאוהיו. לאחר מכן סיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת המדינה של אוהיו. בעת לימודיו הצטרף לתוכנית הכשרת המילואים של צי ארצות הברית. בשנים 1968–1973 שירת כקצין בצי ושימש איש צוות אוויר במטוסי סיור ימי לוקהיד P-3 אוריון.^[1] במהלך שירותו השתתף במלחמת וייטנאם.

לאחר סיום שירותו, המשיך לשרת במסגרת המילואים במשך 18 שנה, עד שבסופו של דבר פרש עם דרגת קפטן. ב-1975 סיים תואר שני בממשל עסקי באוניברסיטת דלאוור, ומשם המשיך לעבוד כממשל דלאוור בתחום הכללי. לאחר מכן כגזבר של המדינה (State Treasurer), ושירת בתפקיד זה בשנים 1977–1983.

ב-1982, לאחר דחיפות מנציגים רבים במפלגתו, בהם הסנאטור ג'ו ביידן (לימים נשיא ארצות הברית), התמודד קרפר למושב היחידי המוקנה לנציגותה של דלאוור בבית הנבחרים של ארצות הברית, ונבחר לאחר שגבר על יריבו הרפובליקני המכהן כשגרף 52% ממניין הקולות. הוא נבחר לארבע כהונות נוספות ושירת בבית מחוקקים זה עד ינואר 1993.

בשנת 2000 התמודד לסנאט של ארצות הברית. כשהכריז על כוונתו להתמודד למשרה זו ב-1999, הוא פיגר תחילה אחר יריבו בסקרים. מולו התמודד הסנאטור הרפובליקני המכהן, ויליאם רות', שכיהן בתפקיד זה מאז 1971. בסופו של דבר הביס קרפר את רוט, ברוב של 55.5% ממניין הקולות מול 43.7% של רוט. קרפר נבחר לכהונה שנייה ב-2006, לכהונה שלישית ב-2012, ולכהונה רביעית ב-2018.בשלושת המקרים גבר ברוב גורף על יריבו הרפובליקני, עם כ-60% מן הקולות.

בהצבעה שהתקיימה בסנאט ב-5 בפברואר 2021, התנגד קרפר להשארת השגרירות האמריקנית בירושלים. הוא היה אחד משלושה סנאטורים שהתנגדו (יחד עם סנדרס ווורן), לעומת 97 תומכים.^[2]

קרפר נשוי בשנית ואב לשניים מנישואיו האחרונים. הוא חבר בכנסייה הפרסביטריאנית.