תדי איתן

תדי איתן (במרכז) יחד עם נחום שריג (משמאל) ועוזי נרקיס

תדי איתן נוהג בג'יפ בחברת חיילי הקומנדו הצרפתי

תדי איתן היה השם העברי שניתן לתָדֶה דִיפְרה (בצרפתית: Thadée Diffre‏; 24 באוקטובר 1912 – 30 בדצמבר 1971) היה צרפתי נוצרי שלחם כקצין בצבא צרפת החופשית בימי מלחמת העולם השנייה. הגיע לארץ ישראל כמתנדב בראשית מלחמת העצמאות והיה למפקד הקומנדו הצרפתי - גדוד פשיטה של לוחמים דוברי צרפתית במסגרת חטיבת הנגב של הפלמ"ח שלחם בקרבות הנגב.

ראשית דרכו

תדי דיפרה נולד בשנת 1912 בעיר קמברה בצפון צרפת בסביבה בורגנית קתולית. בהיותו בן עשרים וארבע הצטרף בשנת 1936 לשירות הקולוניאלי הצרפתי ונשלח למלא תפקיד מינהלי בקונגו-ברזוויל. שהייתה אז מושבה צרפתית.

במלחמת העולם השנייה ולאחריה

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה לא גויס דיפרה לצבא צרפת מסיבות בריאות, אך בקיץ 1940, לאחר נפילת צרפת, נענה לקריאתו של הגנרל דה גול, הצטרף לצבא צרפת החופשית ותרם חלקו להעברת אפריקה המשוונית הצרפתית לשלטון צרפת החופשית. דיפרה השתתף בשנת 1941 במערכה בסוריה ובלבנון ונפצע בקרב.

כאשר החלים נשלח לצ'אד לשרת כקצין בדרגת סגן ברגימנט של חיילים מסנגל. במסגרת יחידה זאת השתתף באוגדה של פיליפ לקלרק בקרבות בחבלי פזאן וטריפוליטניה בלוב ובתוניסיה. בתוניסיה היה אחראי על גיוסם ליחידתו של לקלרק של כאלף ומאתיים צעירים צרפתים, חלקם מאנשי צבא וישי. בהמשך שירת במשרדו של הנציב העליון של מושבות צרפת. לקראת המערכה על שחרור צרפת ב-1944 התנדב לגדוד שהשתתף במערכה. את המלחמה סיים בדרגת קפיטן - סרן. לאחר השחרור מילא תפקידים בכירים בשירות המדינה ונשלח למשימות שונות בארצות חוץ, בכללן לארצות הברית. בשנת 1947 התפטר מן השירות.

במלחמת העצמאות

כשפרצה מלחמת העצמאות החליט דיפרה להתנדב לעזרת היישוב. הוא יצר קשר עם אנשי "ההגנה" בצרפת, ועל סיבת התנדבותו הצהיר בפניהם:

"אני קתולי מאמין ואני רוצה להלחם עם היהודים. לחמתי למען דה גול, תחת פיקודו של גנרל לקלרק. הערבים הם אויבי צרפת, וכל מי שמכה בהם פועל לטובת צרפת. המלחמה שלכם צודקת, ואני אוהב מלחמות צודקות. המלחמה הזאת מעניינת אותי כחייל ואני רוצה לראותה מקרוב".

אנשי "ההגנה", שבתחילה חששו לתת בו אמון, שלחו אותו לאימונים במחנה ליד העיר ליון ולאחר מספר שבועות שלחו אותו לארץ במסגרת המח"ל. הוא הגיע ממרסיי לנמל חיפה ב-26 באפריל 1948, בזמן שהבריטים עוד שלטו בארץ, בזהות בדויה של פליט מליטא. יצחק שדה קיבל את פניו של המתנדב בעל הניסיון הקרבי והטיל עליו לסייע בהקמת גדוד פשיטה שאליו צורפו עולים דוברי צרפתית, רובם מעולי מרוקו והיתר עולים מצרפת ומבלגיה. היחידה נקראה גדוד 75 וצורפה לחטיבה 7. דיפרה קיבל את השם העברי תדי איתן. תחילה לא בטחו בו מחשש שהוא סוכן זר, אך במעשיו הוא הוכיח את מסירותו ובאוגוסט 1948 נתמנה למפקד הגדוד. כשהוענקו דרגות לחיילי צה"ל ניתנה לו דרגת רב-סרן.

הגדוד סבל מבעיות קשות של משמעת, מוראל וציוד בתקופה שלאחר הקמתו, ולאחר מספר שבועות החליט דיפרה להסתפק ביחידה קטנה ואיכותית יותר. יחידה זו קיבלה את הכינוי "הקומנדו הצרפתי", ושובצה במסגרת הגדוד התשיעי, גדוד הפשיטה של חטיבת הנגב. במסגרת זו השתתפה היחידה במבצע יואב ובמבצע חורב. במבצע יואב, שנערך באוקטובר 1948, לחמה היחידה כחלק מן הכוח שפרץ לבאר שבע וטיהר את השטח הבנוי. במבצע חורב, שנערך בדצמבר 1948, השתתפה היחידה בקרבות לכיבוש משלטי האויב המצרי על כביש באר שבע - ניצנה.

בקרבות אלה כבשה היחידה את אחד המשלטים. בהתקפת הנגד של המצרים החל הכוח לסגת והשאיר את ההרוגים על המשלט. את הפצועים הסתירו תחת מעביר מים והמשיכו להשתתף בקרב עד שהמשלט נכבש מחדש. כאשר שבו אנשי היחידה אל מעביר המים גילו כי המצרים רצחו את הפצועים והתעללו בצורה קשה בשמונה גופות. היחידה הועברה לבאר-שבע להמשך התארגנות. במהלך מלחמת העצמאות מחצית מאנשי היחידה נפגעו בקרבות, לרבות תדי איתן עצמו, וחמישה עשר מהלוחמים נהרגו. לאחר מבצע חורב הועסקה היחידה בפעילויות אבטחת גבולות מרחב הנגב, מארבים ומיקוש צירי תנועה. בסוף שנת 1948 פורקה יחידת הקומנדו הצרפתי ותדי איתן פרש מצה"ל ושב לצרפת.

סוף דרכו

עוד לפני שהתנדב לעזרת ישראל היה דיפרה מעוזריו האישיים של רנה פלוון, שר הכספים בממשלת צרפת. עם שובו לצרפת המשיך לכהן כעוזרו של פלוון, שהתמנה בשנת 1950 לראש ממשלת צרפת. באותה שנה יצא לאור בצרפת ספרו של דפרה "נגב, מתנדב צרפתי בראש אנשי הקומנדו של ההגנה" (במקור Negev. Volontaire français à la tête des commandos de la Haganah). בהמשך שימש יועץ בכיר לפליקס הופואה-בואני, נשיא חוף השנהב, שקיבלה את עצמאותה מצרפת בנובמבר 1958. דפרה היה פעיל במפלגה הגוליסטית הצרפתית, אך הודח ממנה בשנת 1970 בעקבות סכסוך עם חבר פרלמנט גוליסטי.

בדצמבר 1956 הגיע תדה דיפרה לביקור במדינת ישראל, ביקר בשדות הקרב בהן נלחם והניח זר פרחים על קברו של יצחק שדה.

תדה דפרה מצא את מותו ב-30 בדצמבר 1970 בעת שיצא מחנייה ואמבולנס פגע בו.

בשנת 2002 נוסד ברמלה בית ספר תיכון הנושא את שמו של תדי איתן.

לקריאה נוספת

• משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, ("מערכות" וההוצאה לאור של משרד הביטחון, 1994).
• מיכאל (מיקי) כהן, תדי איתן, גדוד 75 והקומנדו הצרפתי במלחמת העצמאות, מתוך קובץ מחקרים ותעודות (כרך ו' – עלי זית וחרב), עורכת: אסנת שירן, העמותה לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי, 2006, עמ' 150-99.

קישורים חיצוניים

• ת. לויטה, רב סרן איתן ממשחררי באר שבע בא לישראל, כטדי דיפרה, נציג צרפת, מעריב, 26 בדצמבר 1956
• תמונתו באתר secretdefense.
• תמונתו במלחמת העצמאות באתר blogtsahal.
• הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה ותרומתו לשריון הישראלי באתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.
• Teddy Eitan באתר World Machal.
• תמונת שער ספרו באתר zakhor-online.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25211396תדי איתן