חץ בערפל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | טוביה פרילינג |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | היסטוריה |
| הוצאה | |
| הוצאה | המרכז למורשת בן-גוריון |
| תאריך הוצאה | 1998 |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 2 |
חץ בערפל: בן-גוריון, הנהגת היישוב וניסיונות הצלה בשואה הוא שם ספרו של ההיסטוריון טוביה פרילינג משנת 1998. הספר עוסק ביחסה של הנהלת היישוב לשואה ובניסיונות ההצלה בהם נקטה.
הוויכוח הציבורי וההיסטוריוסופי
יחסה של הנהגת היישוב ובראשה דוד בן-גוריון לשואה, ובפרט מידת ידיעתה, מידת יכולתה לעשות והיקף מאמציה בתחום זה, נידונו נרחבות בספרות ההיסטורית. בציבור רווחה במשך עשרות שנים הדעה כי הנהגת היישוב לא עשתה די על מנת להושיע את היהדות המושמדת מידי הצורר הנאצי. המחקר המונוגרפי רחב היריעה הראשון בנושא היה ספרה של דינה פורת משנת 1984 הנהגה במילכוד. הספר התייחס לידיעות על השואה בקרב היישוב ולניסיונות ההצלה שלו בשנים 1942-1945. מסקנותיו הייתה כי ליישוב נודע מאוחר מדי על השמדת היהודים, וכי כוחו הדל היה חלש מכדי לסייע, אך הוא עשה כמיטב יכולתו. תום שגב הוציא לאור את ספרו "המיליון השביעי: הישראלים והשואה" בשנת 1991. ספר זה היווה כתב אשמה כנגד הנהגת היישוב, בגורסו שהיישוב לא עשה כל שלאל ידו להצלת יהדות אירופה. לדבריו בן-גוריון היה אדיש לגורלם משום תפיסת 'שלילת הגלות' שלו ומשום שמאמציו לבנות את מדינת ישראל באו על חשבון ניסיונות ההצלה. היסטוריונים רבים הצטרפו לפורת בלימוד זכות על היישוב, ביניהם בולטים יהודה באואר, שבתי טבת ושלמה אהרונסון. גם יחיעם ויץ וחוה אשכולי וגמן ניתחו סוגיות ספציפיות הקשורות לנושא.
ספרו של פרילינג
ספרו של טוביה פרילינג המשתרע על פני אלף ומאה עמודים הוא המחקר המקיף ביותר שהתפרסם עד כה בנושא. באופן כללי מגן הספר על הנהגת היישוב ודוד בן-גוריון בראשו, בטענה שהם עשו הרבה אולם הצליחו מעט מאוד. שם הספר לקוח מתוך דיווח של "שר האוצר" של היישוב, אליעזר קפלן, שהתייחס אל ניסיונות ההצלה, שקלושים סיכוייהם להצליח, כאל יריית חץ בערפל. הוא אמר כי גם אם קיים סיכוי זעום לפגיעה במטרה שומה על היישוב למצות אפשרות זאת.
הספר מתאר ומנתח את פעולות ההצלה המגוונות: התוכנית להצלת הילדים (מסוף 1942 ועד שלהי המלחמה) ובתוך כך פעולתו של שלום אדלר (רודל) משוודיה; תוכנית טרנסניסטריה (משלהי 1942 ועד פברואר-מרס 1943); תוכנית סלובקיה שהתגלגלה ל'תוכנית אירופה' (שלהי 1942 - אוקטובר 1943); תוכנית "סחורה תחת דם" אותה הביאו יואל ברנד ובנדי גרוס מהונגריה (אביב 1944 - קיץ 1944); השיתוף החשאי עם שירותי המודיעין של בעלות הברית בה הייתה גם שלובה 'תוכנית הצנחנים' ועוד.
רבים השתמשו במספר משפטים קשים ומרים של דוד בן-גוריון על שלילת הגולה כדי להוכיח שהיה אדיש לגורלם של אנשי הגולה; או שהציע להתמקד במה שיש לו סיכוי, כלומר בבניית התשתית למדינה יהודית. פרילינג טוען כי החשוב הוא לא מה אמר בן-גוריון, אלא מה עשה או ניסה בן-גוריון לעשות, והוא מתאר ניסיונות אלה בפירוט.
בעוד שהביוגרף של בן-גוריון, שבתי טבת, מנסה להראות כי פעילותו המועטה של בן-גוריון מוסברת על רקע ידיעתו והבנתו שלא היה בכוחו להציל, הרי שפרילינג טוען טענה הפוכה ולפיה בן-גוריון היה מעורב ביותר בכל רובדי מאמצי ההצלה, אולם מדובר היה בפעולות סודיות בעיקרן ולכן הוא והאחרים שעסקו בהן כמעט ולא דיברו עליהם. בן-גוריון מילא פיו מים גם כשהאשימוהו במחדל של אי עשייה. זאת, גם מכיוון שעשה דברים שהשתיקה יפה להם וגם משום שמרביתם לא הצליחו.
פרילינג שותף לקביעה כי ועד ההצלה שבראשו הועמד יצחק גרינבוים היה גוף חסר כושר ביצוע, "פרלמנט", כפי הכינוי המזלזל שדבק בו כבר אז. אולם פרילינג מצביע על תפקידיו של הוועד כ'כולא ברקים' של לחצי הציבור, מה שאיפשר, למעשה, שקט מבצעי לגופים האחרים, החשובים, שכן עסקו בהצלה. פרילינג מציין את חשיבות 'ועד ההצלה' גם להמשך קיומה של התשתית ההסכמית של היישוב שקל היה לפרום אותה נוכח אירוע הרסני כשואה. הוא מציג את הסיבות להתגלגלותו של הגוף הזה להיות למה שהיה.
פרילינג מחדש גם בהצגת הגוף שפעל דה פקטו להצלה. לדעתו היה זה ה'מדור לתפקידים מיוחדים' בתוך המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שם פעלו אנשים כראובן זסלני (שילוח), אהוד אבריאל, טדי קולק, אליהו אילת (אפשטיין) ואחרים. יחד עם אנשים מתוך חוגי ההגנה והמוסד לעלייה ב', כמו אליהו גולומב, שאול מאירוב (אביגור), זאב שינד, דוד הכהן ואחרים, וגם בידי מספר שליחי תנועות ומפלגות כמו מנחם בדר ווניה פומרנץ. לפי התזה של פרילינג מי שהפעיל את הזרוע המבצעית הזאת היה מעין טריומויראט בלתי מוצהר, שחבריו היו דוד בן-גוריון, משה שרת שהיה מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות, ואליעזר קפלן שהיה גזבר הסוכנות.
בעוד שחוקרים שקדמו לפרילינג נברו בארכיונים של המוסדות המרכזיים של היישוב וגילו אך מעט על ניסיונות ההצלה, הרי שפרילינג חיפש בשני מקורות חדשים: האחד בארכיונים של ארגוני המודיעין והריגול הבריטים כמו ה-SIS; (Secret Intelligence Service), SOE (Special Operation Executive), או הארגונים האמריקנים כמו OWI (Office of War Information או ה-OSS (Office of Strategic Services. גופים שגם התחקו אחר פעולות היישוב ושליחיו וגם עשו שימוש בשירותים למטרות מודיעין, חבלה וכו'.
כן בדק פרילינג את שיתופי הפעולה בין הנהלת הסוכנות לבין ארגונים יהודים אחרים ובהם הג'וינט, הקונגרס היהודי העולמי. פרילינג חושף, בין השאר, חומר רב המגלה אודות העברת הכספים של היהודים לארצות האויב.
חידוש רב יש בספרו של פרילינג בכל הנוגע לרשתות שהפעילו טדי קולק, אהוד אבריאל ואחרים מאיסטנבול. רשתות בלדרים שהעבירו מידע, הנחיות פעולה, מכשירי קשר וכספים לתוך שטחי הכיבוש. הוא מצליח לגלות כי לאסונם הגדול, התברר לימים כי חלק חשוב מתוך הרשת הזאת שקולק ושותפיו סברו שהיא הרשת שלהם ונאמנה להם הייתה למעשה רשת של סוכנים כפולים ומשולשים שהופעלו בידי שרותי המודיעין הצבאי הגרמני (האבווהר) ואף בידי הגסטפו עצמו. מה שאומר שהרשת שאנשי היישוב חשבו שהיא משרתת אותם, שרתה, בראש ובראשונה את הנאצים. וכי, חלק ניכר מהפעולות שאנשי היישוב ניסו לעשות מאיסטנבול היו שקופות לחלוטין בפני הנאצים, ובכלל זה, גם חלק מכריע בפעולת הצנחנים.
הספר
- טוביה פרילינג, 1998, חץ בערפל: דוד בן-גוריון, הנהגת היישוב וניסיונות הצלה בשואה/ המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים, 2 כרכים; מהדורה שנייה 2001.
- Tuvia Friling, 2005, Arrows in the Dark: David Ben-Gurion, the Yishuv Leadership and Rescue Attempts during the Holocaust, the University of Wisconsin press, USA, 2 Volumes.
ביקורות בעברית
- אניטה שפירא, מוסף ספרים, הארץ, 13 בינואר 1999
- שלמה אהרונסון, גשר, 140
- אביבה חלמיש, תם ולא נשלם, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמ' 172-155
- יעקב שביט, עיונים בתקומת ישראל 9, 1999
- יהושע הלוי, האומה, 134, 1999
- יוסף פרידלנדר, הצופה, 1999
ביקורות על הספר באנגלית
- Arnold Ages, Pre-State Israel impotent in rescuing Holocaust Jewry, The National Jewish Post and Opinion, November 23, 2005.
- Arnold Ages, The Jews of Europe, The Jews of Palestine, Chicago Jewish Star, December 23, 2005
- J. Fischel, emeritus, Millersville University, Middletown, May 2006, Vol. 43, Iss. 9, pg. 1659
- Severin A. Hochberg, US Holocaust Memorial Museum, The Middle East Journal, Washington: Spring 2006, Vol. 60, ISS. 2, pg. 385-387
- Allan Arkush, Israel Studies, Indiana University Press, Summer 2006, Vol 11-2, pp. 158-161.
- Ronald W. Zweig, New York Univeristy, American Historical Review, October 2006, pg. 1289-1290
קישורים חיצוניים
32490139חץ בערפל