חסינות עדר
חסינות עדר (או אפקט עדר) היא סוג של הגנה עקיפה מפני מחלות זיהומיות, המתרחשת כשאחוז גדול מהאוכלוסייה הופך חסין למחלה - בין משום שחלה והבריא ובין משום שהתחסן - ובכך מספק אמצעי הגנה לאנשים שאינם מחוסנים[1]. באוכלוסייה שבה רוב האנשים התחסנו, יש פחות אנשים חולים, ופחות מקורות להידבק מהם, כך שגם אנשים לא מחוסנים חשופים פחות לגורמי המחלה[2].
יש אנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות: אצל חלקם מערכת החיסון פגומה, וחיסון מסכן אותם (למשל מי שעוברים דיכוי של מערכת החיסון - כמו בכימותרפיה, או אחרי השתלה); יש כאלה שאף על פי שקיבלו את החיסון, עדיין לא יהיו מחוסנים, כי מערכת החיסון שלהם לא ייצרה את הנוגדנים בצורה יעילה מספיק; וישנם מקרים בהם החיסון לא יהיה יעיל, כמו בתינוקות קטנים מדי, או אצל אנשים מבוגרים מאוד. חיסון אינו יכול לעבוד בכל מצב, וכל האנשים במצב כזה חשופים בצורה קשה יותר למחלות זיהומיות, כמו גם לסיבוכים האופייניים להן[3].
כאשר מספיק פרטים באוכלוסייה מתחסנים, הסיכוי להדבקה יורד עבור אלו שלא חוסנו[4]. במקרים מסוימים - גם אם נדבקים, המחלה קלה יותר, ועם פחות תופעות לוואי. לדוגמה, הירידה במספר המקרים של ילדים מתחת לגיל שנה שנדבקו באבעבועות רוח מאז תחילת החיסונים. במצב שבו מספיק אנשים התחסנו ואין עוד נדבקים חדשים, אזי מחלות יכולות להיעלם מן העולם, כפי שקרה עם אבעבועות שחורות ודבר הבקר. רופאים רואים ב'חסינות העדר' סוג של ערבות הדדית חברתית. אנו מתחסנים כדי להגן על החלשים בחברה, ולא רק על עצמנו[5][6].
היסטוריה
במונח "חסינות עדר" החלו להשתמש ב-1923, בקשר למחקר באוכלוסיות עכברים, בהתייחסות לאחוזים שונים של חיסון. ב-1930 חוקר בשם ודריץ (Wedrich) פרסם מחקר שנעשה על התפרצות מגפת החצבת בבולטימור. לפי מסקנותיו, ככל שיהיו יותר ילדים מחוסנים, כך גם הילדים הלא מחוסנים יידבקו פחות במחלה, ובכך ניתן התוקף למושג החדש. ב-1960, על ידי מבצעי חיסון רחבים כנגד החצבת, הצליחו להוריד את אחוז הנדבקים בחצבת בצורה דרמטית, בילדים מחוסנים ולא מחוסנים כאחד. מאז אותם מבצעי חיסון גדולים נמנעו מגיפות רבות. בשנות ה-70 של המאה העשרים, עלה בידי החוקרים סמית' (ב-1970) ודיאצ' (ב-1975) לחשב את הסף הנדרש ל'חסינות עדר'; בכל מחלה נדרש אחוז שונה של האוכלוסייה להתחסן כדי לייצר אפקט של 'חסינות עדר', לפי קלות ההדבקה, איכות החיסון ועוד פרמטרים[7].
תנאים לחסינות עדר
חסינות עדר יכולה להתרחש רק אם מתקיימים התנאים הבאים:
- אחוז המתחסנים, או אנשים שכבר חלו במחלה ולא יחלו בה שנית (אחוז הנקרא כיסוי חיסוני), עולה על האחוז הנדרש כדי לייצר חסינות עדר. לכל מחלה נדרש אחוז שונה כדי לייצר חסינות עדר. לדוגמה, על מנת לייצר חסינות עדר נגד חצבת שהיא מחלה מאוד מדבקת, נדרש אחוז מחוסנים של 95%[8].
- המחלה עוברת ישירות בין אדם לאדם, ולא דרך גורם סביבתי (כמו טטנוס)[9].
מתנגדי חיסונים
חסינות העדר תלויה בכך שאחוזים מאוד גבוהים באוכלוסייה יהיו מחוסנים. כאשר יש אנשים שמתנגדים לחיסונים, מסיבות שונות, הדבר יוצר כיסי הדבקות, שפוגעות בחסינות העדר ומסכנים את אותם חברים באוכלוסייה שלא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות[10]. בשנת 2018, בישראל התפרצה מגפת חצבת, כאשר קהילות שלא מחסנות את הילדים שלהם תרמו להתפשטות המחלה[11]. על מנת לחסן כמה שיותר אנשים, ישנה פעילות רבה, והסברה, כנגד מתנגדי החיסונים[12]. אתר האינטרנט "מדעת", המופעל על ידי מתנדבים, מנגיש את המידע על החיסונים, ומפריך את הטענות הנפוצות של המתנגדים. כך גם קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים". מיזם מחוסגן, הוקם על ידי איתי ברדשבסקי, ד"ר ליאור אונגר וד"ר מאיר עזרא אליה, שם לא ניתן להכניס ילדים לגן, אם הם לא מחוסנים (מלבד כאלה שלא יכולים להתחסן מסיבה רפואית). באופן כזה, הילדים לא נחשפים לילדים לא מחוסנים, ומוגנים בחסינות העדר.
קישורים חיצוניים
- חסינות עדר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ האם ניתן להסתתר בעדר?, באתר הידען, 2010-04-25
- ^ חסינות העדר, באתר מדעת
- ^ Libster, Romina, The power of herd immunity (באנגלית), נבדק ב-2019-06-02
- ^ Healthcare Triage (2014-08-04), Vaccines and Herd Immunity, נבדק ב-2019-05-30
- ^ גאה להיות חלק מהעדר, באתר הבלוג של אדווה לוטן, 2013-08-13
- ^ החיסון החברתי: הילד מוגן מפוליו - למה לחסן?, באתר ynet, 2013-08-11
- ^ Fine, P.; Eames, K.; Heymann, D. L. (1 באפריל 2011). ""Herd immunity": A rough guide". Clinical Infectious Diseases. 52 (7): 911–16. doi:10.1093/cid/cir007. PMID 21427399.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ אודות מחלת החצבת - עמותת מדעת, באתר מדעת
- ^ Herd immunity (Herd protection) | Vaccine Knowledge, vk.ovg.ox.ac.uk
- ^ "עוד זה הולך וזה בא" – גרסת המגפות - החצבת פורחת בגלל מתנגדי החיסונים, באתר הידען, 2015-02-05
- ^ משרד הבריאות: התפשטות החצבת בישראל - בשיאה, באתר ynet, 2018-11-06
- ^ החדשות - האנשים שנאבקים במתנגדי החיסונים, באתר mako, 2018-12-15
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
חסינות עדר32309176Q736798