חליל צד
 | |
| סיווג | אירופוניים |
|---|---|
| קבוצה | כלי נשיפה, כלי נשיפה מעץ |
| נגנים | קטגוריה:חלילנים |
| מנעד | |
 | |
חליל צד (באנגלית: Flute) הוא כלי נגינה וחליל תזמורתי. חליל הצד יוצא דופן משאר סוגי החלילים בכך שלמרות שהוא נחשב ככלי ממשפחת כלי הנשיפה מעץ (משום שהוא עובד כמוהם), מדובר למעשה בכלי נשיפה שעשוי ממתכת.
תפוצת הכלי והגדרתו
החליל הוא כלי הנפוץ בכל תרבות המוזיקה בעולם. הוא קיים בשני אופנים עיקריים: חליל שהוא צינור הפתוח רק בקצהו האחד, המוחזק אופקית, ובו האוויר ננשף אל תוך פיה מחוץ לפה, ונשבר על אחת הדפנות – בעברית כלי זה ידוע בתור חליל צד, או פשוט בתור חליל. קיים גם חליל שהוא צינור הפתוח משני הכיוונים, כאשר צד אחד הוא הפיה אשר מוכנסת אל תוך הפה, והאוויר שננשף נשבר על החור הראשון ובו משטח המתחדד לקראת קצהו – זהו כלי שמוכר בעולם המערבי בתור חלילית. לחלילית קיימות גרסאות נוספות בדמות אורגני-פה, שלהם כמה צינורות, והם יכולים להפיק יותר מצליל אחד בו זמנית. כלי נוסף הנפוץ כיום בעיקר בבלקן ובדרום אמריקה הוא כלי המכונה חליל פאן, ולו כמה וכמה צינורות סתומים בקצה אחד, והאופן שבו נושפים לתוכם זהה לאופן הנשיפה בחליל הצד. כלי נוסף הפתוח בשני קצותיו הוא נאי, אך בשונה מחלילית ומחליל צד גם יחד, אין לו פיה, מה שיוצר צורך לנשוף בזווית אלכסונית תוך שהאוויר נחתך בקצה דופן הצינור.
למרות שישנם כלי נשיפה רבים המכונים חליל, ערך זה מתמקד בחליל-הצד המודרני. ניתן לקרוא על חלילים אחרים (כמו חלילית, חליל פאן, טרברסו, בנסורי, חליל צד אירי וכדומה) בערכים נפרדים.
חליל הצד נפוץ בעיקר במוזיקה קלאסית, החל מראשית המאה ה-17 (בצורתו העתיקה) ועד ימינו, והוא משמש כחוליה חשובה בתזמורת סימפונית. חליל הצד נפוץ גם בג'אז, ברוק מתקדם ובמוזיקה אירית מסורתית.
התפתחות חליל הצד המודרני
ערך מורחב – התפתחות החליל המודרני
חליל הצד המתכתי בצורתו המוכרת הוצג באופן רשמי רק בשנת 1851, בלונדון, על ידי החלילן ובונה החלילים הידוע תאובלד בהם. לחליל המודרני קדם החליל הרומנטי, החליל הקלאסי (בדגמים מוקדמים עם 4 מפתחות, ומאוחרים יותר עם 6 עד 9 מפתחות), וחליל הבארוק, שידוע גם כטרברסו. החליל המודרני החל להיות פופולרי ראשית כל באנגליה ובצרפת, ולקראת סוף המאה ה-19 הוא היה הדגם הנפוץ היחיד שהיה בשימוש במוזיקה הקלאסית (פרט לאנגליה ובמיוחד לגרמניה, אשר בהן נעשה בו שימוש בלעדי רק החל מראשית המאה שעברה).
הצליל
לחליל הצד יש צליל רב-גוני. צליליו הנמוכים יכולים להיות רכים וחלשים, האמצעיים נעימים ועדינים, ואילו הגבוהים חזקים, חדים ומבריקים. חלילן מקצועי יכול אף לשנות את אופיים של הצלילים כך שלמשל הצלילים הנמוכים יהיו חדים וחזקים יותר, והצלילים הגבוהים יהיו חרישיים ועדינים. בתזמורת מנגן החליל לרוב ברגיסטר הגבוה, מפני שהוא אחד הכלים הבודדים המגיעים לגובה זה בקלות, ובצליל שאינו צווחני. אצל אנשים רבים יוצר צלילו של החליל תחושה "קסומה" ו"מרחפת", ואחת היצירות המפורסמות בה מנוצלות תכונות אלו של החליל היא "מנוחת אחר-הצהריים של פאון" מאת קלוד דביסי. כן רבים מדמים את צלילו לצליל ציוץ הציפורים, ואכן ביצירות תוכניתיות רבות מבוצע תפקיד הציפורים בידי החליל (לדוגמה: "קרנבל החיות" מאת קמיל סן-סאנס, "פטר והזאב" מאת סרגיי פרוקופייב).
מבנה החליל
חליל צד מודרני בנוי מצינור צר (בקוטר של כ-2 ס"מ) וארוך (66 ס"מ), העשוי בדרך כלל ממתכת, ולאורכו ישנם חורים הנסגרים ונפתחים על ידי מנגנון מורכב של לחצנים (המכונים "קלפות") ומנופים, אשר קרוי על שם ממציאו, מנגנון תאובלד בהם. הלחצנים עשויים גם הם ממתכת, ובתחתיתם שכבת לבד המצופה בעור-דג או חומר סינתטי אחר המונע בריחת אוויר בהסגרם. לחליל ישנה פייה המיועדת לנשיפה, העשויה לרוב גם היא ממתכת. חלילים שמיועדים למתחילים עשויים "ניקל סילבר" שזוהי תערובת ניקל מצופה כסף, ואילו החלילים היותר מתקדמים עשויים כסף סטרלינג (92.5%). יש שעשויים מזהב (בתערובות שונות), ואף מפלטינה. סוג המתכת משפיע בהכרח על גוון הצליל, אך הוא אינו ערובה להיותו של החליל "מקצועני" יותר או פחות, אלא עניין של טעם משתנה בגוון הרצוי של הצליל.
חליל צד מתקופת הרנסאנס והבארוק (והעתקים שלו המיוצרים כיום), נקרא "טרברסו" ועשוי מעץ, מלבד קלפה אחת (או יותר) שעשויה ממתכת. קיימים גם חלילי-צד מודרניים העשויים עץ עם מכניקה ממתכת. חלילי-צד מעץ הם כבדים יותר, והעץ ממנו הם עשוים הוא לרוב גרנדילה - עץ כהה בצפיפות מאוד גבוהה, שממנו מכינים לרוב גם פיקולו.
חליל הצד המודרני בנוי מ-3 חוליות אשר מורכבות יחד וניתנות לפירוק.
- החוליה הראשונה, המכונה "ראש", בינונית באורכה, כוללת את הפייה, לתוכה נושפים כדי להפיק את הצליל. הפיה בדרך כלל מצופה בכסף או זהב, או עשויה מהם. הראש בנוי בצורת קונוס מתרחב (החלק המתרחב היחיד בחליל) החל מן הפקק וכמעט עד לאזור המפרק.
- החוליה השנייה, הארוכה ביותר, מכונה "גוף", וכוללת את רוב הלחצנים והמנופים.
- החוליה השלישית, המכונה "רגל", הקצרה ביותר, הכוללת בדרך כלל 3 לחצנים וחורים נוספים, אך לעיתים היא כוללת ארבעה, מה שמרחיב את מנעד החליל בחצי טון נמוך יותר מחליל צד רגיל (עד לתו סי שבאוקטבה הקטנה).
בחליל צד מודרני ישנם 17–18 חורים (מלבד הפיה ופתח הצינור בקצה החוליה האחרונה) אשר יכולים להיות פתוחים או סגורים (או פתוחים חלקית בחלילים בעלי לחצנים חלולים) בהתאם למצב המכסים שלהם. לכל חור יש מכסה, אך מכסים שונים הם בגדלים שונים ובאופן הפעלה שונה. למרבית החורים ומכסיהם גודל אחיד, אך שלושה מהם קטנים מהשאר. החורים שבמפרק הרגל גדולים מעט מן החורים שבמפרק הגוף.
אופן ההפעלה של המכסים מתחלק לשלושה סוגים:
- לחצנים, כלומר סוגרים ישירות את החור. בחלילים מקצועיים, חמשת הלחצנים האלה חלולים (הם בצורת טבעת עם חור קטן יותר במרכזה) - כך שהם סוגרים את רוב החור, ואצבע הנגן אוטמת את החור הקטן שנותר בלחצן, מה שמאפשר יותר חופש לנגן ואף משפר את איכות הצליל, אך מקשה על נגנים מתחילים לסתום את החורים.
- מכסים שמופעלים על ידי לחצן המחובר עליהם באמצעות מנוף אחד או יותר, ולא על ידי לחיצה ישירה. אלה מתחלקים לשני סוגים: כאלה שלחיצה פותחת אותם, וכאלה שלחיצה סוגרת אותם.
בסך הכול ישנם 12 לחצנים בחליל, כאשר שתי קבוצות מסוימות של לחצנים מיועדות לאצבע אחת. ההבדל בין מספר המכסים למספר הלחצנים מוסבר על ידי העובדה שיש לחצנים מסוימים המפעילים שניים ואף שלושה מכסים.
הפקת הצליל והנגינה
בזמן הנשיפה, חלק מהאוויר אשר ננשף על ידי הנגן, נכנס לתוך הצינור דרך הפיה, מסתחרר בתוכו, רועד, ויוצא החוצה. רוב האוויר יוצא בחזרה דרך הפיה, והשאר יוצא דרך החורים הפתוחים וקצה הצינור. רעידת האוויר בתוך הצינור היא הצליל שאנו שומעים.
גובה הצליל שמפיק הכלי נקבע על פי שלושה משתנים:
- מצב החורים (פתוח/סגור) אשר משפיע על נפח האוויר הרועד - אורך הגל בצליל שמשמיע החליל נקבע לפי גודל "עמוד האוויר" (כך נקראת רעידת האוויר בגוף הכלי) שנוצר כתוצאה מן הנשיפה בו. גודלו של עמוד האוויר הוא בקירוב מתחילת החליל עד לנקב הפתוח הקרוב ביותר. הנגן מגדיל או מקטין את עמוד האוויר בכך שהוא סותם את נקבי החליל ברצף מהפייה והלאה או פותח אותם בכיוון ההפוך, ובכך מנמיך או מגביה את הצליל המופק מן החליל.
- עוצמת הנשיפה - ככל שמהירות האוויר הננשף גדולה יותר, עולה גובה הצליל. מהירות האוויר מגובה מסוים והלאה תורמת ליצירת צלילים עיליים, שהם גבוהים בהרבה מהצלילים הבסיסיים. נשיפת אוויר מהיר יותר משמשת בין השאר כדי לנגן באוקטבה האמצעית והגבוהה של החליל. מהירות האוויר נקבעת במידה רבה לפי מידת פתיחת/כיווץ השפתיים.
- כיוון הנשיפה - במידה מסוימת, ככל שהאוויר הננשף מכוון גבוה יותר, עולה גובה הצליל. גם במקרה זה, החל מזווית מסוימת עשויים להיווצר צלילים עיליים, המשמשים לנגינה ברגיסטרים הגבוהים של החליל.
אופן הנשיפה
בעת הנשיפה לפיה, לא מצמידים אליה את כל הפה, אלא רק את השפה התחתונה, או את הסנטר העליון, בעוד שהשפה העליונה מכוונת את האוויר לעבר הקצה המנוגד של חור הפייה, בדומה לאופן הנשיפה לבקבוק. בכך נבדל חליל הצד מרוב כלי הנשיפה מעץ וכלי הנשיפה בכלל, בהם מצמידים את שתי השפתיים לפיה. על פתח הפיה להיות מכוון ב-90 מעלות כלפי מעלה או בהטייה קלה פנימה, כשהפיה נחה מעל שקע הסנטר או בתוכו, תלוי במבנה פניו של החלילן. על השפה התחתונה לכסות רבע עד שליש מחור הפייה.
אופן החזקת הכלי
יד שמאל אוחזת בחליל מלפנים-מלמטה (גב היד מופנה קדימה), ויד ימין מאחור-מלמעלה (בדומה לכידון של אופניים או אופנוע - גב היד מופנה מעלה). לחליל שלוש נקודות אחיזה עיקריות:
- ביד שמאל - האגודל והאצבע המורה מעניקים לחליל יציבות, החליל מונח על חלקה התחתון של האצבע, ממש מעל נקודת החיבור שלה לכף היד, וצד-כרית האגודל תומך בחליל בחלקו האחורי ומפעיל את שני הלחצנים שנמצאים שם. חשוב לציין שעל החלילן ללמוד כבר בתחילת דרכו לא להסתמך על האגודל כנקודת אחיזה וייצוב לחליל, כיוון שבצלילים דו ודו# על האגודל להרפות מהחליל מבלי שהוא יזוז, ולכן היא לא יכולה לתמוך בו.
- ביד ימין - צד כרית האגודל, המונחת על החליל מתחת ללחצן הצליל פה, והזרת הנמצאת על אחד השסתומים (רה#) ב"רגל" של החליל. גם כאן יש לציין שבצלילים מסוימים (רה) הזרת לא מונחת על החליל ואז לא מהווה נקודת אחיזה.
שאר האצבעות משמשות בעיקר לפתיחה ולסגירה של השסתומים.
נקודת אחיזה נוספת היא נקודת המגע של החליל בשפה-סנטר. נקודה זו היא שמאפשרת לייצב את החליל בצלילים כמו דו ודו#, שבהם יש נקודות אחיזה מעטות.
סוגי חלילי צד מודרניים
החליל, שהצורה הסטנדרטית שלו היא החליל התזמורתי קיים גם בעוד מספר גדלים ומנעדים שונים, המסודרים מהגבוה לנמוך:
- פיקולו - ראו למטה.
- חליל גבוה - קצר יותר מחליל סטנדרטי. גבוה ממנו בקווינטה, וכמעט שאינו בשימוש כיום.
- חליל-צד סטנדרטי ("תזמורתי") במנעד סופרן - ראו למעלה.
- חליל אלט - במקום השלישי בתפוצתו אחרי החליל הרגיל והפיקולו. נמוך בקווארטה מהחליל הרגיל.
- חליל באס - במקום הרביעי בתפוצתו. נמוך באוקטבה מהחליל הרגיל.
- חליל קונטרה-אלט בסול - נמוך באוקטבה מחליל האלט.
- חליל קונטרה-באס בסול/ בדו
- חליל סאב קונטרה-באס
- חליל דאבל קונטרה-באס - מסוגל להגיע לדו הנמוך ביותר בפסנתר.
- חליל היפר קונטרה-באס - מסוגל להגיע לדו הנמוך באוקטבה מהדו הנמוך ביותר בפסנתר (16Hz).
פיקולו
- ערך מורחב – פיקולו
הוא סוג קטן של חליל צד העשוי ממתכת או מעץ הובנה, ואורכו כמחצית מאורכו של החליל הרגיל וצליליו גבוהים באוקטבה מאלה של החליל. היות שצליליו של הפיקולו גבוהים מצלילי החליל מהחליל (ומצלילי כל כלי הנשיפה מעץ), הם מבריקים וחזקים יותר ומשמשים בתזמור על מנת להכפיל את צלילי הכינורות.
רפרטואר
- ערך מורחב – רפרטואר לחליל
הרפרטואר לחליל הוא מגוון, וראשיתו בסוף המאה ה-17. במאה ה-18 נכתבו בעבורו יצירות רבות, אך הוא כמעט נזנח במאה ה-19. החל מן המאה ה-20 חזר החליל להיות דומיננטי ביצירות סולניות של מלחינים רבים וחשובים.
מן המלחינים הידועים אשר כתבו יצירות לחליל ניתן למנות את באך ובניו, הנדל, טלמן, היידן, מוצרט, שוברט, פורה, דביסי, פולנק, פרוקופייב ומלחינים נוספים.
חלילנים ידועים
מוזיקה קלאסית
- פול טפנל ופיליפ גובר - מן המייסדים של אסכולת הנגינה הנפוצה על חליל מודרני, ומוריהם של מרסל מואיז וחלילנים ידועים אחרים בתחילת המאה ה-20.
- מרסל מואיז - נחשב לאחד הנגנים והמורים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על סגנון הנגינה המודרני בחליל צד.
- אורל ניקולה - תלמיד ידוע של מואיז. סולן ונגן לשעבר בפילהרמונית של ברלין, ומורם של חלילנים רבים וידועים (ביניהם עמנואל פהו).
- ז'אן-פייר רמפל - רבים רואים בו את גדול החלילנים במאה העשרים.
- סר ג'יימס גולוויי - רבים אחרים רואים בו את גדול החלילינים במאה העשרים. כונה על ידי רבים "האיש עם חליל הזהב".
- עמנואל פהו - החלילן המוביל בפילהרמונית של ברלין, ואחד מן הסולנים הידועים ביותר כיום.
- ז'אק זון
- סוזן מילאן
ג'אז
רוק
- איאן אנדרסון - "מנהיג" להקת ג'ת'רו טאל
- אנדרו לאטימר -גיטריסט ו"מנהיג" להקת Camel
- פיטר גבריאל - סולן ו"מנהיג" לשעבר של להקת ג'נסיס
- ריי תומאס - החלילן ונגן כלי נשיפה נוספים של המודי בלוז
- איאן מקדונלד - החלילן, הסקסופוניסט והקלידן לשעבר של להקת קינג קרימזון
- מל קולינס - החלילן והסקסופוניסט לשעבר של קינג קרימזון וקאמל
- דייוויד ג'קסון - החלילן והסקסופוניסט של להקת ואן דר גראף ג'נרייטור
פופולרי
גלריה
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חליל צד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חליל |
- מאמר בנושא תגלית ארכאולוגית של חלילים מלפני אלפי שנים (באנגלית)
- חליל צד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית | ||
|---|---|---|
| כלי נשיפה ממתכת | חצוצרה • קרן יער • טרומבון • בריטון • טובה | |
| כלי נשיפה מעץ | פיקולו • חליל צד • אבוב • קלרינט • בסון • סקסופון • קרן אנגלית | |
| כלי פריטה | נבל • גיטרה • גיטרה בס | |
| כלי קשת | כינור • ויולה • צ'לו • קונטרבס | |
| כלי הקשה | תופים • מצלתיים • קסילופון • טימפני • צ'יימס | |
| כלי מקלדת | פסנתר • עוגב • צ'מבלו • אורגן חשמלי • מקלדת אלקטרונית | |
31711065חליל צד