הפילהרמונית של ברלין
 | |
| מיקום |
ברלין, גרמניה |
|---|---|
| מנצח | סיימון ראטל |
הפילהרמונית של ברלין (בגרמנית: Berliner Philharmoniker) היא בין התזמורות הראשונות במעלה בעולם. המנצח הראשי הנוכחי שלה הוא סיימון ראטל, אשר יסיים את תפקידו בשנת 2018. התזמורת תומכת גם בכמה הרכבי מוזיקה קאמרית. החל מעונת הקונצרטים 2019–2020 ייכנס המנצח הרוסי קיריל פטרנקו לתפקיד המנצח הראשי החדש של התזמורת.
היסטוריה
התזמורת נוסדה בברלין בשנת 1862 על ידי בנימין בילזה, בשם "התזמורת של בילזה". בשנת 1882 ניתן לה שמה הנוכחי, והיא התארגנה מחדש בניהולו הפיננסי של הרמן וולף. מנצחה הראשון בניהול החדש היה לודוויג פון ברנר; בשנת 1887 הצטרף לתזמורת הנס פון בילוב, מחשובי המנצחים בעולם, ושמה של התזמורת התבסס יותר ויותר, עם הנס ריכטר, פליקס ויינגרטנר, ריכרד שטראוס, גוסטב מאהלר, יוהאנס ברהמס ואדוארד גריג כמנצחים אורחים במהלך השנים הבאות.
בשנת 1895 התמנה ארתור ניקיש למנצח ראשי. החליף אותו בשנת 1923 וילהלם פורטוונגלר. התזמורת המשיכה לנגן כל שנות מלחמת העולם השנייה ועברה, כמעט ללא פער זמנים, לנגן תחת שרביטו של לאו בורכארד. עם מותו, התמנה סרג'יו צ'ליבידאקה תחתיו. פורטוונגלר חזר בשנת 1952 ונשאר עד מותו בשנת 1954.
מחליפו היה הרברט פון קאראיין האגדי, שנשאר עם התזמורת עד 1989 ופרש חודשים ספורים לפני מותו. בניצוחו הפיקה התזמורת מספר רב ועצום של הקלטות וסיירה ברחבי העולם. קלאודיו אבאדו היה למנצח ראשי אחריו. הוא הרחיב את רפרטואר התזמורת מעבר ליצירות הליבה הקלאסיות והרומנטיות, אל המוזיקה המודרנית יותר של המאה ה-20.
סיימון ראטל הציב כתנאי לחתימתו על החוזה עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין, שזו תהיה למוסד ציבורי בניהול שיתופי, שבידו הכוח לקבל החלטות אמנותיות ופיננסיות משלו. לשם כך נדרש שינוי בחוק המדינה, שאושר בשנת 2001 ואיפשר לו להצטרף לארגון בשנת 2002.
אולם הקונצרטים של התזמורת נהרס בזמן המלחמה, בשנת 1944, ונבנה מחדש בשנת 1963, על ידי האדריכל הנס שארון.
התזמורת הקליטה גם אלבום בשם "רגע של תהילה" עם להקת הרוק הכבד הגרמנית "Scorpions", בשנת 2000.
הכנר הישראלי גיא בראונשטיין שימש ככנר ראשי בתזמורת בין השנים 2000–2013. בשנת 2009 התמודד הוויולן הישראלי עמיחי גרוס על משרת הוויולן הראשי וזכה בה. ישראלי נוסף המנגן בתזמורת הוא נגן הבסון מור בירון, בנו של המנצח והחלילן אבנר בירון.[1]
מנצחים ראשיים/מנהלים אמנותיים
- קיריל פטרנקו (נבחר, צפוי לנצח מ-2019)
- סיימון ראטל (2002 - 2018)
- קלאודיו אבאדו (1989 - 2002)
- הרברט פון קאראיין (1954 - 1989)
- וילהלם פורטוונגלר (1952 - 1954)
- סרג'יו צ'ליבידאקה (1945 - 1952)
- לאו בורכארד (מאי - אוגוסט 1945)
- וילהלם פורטוונגלר (1922 - 1945)
- ארתור ניקיש (1895 - 1922)
- הנס פון בילוב (1887 - 1892)
הוקרה
הקלטות התזמורת זכו לאין ספור פרסים ואותות הוקרה, ביניהם:
פרסי קלאסיקל בריט לאלבום השנה של תזמורת/הרכב
- הפילהרמונית של ברלין וסר סיימון ראטל על מאהלר, סימפוניה מס' 5 (2003)
פרס גראמי על הביצוע התזמורתי הטוב ביותר:
- מישל גלוץ (מפיק), הרברט פון קאראיין (מנצח) והפילהרמונית של ברלין על בטהובן: כל מחזור הסימפוניות
(9) (1979).
פרסי גראמופון להקלטה התזמורתית של השנה:
- הפילהרמונית של ברלין/סר סיימון ראטל, מאהלר, סימפוניה מס' 10 בפה # מז'ור, (EMT (2002
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הפילהרמונית של ברלין
הערות שוליים
24951726הפילהרמונית של ברלין