חמת חלילים
_-_A_bag_pipe_orchestra_from_Bethlehem_playing_in_the_streets_of_the_city.jpg)
חמת חלילים (Bagpipe) היא כלי נשיפה עתיק העשוי שק עור, מספר "חלילים" וצינור. חמת החלילים מקורה בפרס העתיקה, עדויות ראשונות לחמת החלילים הם 1000 שנים לפני הספירה. חמת החלילים המודרנית התפתחה כ-2000 שנה לאחר חמת החלילים העתיקה. "חלילי" הכלי מפיקים את הצליל באמצעות "לשונית כפולה" (Double reed) המורכבת משתי פיסות קנה, בדומה לאבוב (קיימות גם לשוניות סינתטיות). השק ניתן לניפוח על ידי נשיפה בצינור או על ידי שימוש במפוח ודרך החלילים מופק הצליל.
אופן הנגינה הוא על ידי לחיצה על השק המנופח ש"נושף" בחלילים. היתרון בשיטת הנגינה היא שהנעימה אינה מוגבלת ביכולת הנשיפה של הנגן.
חליל אחד, בדרך כלל (אך לפעמים גם יותר), משמש לנגינת הנעימה בכך שניתן לשנות את גובה צלילו על ידי שסתומים והחלילים אחרים הם בעלי גובה צליל קבוע אך שונה זה מזה.
פירוש המילה חמת הוא שק עור, או נאד.
שורשיה של חמת החלילים עתיקים ומשערים כי מוצאה ממרכז אסיה או במזרח התיכון. חמת החלילים המודרנית המוכרת היום התפתחה באירלנד ובסקוטלנד, וקיימות לה מקבילות בארצות רבות, כגון ה-gaita הספרדית וה-sackpipa השוודית. חמת החלילים המוכרת ביותר היא חמת החלילים הגדולה של ההיילנדס (GHB, Great Highland Bagpipe) וחמת החלילים האירית (Uilleann Pipes).
חמת חלילים סקוטית
ה-Great Highland Bagpipe מורכבת משק עור, צינור נשיפה (Blowpipe), חליל Chanter ושלושה חלילי ליווי Drones. אחד מחלילי הליווי הוא בס, המנגן שתי אוקטבות מתחת לתו לה (A) הנמוך של החליל הראשי, ושני חלילי טנור המנגנים אוקטבה אחת מתחת לתו לה (A) הנמוך של הראשי. בעבר היה רק חליל טנור אחד, אך בסביבות המאה ה-18 נוסף לו חליל שני.
תו ה-לה (A) הוא יחסי, ולרוב מכוון בסביבות 450–460 הרץ (לעומת ה-לה 440 הסטנדרטי). ה-GHB מסוגלת להפיק תשעה תווים - מ-G (סול) נמוך עד A (לה) גבוה. התווים יחסיים לחמת חלילים ולא לכיוון הקלאסי.
להקות המנגנות ב-GHB קיימות במדינות רבות ומרוחקות כמו ארצות הברית, נפאל, טורקיה, יפן, אוסטרליה, ירדן ואף ברשות הפלסטינית. גם בישראל קיימת להקת חמת חלילים בשם "The Israel Pipes&Drum".
חמת חלילים אירית
חמת החלילים האירית (Uilleann Pipes) שונה מעט מהסקוטית. את תפקיד צינור הנשיפה מחליף מפוח (Bellows), לכלי יש שלושה חלילי ליווי (טנור, בריטון ובס), ושלושה וסתים (Regulators) הנותנים אפשרות ליצירת "אקורדים", מעין ליווי לנגינה. שינוי חשוב נוסף הוא ביכולת לעצור את נגינת החליל הראשי ובכך ליצור סטקטו.
חמת החלילים האירית התפתחה במאה ה-18. היא מכוונת בדרך כלל לתו רה (D), ומגיעה לשתי אוקטבות ויותר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חמת חלילים |