טובה (כלי נגינה)

טובה

סיווג	אירופוניים
קבוצה	כלי נשיפה
מנעד
התווים הגדולים מציינים מנעד המשותף לכל הטובות, בעוד התווים הקטנים מתייחסים לצלילים המקובלים בכתיבה לטובות קטנות או גדולות יותר

טובה בסי במול עם ארבעה שסתומים ישרים

פסל טובה בפארק הגדול בפתח תקווה

טוּבָּה היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת. הטובה מפיקה את הצלילים הנמוכים ביותר במשפחת כלי הנשיפה מהמתכת בפרט, ובתזמורת בכלל, ומשמשת בדרך כלל לנגינת תפקידי בס. לטובה צליל רך יחסית לכלי נשיפה אחרים, וניתן לנגן בה בעוצמה רבה.

הטובה המודרנית הומצאה בשנת 1835 בגרמניה, והחליפה במהירות כלי נשיפה נמוכים כהליקון, בומברדון, אופיקלאידה וסרפנט. לעיתים משמש השם "טובה" כשם כללי לכלי נשיפה נמוכים, במיוחד במוזיקה עתיקה.

מקור השם הוא המילה הלטינית Tuba, שמשמעותה "חצוצרה". כך נקראה חצוצרה נטולת שסתומים ששימשה בצבא הרומי וכנראה דמתה לחצוצרת בארוק (ראו תמונה בקישורים חיצוניים). שמה של החצוצרה הרומאית בא מהמילה הלטינית לצינור - Tubus.

מבנה הכלי

הטובה עשויה פליז, המצופה לכה או כסף. צינור הטובה מתרחב בהדרגתיות מן הפייה ועד לפעמון. לטובה שלושה עד חמישה שסתומים, ולעיתים רחוקות אף שישה או שבעה, המשמשים להארכת הצינור ושינוי גובה הצליל. נגנים מקצועיים מנגנים בדרך כלל בטובה בעלת ארבעה שסתומים לפחות, בעוד טובות בעלות שלושה שסתומים משמשות בעיקר תלמידים וחובבים.

שלושה שסתומים בשילובים שונים מאפשרים להפיק מכלי נשיפה ממתכת סולם כרומטי - כל צליל המשמש באופן מסורתי במוזיקה המערבית. השסתום הנוסף (הרביעי), הנקרא גם שסתום באס, או שסתום קוורטה, מאפשר להאריך את צנרת הטובה כדי לנגן צלילים הנמוכים בקוורטה. שימוש נוסף הוא העלמת בעיות כיוון (זיוף) בעזרת איצבועים חלופיים (שילובי שסתומים שונים המפיקים אותו צליל בכיוון מעט שונה).

שסתומי הטובה יכולים להיות ישרים או סיבוביים.

טובה עם שסתומים ישרים

נגינה

הנגינה בטובה מתבצעת בדרך כלל בישיבה בגלל משקלה הגדול. הנגן מניח את הכלי על ברכיו ומפעיל את השסתומים בעזרת יד ימינו. נגנים מרקע קלאסי נוהגים לשנות את אורכי הצינורות המחוברים לשסתומים בעזרת יד שמאל כדי לשפר את הכיוון של צלילים מסוימים. ישנם כלים הדורשים שימוש ביד שמאל להפעלת חלק מהשסתומים.

במקרים בהם מתבקשת נגינה בעמידה, כמו בעת נגינת תפקיד סולו, נגינה כחלק מתזמורת צועדת, או בהופעות מוזיקה פופולרית, נהוג להשתמש ברצועה או מנשא ולבחור בטובה קלה וקטנה יחסית. מחוץ לעולם המוזיקה הקלאסית, מקובל הסוזאפון ככלי לנגינה בעמידה.

תפקיד

הטובה משמשת בסגנונות והרכבים מוזיקליים מגוונים: מוזיקה קלאסית תזמורתית וקאמרית, ג'אז, מוזיקה עממית, מארש, ואף בפאנק (Funk) ורוק.

מוזיקה קלאסית

בתזמורת הסימפונית, בה החלה את דרכה, יש בדרך כלל טובה אחת, המנגנת תפקידי בס, מתפקדת ככלי נשיפה בסקציה וככלי סולני.

ריכרד וגנר (שהמציא גם טובה וגנריאנית) הרבה לכתוב לטובה, בין השאר במנגינת "Ride of the Valkyries"^האזנה שצוטטה רבות בתרבות הפופולרית, כמו בסרט אפוקליפסה עכשיו.

קונצ'רטי לטובה נכתבו בידי המלחינים המודרניים ראלף ווהן ויליאמס, אדוורד גרגסון (Edward Gregson), ג'ון ויליאמס, רוברט פלמינג (Robert Fleming) גרי קולשה (Gary Kulesha) ויוסף הורוביץ (Josef Horovitz).

הטובה משמשת בהרכבים קאמריים, שהבולטים בהם הם רביעיית טובות ^האזנה וחמישיית כלי נשיפה ממתכת, הכוללת שתי חצוצרות, טרומבון, קרן יער וטובה.

"טובת הקלטה". הפעמון הפונה לפנים נועד להקל על קליטת הצליל באמצעי ההקלטה המוקדמים.

ג'אז

בתחילת המאה העשרים תפסה הטובה (או גרסתה הנוחה לנשיאה, הסוזאפון) מקום משמעותי בעולם הג'אז ככלי בס נייד וחזק שירש הז'אנר המתפתח מהתזמורות הצועדות. בהדרגה הוחלפה הטובה בקונטרבס, ונגנים רבים ניגנו בשני הכלים, בהתאם לנדרש. גם כיום מקובל להשתמש בטובה בנגינת דיקסילנד. גם כשהלכה ונעלמה מנוף הג'אז המשיכה הטובה להחליף את הקונטרבס בהקלטות, מכיוון שציוד ההקלטה באותה תקופה לא יכל לקלוט את צלילו העדין והלא כיווני. באותו זמן פותחה ה"טובה להקלטה" (Recording Tuba), שפעמונה פנה לפנים כדי להקל לקלוט את צלילה. בשנות השלושים, עידן הסווינג, כבר לא הייתה הטובה כלי ג'אז מקובל.

אחרי היעדרות של כשלושים שנים מהזרם המרכזי של הג'אז, בהן שימשה בעיקר בהרכבי דיקסילנד, חזרה הטובה לבמה בעיבודיו של גיל אוונס, שמצא עניין בעושר התזמורי שהציעו לג'אז כלים המזוהים עם המסורת הקלאסית כקרן יער, בסון, אבוב, חליל צד וטובה. אוואנס השתמש בטובה באופן המושפע מהמסורת הקלאסית - לא ככלי בס רועם, אלא ככלי נשיפה בעל צליל עמוק, ששימש כחלק מחטיבת כלי הנשיפה וניגן קווים מלודיים בעלי אופי לירי ותפקידים הרמוניים.

במקביל להתפתחויות בזרם המרכזי של הג'אז, היו תמיד הטובה או הסוזאפון כלי הבס בתזמורת כלי נשיפה בסגנון ה-Second Line, שנולד בניו-אורלינס ומאפיין אותה, אך נפוץ במקומות רבים בעולם. תזמורות אלה מנגנות באירועים משמחים, לוויות וקונצרטים.

הסוזאפון משמש גם בתזמורות Shout Band, האופייניות לכנסיות השחורות בארצות הברית ומורכבות מטרומבונים רבים, בריטון תופים וסוזאפון.

מוזיקה בלקנית

בתזמורות כלי נשיפה בלקניות מקובל השימוש בסוג של טובה הנקרא הליקון.

תזמורות נוער ותזמורות צועדות

הטובה היא כלי הבס המקובל בתזמורות נוער, תזמורות כלי נשיפה, תזמורות צועדות כמו תזמורות קולג' ותזמורות משטרה וצבא, כמו תזמורת צה"ל. בניגוד להרכבים אחרים, בתזמורות אלו מקובל שיותר מנגן אחד מנגן בטובה. בתזמורות גדולות במיוחד יכולים להשתתף אפילו עשרות נגני טובה או סוזאפון.

סוגים

הליקון

טובות קונטרבס

• טובה בסי במול (BBb) היא הטובה הנפוצה ביותר, והיא משמשת נגנים חובבים ומקצועיים בסיטואציות מוזיקליות מגוונות. מקובלת מאוד בתזמורות כלי נשיפה.
• טובה בדו (CC) מקובלת בתזמורות קלאסיות, במיוחד בארצות הברית וכך גם בישראל. משמשת לעיתים גם לנגינה סולנית.

טובות בס

• טובה במי במול משמשת גם היא בתזמורות כלי נשיפה, בעיקר באנגליה, בהן היא מנגנת אוקטבה גבוה יותר את תפקיד הטובה בסי במול או מנגנת תפקיד עצמאי. משמשת לעיתים גם ככלי סולני.
• טובה בפה משמשת נגנים מקצועיים לנגינה סולנית ולביצוע תפקידים גבוהים ביצירות תזמורתיות קלאסיות. השימוש בה נפוץ במיוחד בתזמורות גרמניות.

טובה וגנריאנית

טובה וגנריאנית

• טובה וגנריאנית היא כלי נגינה נדיר, אשר משלב אלמנטים טוניים של קרן יער וטרומבון. הכלי הומצא על ידי ריכרד וגנר ונקרא על שמו. לראשונה נעשה בו שימוש במחזור האופרות טבעת הניבלונגים, ומאז השתמשו בו מלחינים רבים וביניהם ברוקנר בסימפוניה מספר 7 ומספר 8 שלו וריכרד שטראוס בסימפוניית האלפים.

סוזאפון

• הסוזאפון הוא גרסה של הטובה העוטפת את גוף הנגן ויושבת על כתפו. כיום, הוא משמש בעיקר לנגינה בצעידה. רוב הסוזאפונים הם בסי במול.

הליקון

ההליקון הוא אביו של הסוזאפון. הוא קטן ממנו ועוטף גם הוא את גוף הנגן ויושב על כתפו. מקובל להשתמש בהליקון במזרח אירופה, ובפרט בתזמורות כלי נשיפה בלקניות.

משפחת הטובה

מימין לשמאל: טובת קונטרבס בסי במול, טובת בס במי במול, אופוניום, בריטון ואלט הורן. לכולם שסתומים ישרים.

בדומה למשפחת הסקסופונים, השם 'טובה' משמש גם למשפחת כלים הבנויים באופן דומה לטובות שתוארו למעלה, אך מנעדם גבוה יותר. עם משפחה זו נמנים הכלים בסעיף הקודם, וכן הכלים הבאים:

• המלופון הנקרא לעיתים אלט אופוניום.
• האופוניום הדומה במנעדו לקרן הבריטון (בנוסף למנעד הבריטון, יכול לרדת עוד אוקטבה וקוורטה זכה מטה), אך מתאפיין בצליל רך ועמוק יותר. גרסה מוקדמת יותר של הכלי נקראה גם טובת טנור.
• הפלוגלהורן, הוא בעצם אופוניום אוקטבה מעלה (או טובה שתי אוקטבות מעלה).

האופוניום והפלוגלהורן מיוצרים כמעט ללא יוצא מן הכלל בסי במול. המלופון, מיוצר על פי רוב בפה.

המנעד המקסימלי של כל הכלים ממשפחת האופוניום (משפחת הטובה) ללא פלג'אולטים (צלילי צפצוף) הוא 4 אוקטבות וספטימה גדולה.

הכלי קרן הבריטון, והכלי אלטהורן, אינם ממשפחת הטובות. שניהם שייכים למשפחת הקרנות.

מנעד

קיימים הבדלי מנעד בין הטובות השונות. קל יותר להפיק צלילים נמוכים במיוחד מטובה בסי במול או בדו, במיוחד אם צנרת הכלי רחבה; בהתאמה, קל יותר להפיק צלילים גבוהים מכלים קטנים כטובה בפה או במי במול. עם זאת, מנעד הנגינה תלוי מאוד בנגן ומיומנותו, יש נגנים המרחיבים את המנעד המקובל מעלה ומטה, בעוד נגנים חובבים רבים לא יוכלו להפיק מן הכלי את כל המנעד המקובל.

טרנספוזיציה

בניגוד לרוב כלי הנשיפה, טובות הבס והקונטרבס הן כלים ללא טרנספוזיציה, על נגן הטובה להכיר את האצבועים המתאימים לטובות השונות.

בעוד בדרך כלל מעיד שם צליל הנלווה לשם הכלי על הטרנספוזיציה שלו, כמו במקרה של חצוצרה בסי במול או סקסופון במי במול, שם הצליל הנלווה לשמה של הטובה מעיד על הצליל הנמוך ביותר שהיא מפיקה ללא שימוש בשסתומים. אין מוסכמה גורפת בנוגע לטרנספוזיציה לאלטהורן, הבריטון והאופוניום, ותפקידים נכתבים עם או ללא טרנספוזיציה, בהתאם להחלטת המעבד או המלחין והמוסכמות באזורם או תחומם המוזיקלי.

האזנה

• רביעיית הטובות סוטו ווצ'ה קטעים מתוך הקלטות בתחתית העמוד.
• Canadian Brass חמישיית כלי נשיפה ממתכת. בתחתית דף הפתיחה מימין ניתן לבחור בין מספר הקלטות מלאות.
• Ride of the Valkyries להאזנה בפרויקט גוטנברג.

קישורים חיצוניים

• תבליט אבן ובו טובות רומאיות מתוך עמוד טראיאנוס.
• טובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30709292טובה (כלי נגינה)