ביטבוקס

דוגמה של ביטבוקס

ביטבוקס (באנגלית: Beatbox, מילולית: תיבת קצב) היא אומנות של יצירת קצב ומוזיקה באמצעות חלל הפה, היא נחשבת בעיני רבים כיסוד החמישי של ההיפ הופ. המונח לקוח ממכונות תופים ראשוניות שעשו קצב, ונקראו ביטבוקס.

המייסדים של הביטבוקס הם: דוג אי. פרש (אנ'), באפי (אנ') וביז מארקי (אנ'). הביטבוקס היה פופולרי מאוד בשנות ה-80 אך הוא איבד מזוהרו בשנות ה-90 וחזר במידה מסוימת לזירה לקראת אמצע שנות ה-2000. האיש שאחראי יותר מכל לחזרה של הביטבוקס והפיכתה לאומנות הוא ראזל, המסוגל לשיר ולעשות לעצמו קצב בו-זמנית וכך אחריו עשה איסאטו אמן ביטבוקס ישראלי שהשתמש בטכניקה הזאת כדי לבצע שירים בעברית.

ישנם אמנים המשלבים את הביטבוקס עם נגינה בכלים אחרים בו-זמנית למשל יורי ליין המנגן על מפוחית ועושה לעצמו קצב (כמו במערכת תופים) בו זמנית.

איסאטו ביטבוקס, שגיא ברייטנר, תמיר סטפר, חן צימרמן הם בין הביטבוקסרים המוכרים בארץ, ופרסמו סרטונים רבים ביוטיוב ובפייסבוק שזכו לתהודה. בנוסף, קיימת קהילה ישראלית בשם ״ביטבוקס ישראל״ (בלעז: ״Beatbox Israel”) שמקדמת את סצנת הביטבוקס הישראלית בארץ ע״י העלאת סרטונים של ביטבוקסרים ישראלים ליוטיוב, פייסבוק ואינסטגרם, ארגון מפגשים, תחרויות וקיומה של אליפות ישראל לביטבוקס שמתרחשת מדי שנה.

הצלילים

צלילי הביטבוקס הבסיסיים הם אלו שנשמעים כמו במערכת תופים, ומשמשים ליצירת מקצבים בסיסיים. הם נוצרים בעיקר על ידי השפתיים (תוף הבס והסנר) והשיניים (מצילות). ישנם גם צלילים נוספים שגורמים לביטבוקס להשמע כמו מנגינה יותר מאשר כמו מקצבים פשוטים, צלילים אלו מופקים על ידי השפתיים, הלחיים, השיניים, הלשון וחלקם גם מהגרון.