מנעד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִנְעָד[1] (דִּיאַפָּזוֹן) הוא טווח צלילים. מקור המילה בהלחם: מן-עד. ניתן להתייחס למנעד של יצירה, כלומר טווח הצלילים הדרוש כדי לבצע אותה, או למנעד של כלי נגינה או זמר, כלומר לטווח הצלילים שמסוגל המבצע להפיק.

מבצע שמנעדו אינו מכיל את מנעד היצירה לא יוכל לבצע אותה. חלק מן העבודה על פיתוח קול מטרתה הרחבת המנעד של הזמר. עם זאת, לא ניתן להגדיל את המנעד באופן בלתי מוגבל; לנתוני גופו של הזמר השפעה על מנעדו (כמו גם על טיב קולו וגונו), והמנעד יכול להשתנות או להתגמש מסיבות שונות (אימון ארוך או מחלה, למשל).

מקובל למדוד מנעד של זמרים וכלים באוקטבות. מנעדם של מרבית הפסנתרים, לדוגמה, הוא כשבע אוקטבות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המילה מנעד בנויה מצירוף של שתי מילות יחס: מן + עד. המונח הקודם שקבעה האקדמיה במילון למונחי המוזיקה משנת תשט"ו הוא מִגְבּוֹל.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

20154715מנעד