חיפושית הרקולס

חיפושית הרקולס
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים

חיפושית הרקולס (שם מדעי: Dynastes hercules) היא מין של חיפושית גדולה מאוד במשפחת הזבליתיים. חיפושית זו ידועה בשל אורכה הרב – עד כ־17 סנטימטרים (170 מילימטרים) כולל ה"קרן" – בליטת כיטין שבולטת מהחזה שלה. חיפושית זו היא גם בעלת כוח פיזי רב, ובשל כך נקראה על שם הגיבור היווני הרקולס, שנודע בכוחו הרב.

תיאור

אורכה של חיפושית בוגרת (ללא ה"קרן" שעל החזה) נע בין 50 ל-85 מ"מ ורוחבה 29–42 מ"מ.^[1] חיפושיות הרקולס ממין זכר, שלהם "קרן" חזה (זו אינה קרן אמיתית אלא בליטת כיטין שדומה לקרן), יכולות להגיע לאורך של עד 173 מילימטרים (17.3 סנטימטרים) כולל ה"קרן" - דבר שהופך את חיפושית הרקולס לאחד ממיני החיפושיות הארוכים ביותר והגדולים ביותר (ביחד עם יקרונית טיטאנית וחיפושית גוליית).^[2] גודל החיפושית ואורך ה"קרן" משתנה בין פרטים ותלוי בין השאר בגנטיקה, תזונה ובריאות (למשל: הימנעות מטפילים).

חיפושית הרקולס מפגינה דו-צורתיות זוויגית כאשר רק הזכרים הם בעלי ה"קרניים" הארוכות על החזה והראש. ה"קרן" הארוכה יותר בולטת מהחזה ואילו מהראש בולטת "קרן" קצרה יותר עם "שיניים" שיכולה לפעול כצבת עם "קרן" החזה, בהתגוששות בין זכרים. גופם של הזכרים הוא שחור, וכנפי החפייה בצבעי ירוק-זית, חאקי או בז'. בין כנפי החפייה בולט קו תפר שחור, ועל כנפי החפייה יש נקודות שחורות שפזורות באופן לא סדיר. צבעיהן של כנפי החפייה משתנים בפרטים שונים ותלויים בסביבה וגם בלחות: בתנאי לחות נמוכה צבעי כנפי החפייה הם ירוק-זית או צהוב, אך בתנאי לחות גבוהה הם נהיים כהים יותר ואפילו שחורים.^[3]

לחיפושיות הרקולס ממין נקבה יש כנפי חפייה מנוקבות בצבע שחור, אך לעיתים חלק מהן צבוע בצבעים בהירים יותר, כמו אצל הזכרים.^[1]

נקבה
זכר
איור של חיפושית הרקולס מהספר "The Naturalist's Miscellany" מאת ג'ורג' שו (1751–1813)

בית גידול ותפוצה

חיפושיות הרקולס נפוצות באמריקה הדרומית ומרכז אמריקה, מדרום מקסיקו בצפון ועד בוליביה. הן חיות בהרים, בשפלה וביערות גשם. אוכלוסיות של חיפושיות הרקולס ידועות באיי האנטילים הקטנים, טרינידד וטובגו, ברזיל, אקואדור, קולומביה ופרו.^[1]

מחזור החיים

לא הרבה ידוע על מחזור החיים של חיפושית הרקולס בטבע, אך תצפיות רבות נעשו בחיפושיות שגדלו בשבי.^[1] חיפושיות הרקולס מזדווגות בעונה הרטובה (יולי עד דצמבר באמריקה הדרומית). לנקבות לוקח חודש עד שהן מטילות את הביצים, ויש להן כ-100 ביצים בממוצע לתטולה, אותן הן מטילות על הקרקע או על עץ יבש. הביצים בוקעות כעבור 27.7 ימים בממוצע.^[3] אחרי שבקעו, שלב הפגית ("זחל") יכול להימשך עד כשנתיים, ובמהלכו הפגית עוברת שלוש מטאמורפוזות בין התנשלות אחת לאחרת (אנ').^[1] לפגית יש גוף צהוב וראש שחור. הפגית יכולה להגיע לאורך של 11 ס"מ, ומשקלה עשוי להגיע ליותר מ-100 גרם.^[3] בתנאי מעבדה, בטמפרטורה של 25°±1° מעלות צלזיוס, שלב הביניים הראשון אורך 50 ימים בממוצע, השני 56 ימים בממוצע, והשלישי 450 ימים בממוצע. אחרי השלב השלישי, הפגית הופכת לגולם, וכעבור כ-42 יום בוקע ממנו הבוגר. חיפושיות בוגרות חיות 3–6 חודשים בתנאי שבי.^[1]

אורח חיים

תזונה

הפגית של חיפושית הרקולס היא אוכלת עצה^[4], כלומר: היא אוכלת עץ נרקב. הפגיות חיות בתוך העצים מהם הן ניזונות - וכך העץ המת מספק להן גם בית וגם אוכל.^[1] החיפושיות הבוגרות ניזונות על פירות, הן טריים והן נרקבים, וכן מלשד עצים ("מוהל עצים"). הבוגרות חופרות דרך הגזע באמצעות הלסתות כדי להגיע ללשד: כאשר הן סגורות, פתח צר בהן פועל כמו קש שתייה ומאפשר להן למצוץ את לשד העצים. הן נצפו ניזונות על אגסים, אפרסקים, תפוחים, ענבים, בננות ומנגו בשבי.

התנהגות

ביערות הגשם, הבוגרים פועלים בעיקר בלילה ותרים אחר פירות. ביום הם מתחבאים בתוך עלי השלכת והעלווה שעל הקרקע.^[3] הבוגרים מסוגלים לייצר קול נשיפה באמצעות שפשוף בטנם כנגד כנפי החפייה. קול זה נועד לשמש אזהרה לטורפים.^[3] כמו רוב החרקים, תקשורת תוך-מינית נעשית באמצעות ריח (קליטת והפרשת מולקולות כימיות), ראייה ומגע. ניסויים על חיפושית הרקולס הראו שזכר שהושם ליד נקבה מיד יפנה אליה ויחפש אחריה, דבר שמרמז על שימוש בפרומוני מין חזקים.

כוח פיזי

מעריכים שחיפושית הרקולס יכולה לשאת משקל הגדול פי 850 ממסת הגוף שלה. מדידות בפועל נעשו על קרנפית (חיפושית קטנה יותר), שלגביה נמצא שהיא יכולה לשאת פי 100 ממסתה, והתוצאה הותאמה לחיפושית הרקולס באמצעות שינוי סקלה מתאים.

אקולוגיה

יחסים עם האדם

חיפושית הרקולס אינה נחשבת למזיק: היא אינה מזיקה לחקלאות ואיננה מפיצה מחלות. יתר על כן, ניתן לגדל חיפושיות אטלס כחיות מחמד.^[3] הפגית מפרישה אנזים בשם β-mannanase, שניתן להשתמש בו למוצרי ניקיון. נעשה ניסיון מוצלח לסנתז אנזים מפגיות חיפושית הרקולס ולייצרו בכמויות מסחריות^[5].

יחסים עם הסביבה

חיפושית הרקולס תורמת חיובית לאקוסיסטמה של יער הגשם, בעיקר בשלב הפגית שלה בו היא אוכלת עצים מתים. תזונתה על עץ נרקב עוזרת במחזור חומרי ההזנה ביער הגשם.^[1]

טקסונומיה

למין Dynastes hercules היסטוריה טקסונומית מורכבת, והוא ידוע במספר שמות נרדפים (סינונימים). הוא שייך לתת-המשפחה Dynastinae (קרנפיות) ולמשפחת הזבליתיים. בסוג Dynastes יש שבעה מינים נוספים.

תת-מינים

במהלך השנים הוגדרו מספר תת-מינים של חיפושית הרקולס, אם כי על חלקם יש מחלוקת וייתכן שהם אינם תקפים.

Dynastes hercules ecuatorianus Ohaus, 1913
Dynastes hercules hercules (Linnaeus, 1758)
Dynastes hercules lichyi Lachaume, 1985
Dynastes hercules morishimai Nagai, 2002
Dynastes hercules occidentalis Lachaume, 1985
Dynastes hercules paschoali Grossi & Arnaud, 1993
Dynastes hercules reidi Chalumeau, 1977 (= baudrii Pinchon, 1976)
Dynastes hercules septentrionalis Lachaume, 1985 (= tuxtlaensis Moron, 1993)
Dynastes hercules takakuwai Nagai, 2002
Dynastes hercules trinidadensis Chalumeau & Reid, 1995 (= bleuzeni Silvestre and Dechambre, 1995)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיפושית הרקולס בוויקישיתוף

חיפושית הרקולס, באתר NCBI (באנגלית)
חיפושית הרקולס, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
חיפושית הרקולס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
חיפושית הרקולס, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 ^1.5 ^1.6 ^1.7 Keller, O.; Cave, R. D. Cave (2016). "Hercules Beetle Dynastes hercules (Linnaeus, 1758) (Insecta: Coleoptera: Scarabaeidae)" (PDF). University of Florida, IFAS Extension. ארכיון (PDF) מ-2017-08-29. נבדק ב-2017-05-20.
^ "Largest species of beetle". Guinness World Records. ארכיון מ-2017-05-09. נבדק ב-2017-05-20.
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 ^3.5 Toussaint, A. (2015). "Dynastes hercules (Hercules Beetle)" (PDF). The Online Guide to the Animals of Trinidad and Tobago (University of West Indies). ארכיון (PDF) מ-18 בפברואר 2018. נבדק ב-17 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ המונח המדעי הוא Xylophagy ו-saproxylophagous.
^ Leerawatthanakun, Sitipon; Charoenwongpaiboon, Thanapon; Klaewkla, Methus; Chunsrivirot, Surasak; Sirirak, Jitnapa; Sriwitool, Tanin-ek; Wangpaiboon, Karan; Pichyangkura, Rath (2022-03-01). "High surfactant-tolerant β-mannanase isolated from Dynastes hercules larvae excrement, and identification of its hotspot using site-directed mutagenesis and molecular dynamics simulations". Enzyme and Microbial Technology (באנגלית). 154: 109956. doi:10.1016/j.enzmictec.2021.109956. ISSN 0141-0229. PMID 34871822. S2CID 244473370.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39425054חיפושית הרקולס

[UoF-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 ^1.5 ^1.6 ^1.7 Keller, O.; Cave, R. D. Cave (2016). "Hercules Beetle Dynastes hercules (Linnaeus, 1758) (Insecta: Coleoptera: Scarabaeidae)" (PDF). University of Florida, IFAS Extension. ארכיון (PDF) מ-2017-08-29. נבדק ב-2017-05-20.

[GWR-2] "Largest species of beetle". Guinness World Records. ארכיון מ-2017-05-09. נבדק ב-2017-05-20.

[UWI-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 ^3.5 Toussaint, A. (2015). "Dynastes hercules (Hercules Beetle)" (PDF). The Online Guide to the Animals of Trinidad and Tobago (University of West Indies). ארכיון (PDF) מ-18 בפברואר 2018. נבדק ב-17 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[4] המונח המדעי הוא Xylophagy ו-saproxylophagous.

[5] Leerawatthanakun, Sitipon; Charoenwongpaiboon, Thanapon; Klaewkla, Methus; Chunsrivirot, Surasak; Sirirak, Jitnapa; Sriwitool, Tanin-ek; Wangpaiboon, Karan; Pichyangkura, Rath (2022-03-01). "High surfactant-tolerant β-mannanase isolated from Dynastes hercules larvae excrement, and identification of its hotspot using site-directed mutagenesis and molecular dynamics simulations". Enzyme and Microbial Technology (באנגלית). 154: 109956. doi:10.1016/j.enzmictec.2021.109956. ISSN 0141-0229. PMID 34871822. S2CID 244473370.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]