חיסונים במהלך היריון
החיסונים המומלצים במהלך היריון נועדו להגן על האם מפני מחלות שונות, וכן להגן על התינוק שמערכת החיסון שלו מתפתחת.[1] ככלל, חיסונים "מומתים" וכן חיסונים מסוג רעלן בטוחים לשימוש במהלך הריון, ואילו חיסונים "מוחלשים" המכילים רכיב חי אינם מומלצים לנשים בהריון.[2]
חיסון חי (מוחלש)
חיסונים המכילים חיידק או נגיף מוחלש גורמים למחלה ברמה קלה יחסית למחלה הטבעית. מערכת החיסון מזהה את המחלה ככל שאר המחלות ומפתחת נוגדנים בהתאם. עם זאת, הנגיף או החיידק עלולים לפגוע בעובר ולכן מומלץ לקבל את החיסון בטרם הכניסה להריון.[3]
בקטגוריה זו ניתן למצוא חיסונים נגד שחפת (BCG), חיסון נגד אבעבועות רוח, והחיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR). חיסון שפעת הניתן בתרסיס לאף גם הוא מכיל נגיף מוחלש (בניגוד לחיסון הניתן בזריקה). יתר על כן, חיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV) אינו מומלץ לנשים הרות.[4][5]
במקרה בו אשה כבר בהריון ואינה מחוסנת נגד מחלות אלו, יש להקפיד על היגיינה הכוללת שטיפת ידיים לעיתים קרובות, להימנע מקרבה לאנשים חולים (במחלות אלו, או בשלבקת חוגרת), ולקבל את החיסון לאחר הלידה.[3]
חיסון מומת או טוקסואיד
חיסון המכיל נגיף או חיידק מומת אינו יכול לגרום למחלה בגוף, ולכן בטוח לשימוש בהריון.[3] לפי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, אין ראיות המעידות על פגיעה בעובר כתוצאה מחיסון מסוגים אלו.[5] בתהליך הכנת החיסון במעבדה מחולל המחלה מומת, ובכך נמנעת ממנו יכולת ההתרבות וגרימת המחלה, אך מערכת החיסון עדיין מזהה אותו ומפתחת נגדו נוגדנים מתאימים. חיסון טוקסואיד פועל באופן דומה - חיידק מייצר רעלן הגורם למחלה בגוף, ובתהליך הרכבת החיסון מוחלש הרעלן לרמה שלא מאפשרת לו לחולל את המחלה, אך מאפשרת למערכת החיסון ללמוד כיצד להתגונן.[6]
שפעת
משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להתחסן נגד שפעת בכל הריון מחדש לפני תחילת החורף או במהלכו.[4] המערכת החיסונית של האשה ההרה חלשה יותר, לכן היא בקבוצת סיכון לסיבוכים שונים של מחלת השפעת. שינויים החלים בלב ובריאות כתוצאה מתפקוד מוגבר בזמן ההריון גם הם מעמידים את האישה בסיכון לסיבוכים ממחלת השפעת.[2] מתן חיסון שפעת לאם מעניק הגנה גם לתינוק, מכיוון שהנוגדנים שמייצרת מערכת החיסון של האם עוברים דרך השלייה אל העובר.[7] הגנה זו חשובה ביותר שכן מתן חיסון שפעת מתאפשר החל מגיל 6 חודשים.[8] הסיבוך הנפוץ ביותר של השפעת הוא דלקת ריאות, וכן נמצא קשר בין הידבקות בשפעת בתחילת ההריון לבין מומים מולדים כמו שפה שסועה, דימומים במוח, ומומים בלב. בנוסף נמצא קשר בין שפעת לבין הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ומוות תוך רחמי.[3] בישראל החיסון ניתן בזריקה לשריר הזרוע בכלקופות החולים ללא תשלום. לחיסון כמעט ואין תופעות לוואי, אך לעיתים ייתכנו כאב קל, אדמומיות או נפיחות באזור הזריקה, שייעלמו עד 24 שעות לאחר קבלת החיסון.[8][4]
שעלת
לפי המלצות משרד הבריאות, חיסון נגד שעלת לאם לקראת סוף ההיריון (בין שבוע 27 לשבוע 36) מעניק הגנה מיטבית גם לעובר. החיסון מגן על האם למשך מספר שנים, אך לא ברמה המספקת להגנה על עוברים עתידיים, לכן יש לקבל את החיסון בכל הריון מחדש. מחלת השעלת מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל חצי שנה, ועלולה לגרום לדלקת ריאות, ירידה במשקל, דלקת מוח חדה ומוות. רק מגיל חודשיים ניתן לקבל חיסון נגד שעלת, לכן ההגנה מהאם חשובה במיוחד בחודשים הראשונים לחיי התינוק. החל מינואר 2015, החיסון נכנס לסל הבריאות וניתן לקבלו בקופות החולים בהשתתפות עצמית. תרכיב החיסון מכיל בין היתר הגנה מפני טטנוס ודיפתריה.[9] פחות מ-10% ממקבלי החיסון סובלים מתופעות לוואי מקומיות כמו אודם, כאבים ונפיחות באזור ההזרקה, העלולים להופיע במהלך היממה שלאחר מתן החיסון.[3]
המלצות נוספות במצבים מיוחדים
לעיתים תיתכן המלצה על מתן חיסון נגד דלקת כבד נגיפית B או נגד פוליו. במצבים בהם קיימת סכנה לחשיפה לאנתרקס ייתכן שתתקבל המלצה לחיסון אנתרקס. אם היתרונות עולים על הסיכון, תיתכן המלצה לחיסון נגד דלקת כבד נגיפית A וכן קדחת צהובה.[5]
חיסון סביל
בניגוד לחיסונים לעיל הנחשבים חיסונים פעילים, בחיסון סביל מוזרקים לגוף הנוגדנים עצמם, כלומר אין תהליך למידה של מערכת החיסון. לא ידוע על סיכונים אפשריים לעובר בהזרקת נוגדנים לאם.[5]
מידע חסר
נכון לשנת 2016, לא קיים מידע מספק לקביעת המלצה או התווית-נגד לחיסונים נגד פנאומוקוק, דלקת המוח היפנית, וטיפוס בטן[5]
ראו גם
לקריאה נוספת
- וויג נטלי, שולט עידו, תוצאות נאונטליות לאחר חיסון כנגד שפעת בהיריון: מחקר אקראי מבוקר, עדכון במילדות ובגינקולוגיה
- Géraldine Blanchard-Rohner, Christiane Eberhardt, Review of maternal immunisation during pregnancy: focus on pertussis and influenza, Swiss Medical Weekly
- Rehana A. Salam, Jai K. Das, Chesarahmia Dojo Soeandy, Zohra S. Lassi, Impact of Haemophilus influenzae type B (Hib) and viral influenza vaccinations in pregnancy for improving maternal, neonatal and infant health outcomes, The Cochrane Database of Systematic Reviews
קישורים חיצוניים
- הערך "שפעת", באתר ויקירפואה
- הערך "חיסון במצבים מיוחדים", באתר ויקירפואה
- החיסונים שכדאי לך לעשות בהריון (ולפניו), שירותי בריאות כללית
- חיסונים לפני היריון, בזמן היריון ולאחר לידה, משרד הבריאות
הערות שוליים
- ^ Géraldine Blanchard-Rohner, Christiane Eberhardt, Review of maternal immunisation during pregnancy: focus on pertussis and influenza, Swiss Medical Weekly 147, 2017-11-09, עמ' w14526 doi: 10.4414/smw.2017.14526
- ^ 2.0 2.1 Pregnancy, Immunization for Women, 2/10/2017
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 ד"ר דנה פלורנטין, פרופ' מיכאל פינגולד, החיסונים שכדאי לך לעשות בהריון (ולפניו), באתר קופת חולים כללית, 13.09.2015
- ^ 4.0 4.1 4.2 חיסונים לנשים לפני היריון, בזמן היריון ולאחר לידה, באתר משרד הבריאות
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Guidelines for Vaccinating Pregnant Women, CDC, אוגוסט 2016
- ^ כיצד החיסון פועל, באתר משרד הבריאות
- ^ Rehana A. Salam, Jai K. Das, Chesarahmia Dojo Soeandy, Zohra S. Lassi, Impact of Haemophilus influenzae type B (Hib) and viral influenza vaccinations in pregnancy for improving maternal, neonatal and infant health outcomes, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015-06-09, עמ' CD009982 doi: 10.1002/14651858.CD009982.pub2
- ^ 8.0 8.1 ד"ר מיקי דובלין, שפעת - influenza, באתר ויקירפואה
- ^ חיסון נשים הרות נגד שעלת, באתר משרד הבריאות
27814947חיסונים במהלך היריון