רבי חיים נסים אבולעפיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הראשון לציון
רבי חיים ניסים אבולעפיה
לידה 1795
תקנ"ה
פטירה פברואר 1861 (בגיל 66 בערך)
כ"ח בשבט תרכ"א
כינוי חנ"א, רבנו
מקום פעילות טבריה, ירושלים, דמשק
תחומי עיסוק הראשון לציון, רבה של טבריה
בני דורו רבי חיים אברהם גאגין
הראשון לציון ה־25
1854–1861
(כ־7 שנים)

רבי חיים ניסים אבולעפיה (נכתב במקור: אבואלעפיא) המכונה בשם חנ"א (תקנ"ה, 1795, - כ"ח בשבט תרכ"א פברואר 1861) היה רבה של טבריה והראשון לציון בירושלים.  

קורות חייו

רבי חיים ניסים אבולעפיה נולד בטבריה והיה בנו של רבי יצחק אבולעפיה (השני)[1]. תקופה מסוימת שימש כרב בדמשק, אך רוב הזמן שימש כרבה של טבריה.

ברעידת האדמה הגדולה שהייתה בארץ ישראל בשנת ה'תקצ"ז (1837) נשברה רגלו ומאז סבל מייסורים כל חייו. נודע בענוותנותו היתרה.

כרבה של טבריה יצא אל מפקד הצבא הטורקי בצידון בדרישה להגנת התושבים היהודים בטבריה ובגליל מפני פורעים, ובעקבות כך נשלחו חיילים להגן עליהם. 

בשנת התר"ה בהיותו בגיל חמישים בא לירושלים להשיא את בתו עם הגאון רב שלום משה חי בו של הראשון לציון אברהם חיים גאגין, ורבני ירושלים לא נתנו לו לחזור לירו והפצירו בו להשאר בעיר הקודש, ובשנת תר"ז ותר"ח נמנה בין חברי בית הדין הגדול בירושלים וסגנו של הראשון לציון הרב גאגין והיה חותם על אגרות שליח ירושלים לחו"ל.

בשנת ה'תרי"ד, נפטר הראשון לציון, הרב יצחק קובו, והפצירו בו שישב על כיסא הרבנות כרב הראשי. החנ"א הסכים, ובכ"ט בתשרי ה'תרט"ו הוכתר לרב הראשי והוא כבן שישים שנה. זמן כהונתו כרב ראשי היה 6 שנים ו4 חודשים. היו מכנים אותו גם בשם רבינו משום ששמו היה כשם סבו אבי זקנו שגם שמו היה חיים.

הוא היה בין המעודדים והתומכים בהקמת בתי ספר כלליים למרות החרם שהכריזו רבני ירושלים האשכנזים נגד אלה.

נפטר בכ"ח בשבט ה'תרכ"א ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. הספידו הרב חיים פאלאג'י והספדו נדפס בספר "ארצות החיים".

ספריו

הוא חיבר מספר ספרים אך רק אחד מהם נדפס: שו"ת חנא וחסדא[2],   מספריו שלא נדפסו שלושה מהם ידועים - קרא חנ"א, ארש צבי ותוצאות חיים.   חלק מפסקיו נדפסו בספר "בני בנימין" של הרב בנימין מרדכי נבון, ובספר "ישמח לב" לחתנו הרב שמ"ח גאגין.

בניו

בנו הרב שלמה רחמים אבולעפייא גר בטבריה והיה עוור. נכדו רבי יצחק בן משה חיבר שו"ת "פני יצחק" והיה רב בדמשק.

בתו שרה אסתר (בוליסה אסתראג'י) נישאה לרבי שלום משה חי גאגין ראש ישיבת המקובלים בית אל.

בין נכדיו נמנה שלמה אבולעפיה ממייסדי העיר תל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הוראה דבית דין, תולדות רבי משה פארדו, הערה ח.
  2. ^ חנא וחסדא
תקופת חייו של רבי חיים נסים אבולעפיה על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35673741חיים נסים אבולעפיה