חוק המינים בסכנת הכחדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק המינים בסכנת הכחדה מ-1973
Endangered Species Act of 1973
סמל ארצות הברית
סמל ארצות הברית
לוטרת הים, מין בסכנת הכחדה, שמראה התאוששות
לוטרת הים, מין בסכנת הכחדה, שמראה התאוששות
לוטרת הים, מין בסכנת הכחדה, שמראה התאוששות
פרטי החוק
מדינה ארצות הברית
תאריך חקיקה 28 בדצמבר 1973
גוף מחוקק הקונגרס של ארצות הברית

חוק המינים בסכנת הכחדה מ-1973 (באנגלית: Endangered Species Act of 1973) או ESA (ראשי תיבות שם החוק באנגלית) הוא החוק העיקרי בארצות הברית להגנה על מינים מאוימים או בסכנת הכחדה. החוק, שנועד להגן על מינים בסכנה קריטית מפני הכחדה כ"תוצאה מצמיחה ופיתוח כלכליים ללא דאגה ושימור נאותים", עבר בקונגרס של ארצות הברית ונחתם רשמית על ידי נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון ב-28 בדצמבר 1973. בית המשפט העליון של ארצות הברית תיאר חוק זה כ"החקיקה המקיפה ביותר לשימור מינים בסכנת הכחדה שנחקקה על ידי אומה כלשהי".[1] מטרת החוק כפולה: למנוע הכחדה, ולשפר את מצבם של מינים בסיכון עד לנקודה שבה אין צורך בהגנות החוק. לכן הוא "מגן על מינים ועל המערכות האקולוגיות שבהן הם תלויים" באמצעות מנגנונים שונים. לדוגמה, סעיף 4 מחייב את הסוכנויות האחראיות על אכיפת החוק להגדיר מינים מאוימים או בסכנת הכחדה. סעיף 9 אוסר על 'לקיחה' בלתי חוקית של מינים כאלה, שפירושה "להטריד, לפגוע, לצוד...". סעיף 7 מורה לסוכנויות הפדרליות להשתמש בסמכויותיהן כדי לסייע בשימור מינים שברשימה. החוק משמש גם כחקיקה מחייבת לביצוע ההוראות המפורטות באמנה בדבר סחר בינלאומי של מינים של חיות וצמחי בר בסכנת הכחדה (CITES).[2] בית המשפט העליון מצא כי "הכוונה הפשוטה של הקונגרס בחקיקת" ה-ESA "הייתה לעצור ולהפוך את המגמה של הכחדת מינים, יהיה המחיר אשר יהיה".[1] החוק מטופל על ידי שתי סוכנויות פדרליות, שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית (FWS) ושירות הדיג הימי הלאומי (אנ') (NMFS). ל-FWS ול-NMFS הוקצו באמצעות החוק הסמכויות לפרסם כללים והנחיות במסגרת אסופת התקינה הפדרלית ליישום הוראותיו.[3]

היסטוריה

עגור אמריקאי

הקריאות לשימור חיות בר בארצות הברית גברו בתחילת המאה ה-20 בגלל הירידה הדרסטית הנראית לעין של מספר הפרטים של כמה מינים. דוגמה אחת הייתה כמעט הכחדה של הביזון, שבעבר היו עשרות מיליוני פרטים שלו. באופן דומה, גם הכחדת היונה הנודדת, שבעבר חיו מיליארדי פרטים שלה, עוררה דאגה.[4] גם העגור האמריקאי זכה לתשומת לב נרחבת שכן ציד פרוע ואובדן בתי הגידול תרמו לירידה מתמדת באוכלוסייתו. עד 1890, הוא נעלם מתחום הרבייה העיקרי שלו בצפון-מרכז ארצות הברית. מדענים של אז מילאו תפקיד בולט בהגברת המודעות הציבורית לאובדן. לדוגמה, האנתרופולוג וחוקר הטבע האמריקאי ג'ורג' בירד גרינל (אנ') הבליט את סכנת היכחדות הביזונים על ידי כתיבת מאמרים בכתב העת Forest and Stream.

כדי להתמודד עם החששות הללו, חוקק הקונגרס את חוק לייסי (Lacey Act) משנת 1900. חוק לייסי היה החוק הפדרלי הראשון שהסדיר את שוקי בעלי החיים המסחריים.[5] הוא גם אסר מכירה של בעלי חיים שהומתו באופן בלתי חוקי בין מדינות. חקיקה נוספת באה בעקבותיו, כולל חוק שימור הציפורים הנודדות (Migratory Bird Conservation Act), אמנה משנת 1937 האוסרת על ציד של אובלנות ולווייתנים אפורים, וחוק ההגנה על עיטם לבן-ראש והעיט הזהוב משנת 1940.[6]

חוק שמירת המינים בסכנת הכחדה של 1966

למרות האמנות וההגנות הללו, אוכלוסיות מינים רבות עדיין המשיכו להצטמצם. על פי ההערכות נותרו בטבע עד 1941 רק 16 עגורים אמריקאיים.[7] ב-1963, העיטם לבן-הראש, הסמל הלאומי של ארצות הברית, היה בסכנת הכחדה. נותרו רק כ-417 זוגות מקננים.[8] אובדן בית גידול, ירי והרעלת DDT תרמו להידרדרותו.

שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית (FWS) ו ניסה למנוע את הכחדת המינים הללו. עם זאת, הוא חסר הן את הסמכות ההכרחית מהקונגרס והן את המימון הנדרש. בתגובה לצורך זה, הקונגרס העביר את "חוק שימור המינים בסכנת הכחדה" (Endangered Species Preservation Act‏ Pub.L. 89–669) ב-15 באוקטובר 1966. החוק יזם תוכנית לשימור, הגנה ושיקום מינים נבחרים של דגים וחיות בר מקומיות.[9] כחלק מתוכנית זו, הקונגרס אישר למזכיר הפנים של ארצות הברית לרכוש קרקעות או לממן בעלות חלקית של קרקעות שיקדמו את שימור המינים הללו.

מחלקת הפנים של ארצות הברית פרסמה את הרשימה הראשונה של מינים בסכנת הכחדה במרץ 1967. היא כללה 14 יונקים, 36 עופות, 6 זוחלים, 6 דו-חיים ו-22 דגים.[10] כמה מינים בולטים שנכללו ברשימה ב-1967 היו דוב גריזלי, תנין אמריקאי, תחש נהרות קריבי ועיטם לבן-ראש. הרשימה כללה רק חולייתנים בשל ההגדרה המוגבלת של מחלקת הפנים ל"דגים וחיות בר".

חוק שימור המינים בסכנת הכחדה בוטל בחוק המינים בסכנת הכחדה.

חוק שימור המינים בסכנת הכחדה של 1969

דוב גריזלי

חוק שימור המינים בסכנת הכחדה משנת 1969 (Pub.L. 91–135) תיקן את חוק שימור המינים בסכנת הכחדה משנת 1966. הוא קבע רשימה של מינים בסכנת הכחדה עולמית. הוא גם הרחיב את ההגנות למינים שכוסו ב-1966, והוסיף מינים נוספים לרשימת המינים המוגנים. בעוד שחוק 1966 חל רק על 'חיות ציד' וציפורי בר, החוק מ-1969 הגן גם על רכיכות וסרטנים. כמו כן, הוחרפו העונשים בגין ציד לא חוקי או יבוא או מכירה בלתי חוקיים של מינים אלה. כל הפרה עלולה הייתה לגרום לקנס של 10,000 דולר או עד שנת מאסר אחת.

החוק קרא לאמנה או אמנה בינלאומית לשימור מינים בסכנת הכחדה.[11] החלטה של IUCN משנת 1963 קראה לכינוס בינלאומי דומה.[12] בפברואר 1973 התכנסה פגישה בוושינגטון הבירה. פגישה זו הפיקה את האמנה הבינלאומית המקיפה המכונה בראשי תיבות CITES או אמנה בדבר סחר בינלאומי של מינים של חיות וצמחי בר בסכנת הכחדה.[13]

חוק שימור המינים בסכנת הכחדה משנת 1969 סיפק תבנית לחוק המינים בסכנת הכחדה משנת 1973 על ידי שימוש במונח "מבוסס על מיטב הנתונים המדעיים והמסחריים". תקן זה משמש כקו מנחה כדי לקבוע אם מין נמצא בסכנת הכחדה.

חוק מינים בסכנת הכחדה של 1973

בשנת 1972 הכריז הנשיא ניקסון על מאמצי שימור המינים הנוכחיים כלא מספקים. הוא קרא לקונגרס ה-93 של ארצות הברית להעביר חקיקה מקיפה של מינים בסכנת הכחדה. הקונגרס הגיב בחקיקת חוק המינים בסכנת הכחדה משנת 1973, אשר נחתם על ידי ניקסון ב-28 בדצמבר 1973 (Pub.L. 93–205).

ה-ESA היה חוק שימור מוביל. חוקרים אקדמיים התייחסו אליו כ"אחד מחוקי הסביבה המשמעותיים ביותר של האומה". הוא כונה גם "אחד מחוקי הסביבה העוצמתיים ביותר בארצות הברית, ואחד מחוקי הגנת המינים החזקים בעולם".[14]

צורך מתמשך

המדע מדגיש את הצורך בחוקי הגנה על המגוון הביולוגי כמו ה-ESA. כמיליון מינים ברחבי העולם נמצאים בסכנת הכחדה. אמריקה הצפונית לבדה איבדה 3 מיליארד ציפורים מאז 1970.[15] צמצום האוכלוסייה המשמעותית הזו היא הקדמה להכחדה. לחצי מיליון מינים אין מספיק בתי גידול להישרדות ארוכת טווח. מינים אלה צפויים להיכחד בעשורים הקרובים אם לא ישוקמו בתי הגידול. יחד עם כלי שימור אחרים, ה-ESA הוא כלי קריטי בהגנה על מינים בסכנת הכחדה מפני איומים מתמשכים עיקריים. אלה כוללים שינויי אקלים, שינוי שימוש בקרקע, אובדן בתי גידול, מינים פולשים וניצול יתר (אנ').

חוק מינים בסכנת הכחדה

קובץ:Endangered Species Act.pdf
תוכן החוק

הנשיא ריצ'רד ניקסון הכריז על מאמצי שימור המינים הנוכחיים כלא מספקים וקרא לקונגרס ה-93 של ארצות הברית (אנ') להעביר חקיקה מקיפה של מינים בסכנת הכחדה.[16] הקונגרס הגיב בחוק משוכתב לחלוטין, חוק המינים בסכנת הכחדה משנת 1973, אשר נחתם על ידי ניקסון ב-28 בדצמבר 1973 (Pub.L. 93–205). הוא נכתב על ידי צוות של עורכי דין ומדענים, כולל ד"ר ראסל טריין (אנ'), המנהל ראשון של המועצה לאיכות הסביבה (אנ') (CEQ), מחלקה של משרד הרשות המבצעת של נשיא ארצות הברית שהיא פועל יוצא של חוק המדיניות הלאומית לסביבה (אנ') (NEPA) משנת 1969.[17][18] ד"ר טריין נעזר בקבוצת של אנשי מקצוע, כולל ד"ר ארל בייזינגר (Earl Baysinger) ב-EPA, דיק גטינג (Dick Gutting) וד"ר ג'רארד א. ברטרנד (Gerard A. Bertrand), ביולוג ימי בהכשרתו (אוניברסיטת המדינה של אורגון, 1969), שהועבר מתפקידו כיועץ המדעי הבכיר למפקד חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית, כדי להצטרף לצוות החדש שהוקם בבית הלבן, המועצה לאיכות הסביבה (CEQ). הצוות, בהנהגתו של ד"ר טריין, שילב עשרות עקרונות ורעיונות חדשים בחקיקה המהווה ציון דרך, אך גם שילב חוקים קודמים, כפי שרצה חבר הקונגרס ג'ון דינגל מהמפלגה הדמוקרטית כשהציע לראשונה את הרעיון של "חוק מינים בסכנת הכחדה", תוך יצירת מסמך ששינה לחלוטין את הכיוון של שימור הסביבה בארצות הברית. לד"ר ברטרנד מייחסים כתיבת חלקים עיקריים מהחוק, כולל סעיף ה"לקיחה" הידוע לשמצה, 16 U.S.C. § 1538.[19] "לא ידענו מה אנחנו לא יכולים לעשות", אמר ד"ר ברטרנד על החוק. "עשינו מה שחשבנו שהוא תקף מבחינה מדעית ונכון לסביבה".

המטרה המוצהרת של חוק המינים בסכנת הכחדה היא להגן על מינים וגם על "המערכות האקולוגיות שבהן הם תלויים". ההיסטוריון מקליפורניה קווין סטאר (אנ') היה נחרץ יותר כשאמר: "חוק המינים בסכנת הכחדה משנת 1972 הוא המגנה כרטה של התנועה לאיכות הסביבה".[20]

ה-ESA מנוהל על ידי שתי סוכנויות פדרליות, שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית (FWS) ושירות הדיג הימי הלאומי (אנ') (NMFS). ה-NMFS מטפל במינים ימיים, ול-FWS יש אחריות על דגי מים מתוקים (אנ') וכל שאר המינים. מינים המופיעים בשני בתי הגידול (למשל צבי ים וחדקן אטלנטי) מנוהלים במשותף.

במרץ 2008, דיווח הוושינגטון פוסט כי מסמכים הראו שהחל משנת 2001 הקים ממשל בוש "מכשולים בירוקרטיים נרחבים" שהגבילו את מספר המינים המוגנים במסגרת החוק:

  • משנת 2000 עד 2003, עד שבית המשפט המחוזי בארצות הברית ביטל את ההחלטה, אמרו גורמים בשירות דגים וחיות בר שאם סוכנות זו תזהה מין כמועמד לרשימה, אזרחים לא יוכלו להגיש עתירות בגין מין זה.
  • לאנשי מחלקת הפנים נאמר שהם יכולים להשתמש ב"מידע מדיונים משפטיים שמפריך עתירות, אך לא בכל דבר שתומך" בעתירות שהוגשו כדי להגן על מינים.
  • בכירי המחלקה תיקנו מדיניות ארוכת שנים שדירגה את האיום על מינים שונים בהתבסס בעיקר על האוכלוסיות שלהם בגבולות ארצות הברית, תוך מתן משקל רב יותר לאוכלוסיות בקנדה ובמקסיקו, מדינות עם תקנות נרחבות פחות מארצות הברית.
  • פקידי ממשל שינו את האופן שבו המינים הוערכו במסגרת החוק על ידי התחשבות היכן המינים חיים כיום, ולא היכן חיו בעבר.
  • פקידי ממשל בכירים דחו שוב ושוב את דעותיהם של יועצים מדעיים שאמרו שיש להגן על מינים.[21]

בשנת 2014 העביר בית הנבחרים של ארצות הברית את "חוק השקיפות של מינים בסכנת הכחדה של המאה ה-21" (21st Century Endangered Species Transparency Act), שיחייב את הממשלה לחשוף את הנתונים שבהם היא משתמשת כדי לקבוע את סיווג המינים.

ביולי 2018 שדלנים, מחוקקים רפובליקנים והממשל של הנשיא דונלד טראמפ הציעו, הציגו והצביעו על חוקים ותיקונים ל-ESA. דוגמה אחת הייתה ממחלקת הפנים שביקשה להוסיף שיקולים כלכליים בעת ההחלטה אם מין צריך להיות ברשימת ה"נמצאים בסכנת הכחדה" או ברשימת ה"מאוימים".[22]

באוקטובר 2019, על פי דרישת הקרן המשפטית הפסיפית (Pacific Legal Foundation) והמרכז לחקר הקניין והסביבה (Property and Environment Research Center),[23][24] שינו ה-FWS וה-NMFS תחת הנשיא דונלד טראמפ את כלל (d)‏§4 לטיפול ב"מינים מאוימים" וב"מינים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה" בצורה שונה, תוך מתן תוקף חוקי של יוזמות התאוששות פרטיות ובתי גידול למינים שרק "מאוימים".[25] מתנגדים תומכי איכות הסביבה מתחו ביקורת על התיקון כ"הורס כמו דחפור" העובר דרך החוק ו"מטה את כף המאזנים לטובת התעשייה".[26][27][28] כמה מבקרים, כולל מועדון סיירה, ציינו שהשינויים הללו מגיעים חודשים ספורים לאחר שפלטפורמת מדע-מדיניות בין-ממשלתית בנושא מגוון ביולוגי ושירותי מערכות אקולוגיות (אנ') (IPBES) פרסמה את דו"ח ההערכה הגלובלית שלה על מגוון ביולוגי ושירותי מערכת אקולוגית, שמצא שפעילות אנושית דחפה מיליון מינים של החי והצומח עד סף הכחדה, ורק תשמש להחמרת המשבר.[29][30][31] בית המחוקקים של קליפורניה העביר הצעת חוק להחמיר את התקנות של קליפורניה כדי לסכל את השינויים של טראמפ, אך הוטל עליה וטו על ידי מושל קליפורניה גווין ניוסם.[32]

בינואר 2020 דיווחה ועדת משאבי הטבע של בית הנבחרים על חקיקה דומה.[33] בדצמבר 2020, שינה ממשל טראמפ את הכללים של חוק המינים בסכנת הכחדה על ידי צמצום ההגנות על בתי הגידול למינים בסיכון, והגביל את ההגנות למקום בו הם חיים כיום, לא למקום בו חיו בעבר או למקום בו הם עלולים לנדוד כתוצאה משינוי האקלים.[34] ביוני 2021 אמר ממשל ביידן שהוא בוחן את השינויים של עידן טראמפ של חוק המינים בסכנת הכחדה ומתכנן לבטל או לשנות חלק מהשינויים, במיוחד אלה הנוגעים לתקנות בתי גידול קריטיים. ממשל ביידן שוקל גם להחזיר כמה הגנות למינים הרשומים במסגרת החוק כ"מאוימים".[35] ב-5 ביולי 2022 ביטל שופט פדרלי רבים מהתיקונים של ממשל טראמפ של חוק המינים בסכנת הכחדה.[36]

תוכן החוק

ה-ESA מורכב מ-17 סעיפים. הדרישות המשפטיות העיקריות של ESA כוללות:

  • הממשל הפדרלי חייב לקבוע אם מינים נמצאים בסכנת הכחדה או מאוימים. אם כן, עליהם לרשום את המינים להגנה במסגרת ה-ESA (סעיף 4).
  • אם ניתן לקבוע, יש לייעד בית גידול קריטי למינים הרשומים (סעיף 4).
  • בהיעדר מצבים מוגבלים מסוימים (סעיף 10), אסור "לקחת" מין בסכנת הכחדה (סעיף 9). "לקיחה" יכולה להיות להרוג, לפגוע או להטריד (סעיף 3).
  • סוכנויות פדרליות ישתמשו בסמכויותיהן כדי לשמר מינים בסכנת הכחדה ומינים מאוימים (סעיף 7).
  • סוכנויות פדרליות אינן יכולות לסכן את קיומם של מינים רשומים או להרוס בית גידול קריטי (סעיף 7).
  • כל יבוא, ייצוא, מסחר בין-מדינתי וסחר חוץ של מינים רשומים אסורים בדרך כלל (סעיף 9).
  • לא ניתן לקחת דגים או חיות בר בסכנת הכחדה ללא אישור. כלל זה חל גם על בעלי חיים מסוימים מאוימים עם כללי סעיף (d)‏4 (סעיף 10).

אפקטיביות

תוצאות חיוביות

נכון לינואר 2019, שמונים וחמישה מינים נמחקו מהרשימה; חמישים וארבעה עקב התאוששות, אחד עשר עקב הכחדה, שבעה עקב שינויים בכללי הסיווג הטקסונומי, שישה עקב גילוי אוכלוסיות חדשות, חמישה עקב טעות בכללי הרישום, אחד עקב נתונים שגויים ואחד עקב תיקון לחוק המינים בסכנת הכחדה המחייב את הסרת המין הספיציפי מהרשימה. 25 אחרים הועברו מסטטוס "נמצא בסכנת הכחדה" לסטטוס "מאוים".

היו שטענו כי יש לייחס את ההתאוששות של מינים שנפגעו מ-DDT כמו עיטם לבן-ראש, שקנאי חום ובז נודד לאיסור על השימוש ב-DDT משנת 1972 על ידי הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) ולא בשל חוק המינים בסכנת הכחדה. עם זאת, רישום המינים הללו בסכנת הכחדה הוביל לפעולות רבות שאינן מוכוונות DDT שננקטו במסגרת חוק המינים בסכנת הכחדה (כלומר רבייה בשבי, הגנה על בתי גידול והגנה מפני הפרעות).

נכון לספטמבר 2022, ישנם בסך הכל 2,368 מינים (זרים ומקומיים) ברשימות המינים המאוימים ובסכנת הכחדה.[37] עם זאת, מינים רבים נכחדו בזמן שהם היו ברשימת המועמדים לרישום או בבחינה לרישום.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
אייל קי
קסטייחה

מינים שאוכלוסייתם גדלה מאז שהוכנסו לרשימה בסכנת הכחדה כוללים:

רשימות מדינתיות של מינים בסכנת הכחדה

סעיף 6 לחוק המינים בסכנת הכחדה[38] מעניק מימון של פיתוח תוכניות לניהול מינים בסכנת הכחדה על ידי סוכנויות חיות בר של המדינה. עקב כך הוכנו רשימות של מינים בסכנת הכחדה ומאוימים על ידי כל מדינה בגבולותיה. רשימות מדינות אלו כוללות לרוב מינים הנחשבים בסכנת הכחדה או מאוימים בתוך מדינה ספציפית, אך לא בכל המדינות, ולפיכך אינם נכללים ברשימה הלאומית של מינים בסכנת הכחדה או מאוימים. דוגמאות כוללות את פלורידה,[39] מינסוטה,[40] ומיין.[41]

עונשים

ישנן דרגות שונות של הפרה של החוק. העבירות שהעונש בגינן הוא החמור ביותר הן סחר לא חוקי, וכל פעולה של "לקיחה" ביודעין (הכוללת פגיעה, פציעה או הרג) של מין בסכנת הכחדה.

העונשים על הפרות אלו יכולים להיות קנס מרבי של עד 50,000 דולר או מאסר של שנה אחת, או שניהם, וניתן לדרוש פיצויי נזיקין של עד 25,000 דולר לכל הפרה. רשימות של הפרות וקנסות מדויקים זמינות דרך אתר האינטרנט של מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי.[42]

אחת ההוראות בחוק זה היא כי אין להטיל עונש אם הוכח כי המעשה היה מתוך הגנה עצמית. החוק גם מבטל עונשים פליליים על הרג בטעות של מינים רשומים במהלך פעילות חקלאות.[43]

בנוסף לקנסות או מאסר, ניתן לבטל, להשעות או לשנות רישיון, היתר או הסכם אחר שהונפקו על ידי סוכנות פדרלית שהסמיכה אדם לייבא או לייצא דגים, בעלי חים או צמחים. כל היתרי ציד או דיג פדרליים שהונפקו לאדם שמפר את ה-ESA יכולים להתבטל או להיות מושעים למשך עד שנה.

שימוש בכסף שהתקבל עקב הפרות של ה-ESA

פרס ישולם לכל אדם שימסור מידע שמוביל למעצר, הרשעה או שלילת רישיון, כל עוד הוא אינו עובד מקומי, ממלכתי או פדרלי בביצוע תפקידים רשמיים. מזכיר הפנים רשאי גם לממן עלויות סבירות והכרחיות לטיפול בדגים, חיות בר, צמחים או יערות בשל העבירה שנגרמה על ידי הפושע. אם היתרה תעלה אי פעם על 500,000 דולר, נדרש מזכיר האוצר של ארצות הברית להפקיד סכום השווה לעודף לקרן השיתופית לשימור מינים בסכנת הכחדה.

אתגרים

נקר אדום ציץ
כלב ים נזירי הוואי

יישום מוצלח של החוק היה מאתגר לנוכח התנגדות ופרשנויות שגויות תכופות של דרישות החוק. אחד האתגרים המיוחסים לחוק, על אף שנדון לעיתים קרובות, הוא העלויות המושתות על התעשייה. עלויות אלו עשויות להיות בדמות אובדן הזדמנויות או האטת פעולות כדי לעמוד בתקנות המפורטות בחוק. העלויות נוטות להתרכז בקומץ תעשיות. לדוגמה, הדרישה להתייעץ עם הגופים הממונים על יישום החוק על מיזמים פדרליים האטה לעיתים את פעילות תעשיית הנפט והגז. התעשייה דחפה לעיתים קרובות לפתח מיליוני דונמים פדרליים של שטחים עשירים בדלק מאובנים. יש הטוענים שה-ESA עשוי דווקא לעודד הרס בתי גידול (אנ') כפעולה מקדימה או לקיחת מינים רשומים או מוצעים על ידי בעלי קרקע.[44] דוגמה אחת לתמריצים מעוותים כאלה היא המקרה של בעל יער, שבתגובה לרישום ה-ESA של הנקר האדום ציץ, הגביר את כריתת העצים וקיצר את הגיל שבו הוא חוטב את העצים שלו כדי להבטיח שהם לא יהיו בוגרים מספיק על מנת לשמש בית גידול מתאים לנקר.[45] כמה כלכלנים מאמינים שמציאת דרך להפחית תמריצים מעוותים כאלה תוביל להגנה יעילה יותר על מינים בסכנת הכחדה.[46] על פי מחקר שפורסם ב-1999 על ידי אלן גרין (Alan Green) והמרכז ליושרה ציבורית (אנ') (CPI) יש גם פרצות ב-ESA שמנוצלות בדרך כלל בסחר חיות מחמד אקזוטיות (אנ'). פרצות אלו מאפשרות סחר מסוים במינים מאוימים או בסכנת הכחדה בתוך ובין מדינות.[47]

כתוצאה מהמתחים הללו, ה-ESA נתפס לעיתים קרובות כמי שמעמיד את האינטרסים של תומכי השימור והמינים נגד התעשייה. מקרה בולט אחד בשנות ה-90 של המאה ה-20 כלל את הרישום המוצע של תת-המין הצפוני של לילית מנוקדת (Strix occidentalis caurina) והגדרת בית גידול קריטי. מקרה בולט נוסף הממחיש את המחלוקת הזו הוא המחלוקת הממושכת על שכווי לענה גדול (Centrocercus urophasianus).

הכחדות ומינים בסיכון

מבקרי החוק ציינו שלמרות מטרתו לאושש מינים כך שלא יהיו רשומים יותר, זה קרה רק לעיתים רחוקות. נכון לספטמבר 2022, כלומר בהיסטוריה של כמעט 50 שנה, נמחקו 83 מינים בלבד מהרשימה כתוצאה מהתאוששות.[48] ואכן, מאז שה-ESA נחקק, כמה מינים שנכללו ברשימה נכחדו. רבים נוספים שעדיין רשומים נמצאים בסכנת הכחדה, למרות צעדי שימור שנקבעו בחוק. נכון לינואר 2020 מציינים השירותים הממונים על החוק כי אחד עשר מינים שהיו ברשימה נכחדו. מינים נכחדים אלה הם: פומת הרים מזרחית (אנ') (Puma concolor couguar) תת-מין של פומת ההרים שהוא טקסון מוטל בספק; כלב ים נזירי קריבי; ציפורי השיר: Melospiza melodia graminea, תת-מין של דרור שיר (אנ') (באנגלית Santa Barbara song sparrow); Ammospiza maritima nigrescens (אנ') (באנגלית Dusky seaside sparrow), ממשפחת הפסרליים; Myiagra freycineti (אנ') (באנגלית Guam broadbill או Guam flycatcher); ומיני הדגים: Coregonus alpenae (אנ') (באנגלית Longjaw cisco); Cyprinodon nevadensis calidae (אנ') (באנגלית Tecopa pupfish); ו-Sander vitreus var. glaucus (אנ') (באנגלית Blue walleye או Blue pike).

שירות הדיג הימי הלאומי מונה שמונה מינים בסכנת הכחדה הגבוהה ביותר בעתיד הקרוב. מינים אלה הם האלתית האטלנטית; אלתית כסופה של חוף מרכז קליפורניה; לבנתן של מפרץ קוק (Cook Inlet beluga whale); כלב ים נזירי הוואי; צב ים גלדי פסיפי; אלתית גמלונית הנודדת בחורף בנהר סקרמנטו; הלוויתן הקטלן באוכלוסייה המכונה באנגלית Southern resident orcas; ומין החלזון הימי Haliotis sorenseni (אנ') (באנגלית White abalone). איומים מפעילות אנושית הם הגורם העיקרי לאיום על רובם. השירותים גם שינו את סטטוס המין ממאוים לסכנת הכחדה בתשעה מקרים. מהלך כזה מצביע על כך שהמין קרוב יותר להכחדה. עם זאת, מספר השינויים בסטטוס מסכנת הכחדה למאוים גדול יותר מאשר להפך.[49]

עם זאת, מגיני החוק טענו שביקורות כאלה אינן מבוססות. לדוגמה, מינים רבים ברשימה מתאוששים בקצב שנקבע בתוכנית ההתאוששות שלהם.[50] מחקרים מראים כי הרוב המכריע של המינים הרשומים עדיין קיימים,[51] ומאות נמצאים בדרך להתאוששות.[52]

מינים הממתינים להתווסף לרשימה

דו"ח משנת 2019 מצא שה-FWS מתמודד עם צבר של יותר מ-500 מינים שנקבעו שהם עשויים להצדיק הגנה. כל המינים הללו עדיין ממתינים להחלטה. החלטות לרשום או לדחות רישום של מינים אמורות להימשך שנתיים. עם זאת, בממוצע לקח לשירות הדגה וחיות הבר 12 שנים להגיע להחלטה סופית.[53] ניתוח משנת 2016 מצא שכ-50 מינים עשויים להיכחד בזמן שהם ממתינים להחלטת רישום.[52] מימון נוסף עשוי לאפשר לשירותים להפנות משאבים רבים יותר להערכות ביולוגיות של מינים אלה ולקבוע אם הם ראויים להחלטת רישום. בעיה נוספת היא שמינים שעדיין רשומים במסגרת החוק כבר נכחדו. לדוגמה, הרשימה האדומה של IUCN הכריזה ב-2013 על מין הדג Noturus trautmani (באנגלית Scioto madtom), האנדמי לאזור קטן באוהיו, כנכחד. הוא נראה לאחרונה בחיים בשנת 1957.[54] עם זאת, FWS עדיין מסווג את מין שפמנון זה בסכנת הכחדה.[55]

ביקורת על ה-ESA

הביקורת "תוצאות בלתי מכוונות" מתארת כיצד השלכות רגולטוריות יקרות עשויות לספק תמריץ הפוך לבעלי קרקעות לצמצם את אוכלוסיות המינים בסכנת הכחדה ובתי הגידול שלהם על אדמות פרטיות; הביקורת מתארת בדיקה של פעילות כריתת עצים בלמעלה מ-1,000 חלקות יער בבעלות פרטית בתחום התפוצה של הנקר האדום ציץ שבסכנת הכחדה, ומצאה שכאשר בעל קרקע הרגיש שגידול האורן הגיע לשלב כזה שיכול למשוך נקרים מקננים, היה סביר יותר לחטוב אותו, ללא קשר למחירי העצים בזמן הכריתה.[45] דעה רווחת אחת היא שההגנות הניתנות למינים ברשימה מצמצמות את הפעילות הכלכלית.[56] המחוקקים הביעו כי ה-ESA "נוצלה כנשק", במיוחד נגד מדינות במערב ארצות הברית, ומונעת ממדינות אלו לנצל את אדמותיהן.[57]

בעוד שהתקן למניעת סכנה או שינוי מזיק חל רק על פעילויות פדרליות, פעילויות לא פדרליות כפופות לסעיף 10 בחוק ופעילויות פרטיות על אדמות פרטיות עשויות לדרוש אישורי שיקול דעת פדרליים (כגון חוק מים נקיים סעיף 404) מה שיפעיל את סעיף 7 של ה-ESA.[58]

הגדרת שטח כבית גידול קריטי יכולה להגביל את הפעילויות המותרות בקרקעות פרטיות; עם זאת, הגדרת שטח כבית גידול קריטי אינה משפיע על הבעלות על הקרקע; אינה מאפשרת לממשלה לקחת או לנהל רכוש פרטי; להקים מקלט, שמורה, או אזור שימור אחר; או לאפשר גישה ממשלתית לקרקע פרטית.

מבקרי חוק המינים בסכנת הכחדה טוענים כי הוא מגן על יותר מדי תת-מינים ואוכלוסיות בנוסף למינים שלמים, וכי להחלטה לרשום מינים יש בסיס מדעי מועט או לא קיים. רישום מוקדם של מינים בסכנת הכחדה יכול לשפר משמעותית את הסיכוי להתאוששות מוצלחת ויכול לספק למנהלי קרקעות ולאזרחים אפשרויות רבות יותר להגן על צמחים ובעלי חיים נעלמים בעלות נמוכה יותר חברתית או כלכלית.[59]

קישורים חיצוניים

The 1978 decision related to the ESA and the snail darter.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Tennessee Valley Authority v. Hill", 437 U.S. 153 (1978)
  2. ^ U.S. Fish and Wildlife Service. "International Affairs: CITES"
  3. ^ Summary of the Endangered Species Act, Laws & Regulations
  4. ^ Dunlap, Thomas R. (1988). Saving America's wildlife. Princeton University Press. ISBN 0-691-04750-2.
  5. ^ Kristina Alexander, The Lacey Act: protecting the environment by restricting trade (Congressional Research Service, 2014) online.
  6. ^ Robert S. Anderson, "The Lacey Act: America's premier weapon in the fight against unlawful wildlife trafficking." Public Land Law Review 16 (1995): 27+ online
  7. ^ "Whooping Crane National Geographic". Animals. 2010-11-11.
  8. ^ "Bald Eagle Fact Sheet" (PDF). www.fws.gov.
  9. ^ "PUBLIC LAW 89-669-OCT. 15, 1966" (PDF).
  10. ^ AP (12 במרץ 1967). "78 Species Listed Near Extinction; Udall Issues Inventory With Appeal to Save Them". New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Public Law 91-135-Dec. 5, 1969" (PDF).
  12. ^ "GA 1963 RES 005 | IUCN Library System". portals.iucn.org.
  13. ^ "What is CITES? | CITES". www.cites.org.
  14. ^ "Inside the Effort to Kill Protections for Endangered Animals". National Geographic News. 2019-08-12.
  15. ^ Rosenberg, Kenneth V.; Dokter, Adriaan M.; Blancher, Peter J.; Sauer, John R.; Smith, Adam C.; Smith, Paul A.; Stanton, Jessica C.; Panjabi, Arvind; Helft, Laura; Parr, Michael; Marra, Peter P. (2019-10-04). "Decline of the North American avifauna". Science (באנגלית). 366 (6461): 120–124. Bibcode:2019Sci...366..120R. doi:10.1126/science.aaw1313. ISSN 0036-8075. PMID 31604313.
  16. ^ StanfordEnvLaw>Nixon. R (1972). "Special Message to the Congress Outlining the 1972 Environmental Program".
  17. ^ "Environmental Protection Agency". אורכב מ-המקור ב-2011-02-03.
  18. ^ Rinde, Meir (2017). "Richard Nixon and the Rise of American Environmentalism". Distillations. 3 (1): 16–29.
  19. ^ 16 U.S. Code § 1538 - Prohibited acts
  20. ^ Nasir Khan, What is the Endangered Species Act (ESA) of 1973?
  21. ^ Juliet Eilperin, "Since '01, Guarding Species Is Harder: Endangered Listings Drop Under Bush", Washington Post, March 23, 2008
  22. ^ "Here's Why the Endangered Species Act Was Created in the First Place", Time
  23. ^ "Interior announces improvements to the Endangered Species Act". Pacific Legal Foundation. 23 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "The Road to Recovery". PERC. 24 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "USFWS and NMFS Approve Changes to Implementation of Endangered Species Act". Civil & Environmental Consultants, Inc. 16 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Trump to roll back endangered species protections". 2019-08-12.
  27. ^ Lambert, Jonathan (12 באוגוסט 2019). "Trump administration weakens Endangered Species Act". {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ D’Angelo, Chris (12 באוגוסט 2019). "Trump Administration Weakens Endangered Species Act Amid Global Extinction Crisis". The Huffington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Resnick, Brian (12 באוגוסט 2019). "The Endangered Species Act is incredibly popular and effective. Trump is weakening it anyway". Vox. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Colorful Tennessee fish protected as endangered". Phys.org. 21 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Trump Extinction Plan Guts Endangered Species Act". Sierra Club. 12 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Newsom signals he is rejecting far-reaching environmental legislation". CalMatters. 15 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "House panel OKs bill to undo Trump changes to Endangered Species Act". Cronkite News.
  34. ^ "Trump Rolls Back Endangered Species Act, Removes Habitat Protections of At-Risk Animals". Democracy Now!. 16 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Stark, Liz (4 ביוני 2021). "Biden administration plans to undo Trump-era curbs to Endangered Species Act protections". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "Judge throws out Trump-era rollbacks on endangered species". CBS News. 5 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Service, U.S. Fish and Wildlife. "Listed Species Summary (Boxscore)".
  38. ^ "16 U.S. Code § 1535 - Cooperation with States".
  39. ^ "Florida Endangered & Threatened Species List". אורכב מ-המקור ב-25 בדצמבר 2008. נבדק ב-23 בנובמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Minnesota Endangered & Threatened Species List
  41. ^ Maine Endangered Species Program/State and Federal List of Endangered and Threatened Species
  42. ^ Endangered Species Act Penalty Schedule
  43. ^ Endangered Species Habitat Conservation Planning
  44. ^ Stephen Dubner and Steven Levitt, Unintended Consequences, New York Times Magazine, 20 January 2008
  45. ^ 45.0 45.1 Richard L. Stroup, Endangered Species Act:Making Innocent Species the Enemy
  46. ^ Brown, Gardner M. Jr.; Shogren, Jason F. (1998). "Economics of the Endangered Species Act". Journal of Economic Perspectives. 12 (3): 3–20. doi:10.1257/jep.12.3.3.
  47. ^ Alan Green, Animal Underworld: Inside America's Black Market for Rare and Exotic Species, Hachette UK, 2006, מסת"ב 9780786736836
  48. ^ "Species Search". ecos.fws.gov.
  49. ^ "Reclassified Species". ecos.fws.gov.
  50. ^ "110 Success Stories for Endangered Species Day 2012". www.esasuccess.org.
  51. ^ Greenwald, Noah; Suckling, Kieran F.; Hartl, Brett; Mehrhoff, Loyal A. (2019-04-22). "Extinction and the U.S. Endangered Species Act". PeerJ (באנגלית). 7: e6803. doi:10.7717/peerj.6803. ISSN 2167-8359. PMC 6482936. PMID 31065461.
  52. ^ 52.0 52.1 Evans, Daniel; et al. "Species Recovery in the United States: Increasing the Effectiveness of the Endangered Species Act" (PDF). Issues in Ecology.
  53. ^ Puckett, Emily E.; Kesler, Dylan C.; Greenwald, D. Noah (בספטמבר 2016). "Taxa, petitioning agency, and lawsuits affect time spent awaiting listing under the US Endangered Species Act". Biological Conservation (באנגלית). 201: 220–229. doi:10.1016/j.biocon.2016.07.005. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ Platt, John R. "Tiny Ohio Catfish Species, Last Seen in 1957, Declared Extinct". Scientific American Blog Network.
  55. ^ "The endangered species list is full of ghosts". Popular Science. 25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Blackmon, David. "The Radical Abuse of the ESA Threatens the US Economy". Forbes.
  57. ^ "Western Caucus Introduces Bipartisan Package Of Bills Aimed To Reform, Update ESA". Western Wire. 2018-07-12.
  58. ^ "Endangered Species Consultation Handbook" (PDF).{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  59. ^ "What exactly is an endangered species? An analysis of the US endangered species list: 1985–1991". Biological Conservation. 67 (3): 281. 1994. doi:10.1016/0006-3207(94)90638-6. ISSN 0006-3207.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34680026חוק המינים בסכנת הכחדה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חוק_המינים_בסכנת_הכחדה&oldid=2121983"