ג'ון דינגל
 | |||
| לידה |
8 ביולי 1926 קולורדו ספרינגס, קולורדו, ארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | 7 בפברואר 2019 (בגיל 92) | ||
| שם מלא | ג'ון דייוויד דינגל הבן | ||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
| השכלה | אוניברסיטת ג'ורג'טאון | ||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||
| דת | הכנסייה הקתולית | ||
| בת זוג |
הלן הנבריי (1952-1972) דבי דינגל (מאז 1981) | ||
| |||
ג'ון דייוויד דינגל הבן (באנגלית: John David Dingell Jr; 8 ביולי 1926 - 7 בפברואר 2019) היה פוליטיקאי אמריקאי שהיה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מה-13 בדצמבר 1955 עד ה-3 בינואר 2015. דינגל, חבר המפלגה הדמוקרטית, ייצג את מישיגן לאורך כל תקופתו בקונגרס של ארצות הברית, ובשנתיים האחרונות לכהונתו היה נציג מחוז הקונגרס ה-12 של מישיגן.
הוא החל את הקריירה שלו בקונגרס כחבר בית הנבחרים מטעם מחוז הקונגרס ה-16 של מישיגן. קודמו כנציג מחוז זה, ג'ון דינגל האב, היה אביו, שכיהן בבית הנבחרים מטעם המחוז במשך 22 שנים. לאחר תקופת כהונה רציפה בת 59 שנים[1], הוא חבר הקונגרס בעל תקופת הכהונה הרציפה והארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. הוא היה גם האדם שנשא את הזמן הרב ביותר בתואר "ותיק חברי בית הנבחרים של ארצות הברית" (Dean of the United States House of Representatives). לצד חבר בית הנבחרים לשעבר ראלף הול מטקסס, דינגל הוא יוצא מלחמת העולם השנייה היחיד שכיהן בבית הנבחרים ב-2015. דינגל היה חבר ותיק בוועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים ויושב ראשה לתקופות מרובות.
דינגל הודיע ב-24 בפברואר 2014, כי הוא לא יתמודד מחדש לתקופת כהונה נוספת, 31 במספר, בבית הנבחרים[2]. רעייתו, דבי דינגל, הודיעה כי היא מתכוונת להתמודד על מושבו של בעלה[3]. היא זכתה בבחירות הכלליות ב-4 בנובמבר 2014, הביסה את טרי בומן הרפובליקני, וירשה את מקומו של בעלה בקונגרס ה-114. הוא היה חבר הקונגרס האחרון שכיהן בשנות ה-50 של המאה ה-20 ובמהלך נשיאותו של דווייט אייזנהאואר.
בשלהי 2014 עוטר בידי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, במדליית החירות הנשיאותית[4].
תחילת דרכו
ג'ון דייוויד דינגל הבן נולד ב-8 יולי 1926 בקולורדו ספרינגס שבקולורדו, בנם של גרייס (לבית ביגלר) וג'ון דייוויד דינגל האב (1894–1955). אביו היה ממוצא אוסטרי ופולני, ואילו אמו הייתה ממוצא שווייצרי וסקוטי-אירי. משפחת דינגל התשכנו בקולורדו במסגרת חיפוש אחר תרופה למחלת השחפת ממנה סבל דינגל האב[5]. שם משפחת דינגל במקורו היה דזלגוויץ' (Dzieglewicz), ועבר תהליך של אמריקניזציה (בדומה לעברות) על ידי אביו של ג'ון דינגל האב[6].
משפחת דינגל שבה למישיגן, וב-1932 נבחר דינגל האב לנציג הראשון של מחוז הקונגרס ה-15 של מישיגן בבית הנבחרים של ארצות הברית. בוושינגטון הבירה, דינגל הבן למד בבית הספר ג'ורג'טאון, בית ספר פרטי המכין תלמידי תיכון לקולג'. דינגל נכח במליאת בית הנבחרים כאשר הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט נאם את נאומו המפורסם לאחר המתקפה על פרל הארבור. ב-1944, בגיל 18, התגייס דינגל לצבא ארצות הברית. הוא עלה לדרגת לוטננט משנה (Second Lieutenant) וקיבל פקודה לקחת חלק בשלב הראשון של פלישה מתוכננת ליפן בנובמבר 1945; לימים יאמר דינגל כי החלטתו של הנשיא הארי טרומן להטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי הצילה את חייו[7].
אחר כך למד באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון הבירה, שם היה בוגר בכימיה ב-1949. ב-1952 סיים תואר במשפטים (Juris Doctor)[8]. הוא התמחה כעורך דין אצל שופטים ותובעים שונים עד 1955.
בית הנבחרים של ארצות הברית
דינגל ייצג שלושה מחוזות קונגרס שונים במלך כהונתו:
- מחוז הקונגרס ה-15 של מישיגן (13 בדצמבר 1955 - 3 בינואר 1965
- מחוז הקונגרס ה-16 של מישיגן (3 בינואר 1965 - 3 בינואר 2003)
- מחוז הקונגרס ה-15 של מישיגן (3 בינואר 2003 - 3 בינואר 2013)
- מחוז הקונגרס ה-12 של מישיגן (3 בינואר 2013 - 3 בינואר 2015)
בחירות לבית הנבחרים
ב-1955, אביו של דינגל נפטר. באותה שנה זכה דינגל, בנו, בבחירות מיוחדות שנערכו על מושבו שהותיר ריק בבית הנבחרים[9]. הוא נבחר לכהונה מלאה ב-1956 ונבחר מחדש 29 פעמים, כולל התמודדויות ב-1988[10] ו-2006[11] ללא יריב מן המפלגה הרפובליקנית. דינגל קיבל פחות מ-62% מהקולות רק בשתי מערכות בחירות. ב-1994, כאשר "המהפכה הרפובליקנית" (אנ') הפכה את הרפובליקנים לרוב בבית הנבחרים בפעם הראשונה מאז 1954, קיבל דינגל 59% מהקולות. ב-2010, כאשר השתלטו הרפובליקנים מחדש על בית הנבחרים, קיבל דינגל 57% מהקולות. הוא ואביו ייצגו את האזור הדרום-מזרחי של מישיגן במשך 80 שנה[12]. תחילה כיהן מטעם מחוז הקונגרס ה-15 של מישיגן עשור, בשנים 1955–1965. ב-1965 התמזג המחוז ה-15 אל תוך המחוז ה-16 (דירבורן רבתי). בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית הביס את נציג המחוז ה-16 המכהן, ג'ון לסינסקי, וכיהן מטעמו מ-1965 עד 2003 - כ-38 שנים.
כהונתו
דינגל נמנה בדרך כלל עם האגף הליברלי-מתון של המפלגה הדמוקרטית ובמהלך הקריירה שלו הוא היה תומך נלהב באיגודי עובדים, רווחה חברתית ומדיניות פרוגרסיבית מסורתית. בתחילת כל קונגרס, הציג דינגל הצעת חוק המספקת מערכת ביטוח בריאות לאומי, על בסיס הצעת חוק שהציג אביו מימיו בקונגרס. דינגל גם תמך ברפורמות הבריאות של ביל קלינטון בראשית נשיאותו[13].
עם זאת, בתחומים אחדים שיקף דינגל את השקפותיו הקתוליות והפרולטריוניות. הוא תמך במלחמת וייטנאם עד 1971[14]. בעוד הוא תומך בכל הצעות החוק הקשורות לזכויות האזרח, הוא התנגד להתפשטות ביטול האינטגרציה גזעית במספר פרוורים של דטרויט. הוא נקט עמדה מתונה למדי בנוגע להפלה מלאכותית. הוא פעל לאיזון חקיקת אוויר נקי עם הצורך להגן על עבודות הייצור של המפעלים. דינגל נודע כספורטאי וצייד להוט. הוא התנגד בתוקף למדיניות בקרת נשק, והוא לשעבר חבר מועצת המנהלים של איגוד הרובאים הלאומי.
ב-15 בדצמבר 2005, במליאת בית הנבחרים, קרא דינגל פואמה ביקורתית וחריפה על ביל או'ריילי ופוקס ניוז[15]. בצוותא עם ג'ון קוניירס, באפריל 2006, הוביל דינגל הליכים נגד הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בתואנה כי הפר את חוקת ארצות הברית משחתם על הצעת חוק (חוק הפחתת הגירעון משנת 2005) שלא התקבלה על ידי הקונגרס של ארצות הברית. התיק, קוניירס נגד בוש, נסגר בסופו של דבר מפאת זכות העמידה.
לאחר שנבחר מחדש ב-2008 לכהונה ה-28 ברציפות, דינגל שבר את שיאו של ג'יימי וייטן כחבר בית הנבחרים המכהן את תקופת הכהונה הרצופה והארוכה ביותר ב-11 בפברואר 2009. לכבוד שבירת שיא נכבד זה, מושלת מישיגן ג'ניפר גרנהולם הכריזה באותו יום כי ה-11 בפברואר יהיה "יום ג'ון דינגל" במישיגן.
דינגל כיהן עם 2,453 חברים שונים בבית הנבחרים.
יושב ראש ועדת האנרגיה והמסחר
במהלך כהונתו הראשונה כיושב ראש ועדת האנרגיה והמסחר של בית הנבחרים, נחשב דינגל בעיני מנתחי המערכת הפוליטית בארצות הברית כאחד מארבעת או חמשת החברים המשפיעים ביותר בבית.
דינגל ידוע היטב בגישתו לפיקוח של הקונגרס על הרשות המבצעת. הוא הזמין מספר רב של פקידי הממשלה הפדרלית להעיד בפני הוועדה, ותחקר אותם במשך שעות. הוא עמד על כך שכל מי שיעיד בפני הוועדה יעשה זאת בשבועה, ובכך יואשמו בגין עדות שקר, אם לא יגידו את האמת. ועדת האנרגיה והמסחר בראשותו חשפו מקרים רבים של שחיתויות וביזבוזים. הוא גם טוען כי עבודתה של הוועדה הובילה להתפטרות של פקידים רבים בסוכנות להגנת הסביבה, וחשפה מידע שהוביל להליכים משפטיים ששלחו פקידים רבים במנהל המזון והתרופות האמריקאי לכלא.
לאחר ששימש כחבר הבכיר בוועדה מטעם המפלגה הדמוקרטית במשך תריסר שנים[16], שב דינגל לראשות הוועדה ב-2007. לדברי ניוזוויק, הוא רצה לחקור את טיפולו של ממשל ג'ורג' ווקר בוש בתוכנית מדיקר ואת כוח המשימה של סגן הנשיא דיק צ'ייני. טיים מגזין הצהיר כי דינגל התכוון לפקח על חקיקות בדבר להתחממות כדור הארץ ולשינוי אקלים הנגרמים על ידי פליטות פחמן ממכוניות, מחברות אנרגיה ותעשייה.
דינגל איבד את ראשות הוועדה עם כינוס הקונגרס ה-111 לחבר הקונגרס הנרי וקסמן מקליפורניה במהלך ועידת הסיעה דמוקרטית בבית הנבחרים ב-20 בנובמבר 2008. וקסמן אתגר את דינגל בטענה שהוא מעכב חקיקה סביבתנית מסוימת, מה שתגביר את תקני זיהום האוויר - דבר המזיק ל"שלושת הגדולים" (פורד, ג'נרל מוטורס וקרייזלר), המהווים את מקור התעסוקה העיקרי במחוז אותו מייצג דינגל. דינגל קיבל את התואר "אמריטוס" כאות הוקרה על שנות עבודתו בוועדה.
פרשת בולטימור
בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוביל דינגל שורה של שימועים וחקירות בקונגרס נגד תרזה אימנישי-קרי (אנ') וזוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, דייוויד בולטימור. ב-1986 פרסמו השניים מאמר בתחום האימונולוגיה, שנחשד בזיוף. תחילה, את הפרשה חקרו המכונים הלאומיים לבריאות, אך הפרשה הגיעה לחברי הקונגרס וקמה ועידת חקירה בראשותו של דינגל. הוועדה של דינגל ניסתה לרדת לעומקם של נוהלי העבודה במעבדות המחקר, אבל החלה בשמיעת אוסף של דעות אישיות, ממדענים כדוגמת הרולד א. ורמוס וסטיבן ג'יי גולד. בהמשך זימן דינגל עדים מומחים שונים, ברם זהות עדים אלו לא נמסרה לבולטימור ואימנישי-קרי. גם פרוטוקול העדויות לא נחשף בפניהם ובכך לא ניתנה להם זכות לזמן עדים מטעמם או לחקור בחקירה נגדית את עדי הוועדה. למעשה, במשך כל דיוני הוועדה לא נאמר לבולטימור ולאימנישי-קרי במה בדיוק הם נאשמים[17]. בהתנהלותו של דינגל הוטחה ביקורת, שכן רבים ראו את מאבקו של דינגל מול בולטימור ואימנישי-קרי כמאבק שעבר את גבול הטעם הטוב[18]. בינתיים הפסידו הדמוקרטים את הרוב שלהם בבית הנבחרים, ודינגל חדל לכהן כראש ועדת הקונגרס.
רוברט גאלו והמחלוקת על מי גילה את נגיף ה-HIV
בין השנים 1991–1995 חקר צוותו של דינגל את הטענות כי רוברט גאלו השתמש בדגימות שסופקו לו על ידי לוק מונטנייה כדי לטעון, במרמה, שגילה את נגיף ה-HIV. הדו"ח הסופי שניסח צוותו של דינגל הגיע למסקנה כי גאלו היה מעורב בהונאה וכי אנשי המכונים הלאומיים לבריאות כיסו את מעילתו בעבודת צוותו של מונטייה במכון פסטר. הדו"ח הסופי, שקבע כי המדענים במכון פסטר הם אלו שגילו את נגיף ה-HIV, מעולם לא פורסם רשמית כדו"ח ועדת משנה בגלל נטילת הרוב בבית הנבחרים מהדמוקרטים לרפובליקנים. בעוד הקבוצה של מונטנייה נחשבת לראשונה לבודד את הנגיף, גאלו הוכר ראשון כמי שהוכיח כי וירוס זה היה הגורם למחלת האיידס[19].
דינגל נפטר ב-7 בפברואר 2019.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אישים | ||
|
פורטל מלחמת העולם השנייה | ||
- ג'ון דינגל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ון דינגל, באתר C-SPAN
ג'ון דינגל, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
- ^ טוד ספאנגלר, 20,997 ימים של שירות: ג'ון דינגל שובר שיא היסטורי, באתר USA Today, 7 ביוני 2013 (באנגלית)
- ^ יצחק בן חורין, חבר הקונגרס האמריקני הוותיק בהיסטוריה פורש בגיל 87, באתר ynet, 24 בפברואר 2014
- ^ ספר המשחקים של פוליטיקו לפברואר 2014, באתר פוליטיקו, 25 בפברואר 2014 (באנגלית)
- ^ קורי שולמן, הנשיא אובמה מכריז על שורה של הענקות מדליית החירות הנשיאותית, באתר הבית הלבן, 10 בנובמבר 2014 (באנגלית)
- ^ החל משלהי המאה ה-19, חולים רבים הגיעו לקולורדו ספרינגס על מנת לטיפול במחלת השחפת, לאור האקלים הצחיח ואוויר ההרים הצלול הנמצא בעיר.
- ^ וושינגטון בעבודה: דמוקרט ממישיגן מנהיג כאינקיויזטור הגדול של הבירה, באתר ניו יורק טיימס, 30 בדצמבר 1991 (באנגלית)
- ^ ביוגרפיה, באתרו הרשמי של ג'ון דינגל (מאורכב בתוך Wayback Machine)
- ^ דינגל ממישיגן עומד בפני אתגר משמעותי, באתר CNN, 6 באוגוסט 2002 (באנגלית)
- ^ קארל האלס ואשלי פרקר, ג'ון דינגל פורש לאחר כ-60 שנה בבית הנבחרים, באתר ניו יורק טיימס, 24 בפברואר 2014 (באנגלית)
- ^ אלן פראם, חברי בית הנבחרים מתרימים 15 מיליון דולר עבור מסעות בחירות, באתר AP, 27 באוקטובר 1988 (באנגלית)
- ^ בנג'מין ס. צ'ייס, דינגל נבחר מחדש מטעם המחוז ה-15, בקרוביהפוך לוותיק חברי הבית, באתר מישיגן דיילי, 4 בנובמבר 2006 (באנגלית)
- ^ ג'ניפר בנדריי, ג'ון דינגל פורש לאחר כ-60 שנה בבית הנבחרים, באתר הפינגטון פוסט, 24 בפברואר 2014 (באנגלית)
- ^ רקורד הצבעות של ג'ון דינגל, באתר Ontheissues.org (באנגלית)
- ^ ראיין ג'. סטנטון, ג'ון דינגל מדבר על הפיכתו לחבר הקונגרס הוותיק ביותר בהיסטוריה, באתר AnnArbor.com, 3 ביוני 2013 (באנגלית)
- ^ פרוטוקול בית הנבחרים, 14 בדצמבר 2005 (באנגלית)
- ^ ניו יורק טיימס והארץ, קריאה לשיפור הדיווח הפיננסי בארצות הברית, באתר TheMarker, 6 בדצמבר 2001
- ^ אפשרויות בעניין הזה נעו בין רשלנות לזיוף או להתנהגות מדעית בלתי ראויה – סעיף חמור שהעונש עליו הוא מניעת תקציבי מחקר, דבר שמשמעותו חיסול הקריירה המדעית של המורשע
- ^ יבשם עזגד, נוגדנים – הסיפור שלא יאמן על עלייתו, נפילתו ועלייתו מחדש של מדען-העל דייוויד בולטימור, באתר Azgad
- ^ חיים הנדוורקר, ד"ר רוברט גאלו, הנלחם באיידס: "נהפכתי למטרה בגלל פוליטיקה", באתר TheMarker, 16 במאי 2009
25533331ג'ון דינגל